אנטוניו דה אבראו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנטוניו דה אבראו
דה אבראו באנדרטה לזכר מגלי הארצות בליסבון
דה אבראו באנדרטה לזכר מגלי הארצות בליסבון
לידה 1480?
מדיירה, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1514?
האיים האזוריים, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע חוקר ארצות, נווט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנטוניו דה אבראואנגלית: António de Abreu; בערך 1480 - 1514) היה נווט פורטוגזי במאה ה-16. הוא השתתף בכיבוש הורמוז בצי בפיקודו של אפונסו דה אלבוקרקי בשנת 1507, וכן בכיבוש מלאקה בשנת 1511, שם הוא נפצע. כשהוא יצא ממלאקה בנובמבר 1511 עם ארבע אוניות, במסע גישוש אל 'איי התבלין' של מלוקו, הוא הוביל את המשלחת האירופית הראשונה שהגיעה לאי טימור ולאיי בנדה באינדונזיה בשנת 1512.[1] [2]

משלחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־25 ביולי 1511, במהלך כיבוש מלאקה, הוביל אנטוניו דה אבראו את הצי הסיני שעלה במעלה הנהר בזמן גאות, ואיפשר לצי הפורטוגלי לנחות ולכבוש את העיר בחודש אוגוסט. אברו נפצע קשה בפנים, לאחר שאיבד מעט שיניים ולשון, אבל סירב להצעת אלבוקרקי לותר על הפיקוד. [3]

בנובמבר באותה שנה, לפני שעזב את מלאקה, שלח שגרירים לפגו וסיאם. אלבוקרקי סמך על אבראו ומינה אותו להיות מפקד של צי ארבע אוניות ששטו לחפש אחר "איי התבלין". אבראו היה קפטן באונייה "סנטה קתרינה", סגן המפקד היה פרנסיסקו סרורה[1] האונייה "סבאיה", וכלי שיט ה"קרוואן", היו בפיקודו של סימאו אפונסו ביסאגודו, לאחר שהיה נווט של פרנסיסקו רודריגס, קרטוגרף מיומן שתיעד משלחת זו. [4] עם צוות של 120 פורטוגזים ו 60 עבדים הם הונחו על ידי נווטים מלאיים דרך ג'אווה, איי סונדה הקטנה ואי אמבון לאיי בנדה, לשם הגיעו בתחילת 1512.[5] [6]

הם נשארו באיי בנדה כחודש, קנו ומילאו את ספינותיהם באגוז מוסקט וציפורן. לאחר מכן הפליג אבראו לאמבובינה ואילו סגן מפקד סררו הפליג קדימה למולקות אך ספינתו טבעה.

אבראו חזר למלאקה בדצמבר 1512, משם יצא להודו עם פרנאו פירס אנדראדה בינואר 1513, משם הפליג לפורטוגל.

הוא נפטר באיים האזוריים לפני שהגיע לפורטוגל היבשתית.[7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Ricklefs, M.C. (1991). A History of Modern Indonesia since c.1300 (2nd ed.). London: Macmillan. p. 24
  2. ^ Hannard, Willard A. (1991). Indonesian Banda: Colonialism and its Aftermath in the Nutmeg Islands. Bandanaira: Yayasan Warisan dan Budaya Banda Naira. pp. 7–8.
  3. ^ Diffie, Bailey (1977). Foundations of the Portuguese Empire, 1415–1580. University of Minnesota Press. p. 259.
  4. ^ Cortesão, Armando (1944). The Suma Oriental of Tomé Pires: an account of the east, from the Red Sea to Japan, written in Malacca and India in 1512–1515/The Book of Francisco Rodrigues rutter of a voyage in the Red Sea, nautical rules, almanack and maps, written and drawn in the east before 1515. The Hakluyt Society.
  5. ^ Hannard (1991), page 7
  6. ^ Milton, Giles (1999). Nathaniel's Nutmeg. London: Sceptre. pp. 5, 7
  7. ^ Cortesão, Armando. The Suma Oriental of Tomé Pires.