אני דיפרנקו

אני דיפרנקו
Ani DiFranco
לידה	23 בספטמבר 1970 (בת 53); באפלו, ארצות הברית
שם לידה	Angela Maria DiFranco
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1989–הווה (כ־34 שנים)
מקום לימודים	ניו סקול, Buffalo Academy for Visual and Performing Arts, באפלו סטייט קולג', הקולג' לאמנויות ליברליות ע"ש יוג'ין לאנג
סוגה	פולק רוק
סוג קול	קונטרה אלט
כלי נגינה	גיטרה בס, גיטרה
חברת תקליטים	Righteous Babe Records
פרסים והוקרה	Grammy Award for Best Recording Package (2003)
	anidifranco.com

אני דיפרנקו (באנגלית: Ani DiFranco; נולדה ב-23 בספטמבר 1970 בשם אנג'לה מריה דיפרנקו) היא זמרת, מוזיקאית ויוצרת יהודיה אמריקאית, הנחשבת בעיני רבים לסמל פמיניסטי. היא ידועה כאמנית פורייה, שהוציאה 17 אלבומים ב-17 שנים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיפרנקו נולדה בבאפלו, ניו יורק לאם יהודיה אמריקאית ואב איטלקי-אמריקני. היא החלה לנגן גרסאות כיסוי לשירי הביטלס בברים מקומיים עם המורה לגיטרה שלה בגיל 9.

בשנת 1989, בגיל 18, דיפרנקו הקימה חברת הקלטות משלה, "Righteous Records", ששמה שונה ל-"Righteous Babe Records" ב-1994, עם תקציב של 50 דולר בלבד. אלבום הבכורה שלה, "Ani DiFranco", יצא ב-1990.

דיפרנקו הזדהתה כביסקסואלית במשך רוב הקריירה שלה, ובשנת 1998 נישאה לטכנאי הסאונד אנדרו גילכרייסט. מקורות רבים דיווחו כי מעריצים רבים שלה הרגישו שבגדה בהם כשנישאה לגבר. חמש שנים לאחר מכן דיפרנקו וגילכרייסט התגרשו. ב-20 בינואר 2007 דיפרנקו ילדה בת בשם פטה לוסיה (בלידת בית). אביה של הילדה הוא מייק נפוליטאנו, שהיה שותף בהפקת האלבום של דיפרנקו מ-2006, "Reprive".

דיפרנקו ילדה את בנה, דנטה דיפרנקו, ב-6 באפריל 2013.

אני דיפרנקו מתגוררת עם משפחתה בניו אורלינס, לואיזיאנה וברשותה גם בית בעיר הולדתה באפלו, ניו יורק.

הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 ביולי 2006 קיבלה דיפרנקו את פרס ה-"Woman of Courage" מ"ארגון הנשים הלאומי" (N.O.W), ארגון פמיניסטי אמריקני. דיפרנקו היא המוזיקאית הראשונה שקיבלה את הפרס, שניתן בכל שנה לאישה שתרומתה לתנועה הפמיניסטית בולטת.

דיפרנקו כונתה "הגברת המובילה של מוזיקת הרוק בבאפלו". מאז 2003, היא הייתה מועמדת ארבע פעמים לפרס גראמי על עטיפת האלבום הטובה ביותר. היא זכתה פעם אחת בשנת 2004, על עטיפת האלבום "Evolve", שעיצבה יחד עם בריאן גרונט.

סגנון מוזיקלי ותדמית הפולק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגינת הגיטרה של דיפרנקו לרוב מאופיינת בסטקטו, פינגר סטייל מהיר, וכיוונים אלטרנטיביים של הגיטרה. מילות השירים שלה כוללות הרבה פעמים משחקי מילים, מטפורות ואירוניה ושובחו בשל המורכבות שלהן. למרות שהמוזיקה של דיפרנקו תויגה כפולק רוק ורוק אלטרנטיבי, היא ערבבה בין סוגות מאז האלבומים המוקדמים שלה. דיפרנקו שיתפה פעולה עם אמנים רבים, ביניהם הזמר פרינס. היא השתמשה במגוון רחב של סגנונות וכלים ובהם כלי נשיפה ממתכת, בס מהלך, כלי מיתר, כלים אלקטרוניים וסינתיסייזר. דיפרנקו בעצמה אמרה ש"מוזיקת פולק זה לא גיטרה אקוסטית - זה לא איפה שהלב שלה נמצא. אני משתמשת במילה פולק כדי לתאר מוזיקת פאנק וראפ. זו גישה, זו מודעות למורשת שלך, וזו קהילה. זו מוזיקה לא מסחרית שנותנת קול לקהילות שונות והמאבק שלהן בסמכות."

ליריקה ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהרבה מהחומר של דיפרנקו הוא אוטוביוגרפי, הוא לעיתים קרובות מאוד פוליטי. הרבה מהשירים שלה עוסקים בבעיות חברתיות של זמננו כמו גזענות, סקסיזם, התעללות מינית, הומופוביה, זכויות מיניות (לדוגמה, נושא ההפלה), עוני, ומלחמה. השילוב של האישי והפוליטי אחראי באופן חלקי להצלחה המוקדמת של דיפרנקו בקרב תלמידי מכללות פעילים פוליטית, שחלקם בנו לה אתרי מעריצים כבר ב-1994. מפני שהעלייה המהירה בפופולריות של דיפרנקו באמצע שנות התשעים קרתה בעיקר בזכות קשרים אישיים ודיבור מפה לאוזן במקום בעיתונות הזרם המרכזי, מעריציה הביעו לעיתים קרובות תחושה של קהילה. דיפרנקו הביעה דעות פוליטיות מחוץ למוזיקה שלה. בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2000 היא עודדה הצבעה לראלף ניידר.