מצר הורמוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצר הורמוז
Straße von Hormuz.jpg

תמונת לוויין של המצר
מדינות Flag of Iran.svg  איראן
Flag of Oman.svg  עומאן
Flag of the United Arab Emirates.svg  איחוד האמירויות הערביות
מקשר בין מפרץ עומאן לבין המפרץ הפרסי
רוחב מרבי 95 ק"מ
רוחב מזערי 55 ק"מ
עומק מרבי כ-200 מטר
ערים בנדר עבאס; כומזאר;‏[1] ח'סב[2]
איים הורמוז; הֶנְגָאם; לארכ; קשם
קואורדינטות 26°34′0″N 56°15′0″E / 26.56667°N 56.25000°E / 26.56667; 56.25000קואורדינטות: 26°34′0″N 56°15′0″E / 26.56667°N 56.25000°E / 26.56667; 56.25000

מפה של צפון-מזרח פפואה גינאה החדשה

מצר הורמוז מקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי. בחופו הצפוני שוכנת איראן, ובחופו הדרומי איחוד האמירויות הערביות והמובלעת של צפון עומאן שבחצי האי מוסנדם.

שמו של המצר לקוח, על־פי דעה אחת, משמו של האל הפרסי "הורמוז", אהורה מאזדה (בפרסית, "האדון החכם"), שאותו החשיבו הפרסים בני הדת הזורואסטרית כאל הטוב, האחראי לבריאת העולם. על־פי דעה אחרת, שמו נגזר מהמילה הפרסית "הור־מוך" שמשמעה "דקל התמר".

רוחבו של המצר נע בין כ-55 ק"מ בנקודה הצרה ביותר ועד כ-95 ק"מ. סמוך לחופו הצפוני מצוי האי הגדול קשם שבריבונות איראן. שלושה איים קטנים נוספים המצויים ביציאה המערבית מהמצר – טונב הגדול, טונב הקטן ואבו מוסא – נתפסו בשנת 1971 בידי איראן, בשל חשיבותם האסטרטגית בניטור ובשליטה על התעבורה הימית במצר, אך איחוד האמירויות הערביות טוענת לבעלות עליהם.

חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של מצר הורמוז, כנתיב מעבר של נפט וסחורות ממדינות המפרץ, הוכרה כבר מראשית ההיסטוריה. אזור המצר נכבש לראשונה בידי ספנים פורטוגזים במאה ה-16, ומאז עברה השליטה בו בין סולטאנים מקומיים ומעצמות אירופאיות קולוניאליסטיות. מסוף המאה ה-18 שלטה בריטניה בחופו הדרומי של המצר כשהשתלטה על עומאן, שהפכה ב-1890 למדינת חסות בריטית עד עצמאותה ב-1971.

דרך המצר עוברת מרבית תפוקת הנפט של כווית, עיראק, איראן, ערב הסעודית, בחריין, קטאר ואיחוד האמירויות הערביות. נכון ל-2011, עוברות במצר הורמוז בממוצע 14 מכליות נפט ביום, ובהן כ-17 מיליון חביות נפט[3] (כ-2.7 מיליון מ"ק), שהן כ-35% מהנפט המשונע בים וכ-20% מתפוקת הנפט הכלל-עולמית. בכך מהווה המצר צוואר בקבוק מהמעלה הראשונה באספקת הנפט העולמית.

ביולי 1988 הופל מטוס נוסעים איראני בשמי המצר בידי ספינת טילים אמריקאית, וכל 290 נוסעיו נהרגו. האיראנים איימו בפעולה נגד כוחות אמריקניים. עד היום נסיבות הפלתו של המטוס נותרו שנויות במחלוקת.

אזור המפרץ הפרסי בכלל ומצר הורמוז בפרט מהווים מוקד מתיחות ותשומת לב רבה במלחמה נגד הטרור הבינלאומי בתקופה שלאחר פיגועי 11 בספטמבר ב-2001 ומלחמת עיראק שהחלה ב-2003. ארצות הברית מרכזת באזור מפרץ עדן ומצר הורמוז כוחות ימיים, אוויריים ויבשתיים גדולים לשמירת האינטרסים שלה ושל העולם המערבי.

בעקבות תוכנית הגרעין האיראנית, איימה איראן בדצמבר 2011 ובינואר 2012 לחסום את מצר הורמוז בפני תנועה ימית אם יופעלו נגדה סנקציות כלכליות הכוללות איסור על קניית נפט מאיראן.

בספרות התורנית נזכר אזור הורמוז בספרו של הרב שמואל לאנייאדו "כלי פז", פירושו לספר ישעיהו שנדפס ב-1657, כמקום שבו ייתכן שתעבור מלחמת אחרית הימים.‏[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היישוב כומזאר (‏كُمزار) שוכן בקצהו הצפוני של חצי האי מוסנדם שבעומאן. ב-2007 מנה כ-3,000 תושבים שדוברים שפת כומזאריפרסית: کمزاری), המשתייכת לשפות איראניות (לתת-קבוצה של שפות איראניות דרום-מערביות) – השפה האיראנית שמדוברת אך ורק בחצי האי ערב (למעט באי האיראני לארכ, הממוקם במצר הורמוז). כומזארי היא למעשה תערובת של פרסית עם הינדית, אנגלית, פורטוגזית וערבית, ראו: מבוא לכומזאר, באתר לונלי פלאנט. (באנגלית)
  2. ^ ח'סב (خصب‎) הוא מרכז מנהלי של מחוז מוסנדם (محافظة مسندم) בעומאן. ב-2003 מנתה העיר 17,730 תושבים.
  3. ^ גם בשנת 2013 עברו במצר הורמוז כ-17 מיליון חביות נפט (נפט גולמי ותזקיקים) ביום, ראו: U.S. Energy Information Administration, World oil transit chokepoints critical to global energy security, Today in Energy, 1 December 2014
  4. ^ פירושו לישעיה לד ו (שורה חמישית).