אנטל ניאראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטל ניאראי
Nyárai Antal
לידה 13 באפריל 1868
איוד, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בפברואר 1920 (בגיל 51)
בודפשט, הרפובליקה ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Eckstein Ármin עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטל ניאראי (במקור ארמין אקשטיין, בהונגרית: Nyárai Antal; נאג'אנייד, 13 באפריל 1868בודפשט, 1920 . 27 בפברואר)[1] היה שחקן תיאטרון וקולנוע יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמין אקשטיין נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ (מור) אקשטיין ושל ינקה מונקצ'י. אביו היה תעשיין עשיר, אבל איבד את כל הונו. בסיום לימודיו התיכוניים, נרשם לאקדמיה לתיאטרון, אך הודח משם. למרות זאת בחר בתיאטרון כמקצוע חייו ובדצמבר 1887 החל לפעול ברוזניו. ב-1891 היה חבר בלהקתו של אלמר זאיונגי. בשנים 18931894 עבד בנגיבניה, בשנים 1894–1896 בצ'וקה ובמישקולץ וב-1897 בסנדריי על במות ברטיסלאבה, שופרון, ארד, פיומה הודמזוושרהיי. ב-9 במאי 1898 הוא שיחק בפני הקהל בנאג'ווארד ואז חתם על חוזה עם "תיאטרון העם" בבודפשט (Népszínház), שם הופיע ב"קזנובה" ב-11 באוקטובר 1902, שעליו כתב "ידיעון פשט" (Pesti Hírlap) את הביקורת הזו למחרת:

»אנטל ניאראי זכה להצלחה גדולה וכנה כשהציג את עצמו הערב וייאמר שכבש את הקהל במכה אחת. ניאראי הוא אלכסנדר ג'ירארדי (אנ') ההונגרי. לא רק בתווי פניו ובמראהו, אלא גם באישיותו האמנותית, הוא דומה מאוד לשחקן הווינאי המפורסם. בכל מילה ומחווה יש אינטליגנציה וטעם מצוינים; אף פעם לא מחפש אפקטים זולים, תמיד מעניין וקלאסי. חוץ מזה, הוא שר יפה. לגוון קולו יש גם סוג של גוון כהה דמוי אודרי, מחמם לב. «

בשנים 19071908 חתם על חוזה עם "קברט התיאטרון המודרני", ב-1908 ב"קברט בונבוניירה" ובשנים 19101911 בסגד עם חברת האלמנה גב' מאקו. ב-1913 הופיע כאורח תקופה ארוכה יותר באזורים מחוץ לבודפשט ועל במות שונות בבירה. בשנת 1915 הוא נקרא לווינה. ב-1917 הופיע כאורח בתיאטרון קיראי ו"בקברט אפולו". מדצמבר 1918 היה חבר ב"תיאטרון מדיאסאי" עד פברואר 1919. מכאן ואילך ערך הופעות אורח באזורים הכפריים ובווינה עד מותו ב-27 בפברואר 1920. ההצלחות האחרונות שלו באופרטה היו ב"כנר הראשון הצועני" (Der Zigeunerprimas) של אמריך קלמן בתיאטרון קיראי ובנסיכת הצ'רדש בתיאטרון שטראוס בווינה.

הוא מת בביתו בבולוואר ארז'בט 34 (34 Erzsébet körút) כתוצאה משפעת ודלקת ריאות. הספידו אותו, בלה ואגו, אישטוואן גצ'י, פרנץ ריטקה, לאיוש מדיארי (מקודם אונגאר) ואנדור ז'ולדוש. מצבתו הוקמה על ידי העורך שאנדור אינצה ב-1 בנובמבר 1925. אשתו הייתה השחקנית אנה בירו, איתה התחתן ב-11 באוגוסט 1904 בבודפשט.[2]

הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.

תפקידי תיאטרון חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבוהמה האחרון (1913, מערכון) - טוני ויר, שחקן
  • חופר הזהב (1914, מערכון) - ג'ק
  • תותח ופעמון (1915) - גבריאלֶה ד'אנונציו
  • מאגיה (1917) - הרוזן מרלינוס
  • האסיר הג'נטלמן (1919, מערכון)

המחזה שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אף אחד", אופרטה ב-3 מערכות. מחבר שותף: מיקלוש באלה . את המוזיקה הלחין איז'ו בארנה (מקודם בראונר) בכורה: 14 בנובמבר 1903. תיאטרון העם.

הופעותיו בלהקות תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1888: שאנדור צ'וקה
  • 1889: בודיו אלאיוש
  • 1890: אלמר זיונגי
  • 1891: קארוי סטמארי
  • 1893: דיולה באלוג
  • קיץ 1894: קארוי פירדי
  • 1894–1895: שאנדור צ'וקה
  • 1896–1901: אנדראש לסקאי
  • 1904–1906: מיהאי סנדראי
  • 1902–1904. 4 במאי: תיאטרון העם (Népszínház)
  • 1907: קברט התיאטרון המודרני (Modern Színház Kabaré)
  • 1908: קברט בונבונייה (Bonbonier Kabaré)
  • 1909–1910: סגד
  • 1911: פץ' ו"הספר הדרומי"
  • ינואר 1913: תיאטרון קיראי, קברט אפולו (Apolló Kabaré)
  • 1915: רויאל אורפאום, חוג תיאטרון בודה (Royal Orfeum, Budai Színkör)
  • 1916: וינה
  • 1917–1918: תיאטרון קיראי
  • 17 בדצמבר 1918: תיאטרון מדיאסאי
  • 1919: תיאטרון בודפשט (Budapesti Színház)
  • 1919: תיאטרון הונגרי (Magyar Színház)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטל ניאראי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 539/1920. folyószáma alatt".
  2. ^ Bp. VIII. ker. állami házassági akv., 830/1904. folyószám