הומופוביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפגין במצעד הגאווה בירושלים, 2009, נושא שלט: "הומואים מפיצים איידס"

הומופוביה הוא מונח ממדעי החברה המתאר פחד, רתיעה או סלידה (אנטיפטיות) לא מונעים על ידי ההגיון מהומואים ולסביות.[1] בהגדרה רחבה יותר, המונח מתאר את ביטוי תכונות אלה באפליה, דחיה, שנאה, זלזול, או תוקפנות כלפי נטייתם המינית, כלפי מימושה של הנטייה המינית, כלפי זוגות בני אותו המין, וכלפי גילויי חיבה בין בני אותו המין.

המילה "הומופוביה" היא הלחם של המילים הומו ופוביה, שפירושה בעת או חרדה, אף כי במקרה זה, משמעותה היא חברתית ולא קלינית, בדומה לשימוש בה במושג קסנופוביה – שנאת זרים, שגם לה אין מובן קליני.[2]

מקור המונח

אף על פי שגישות מיניות נובעות עוד מימי יוון העתיקה (המאות ה-8-6 לפני הספירה עד סוף העת העתיקה (כ-600 שנה לספירה) הן כונו על ידי חוקרים כ-"הומופוביה" אשר מונח זה משמש לתיאור חוסר סובלנות כלפי הומוסקסואלים שגדלו בימי הביניים במיוחד על ידי חסידי האסלאם והנצרות.[3] המונח עצמו הוא חדש יחסית והושמע לראשונה בשנות השישים על ידי הפסיכולוג ג'ורג 'וויינברג, כשהוא מתייחס לפחד מגברים.[4] המונח הוא הלחם של המילים הומו ופוביה. פירוש המילה "פוביה" מהשפה היוונית "φόβος" ,"phóbos" שפירושה "פחד", "פחד חולני" או "סלידה".[5][6] למרות זאת, יש להדגיש כי הומופוביה אינה מתארת פוביה במשמעות הקלינית-רפואית המקובלת של מושג זה, אלא במובן החברתי, בדומה לשימוש במונח זה בביטוי קסנופוביה ודומים לו.[7]

ב-23 במאי 1969 הופיעה המילה לראשונה בדפוס בצהובון האמריקאי "סקרו" (Screw), שם נעשה בה שימוש לתיאור גבר הטרוסקסואל אשר חושש שיחשבו אותו להומוסקסואל.[7] הרעיון לדעות קדומות נגד להט"ב כבעיה חברתית הראויה לתשומת לב מלומדת לא היה חדש. מאמר במגזין טיים בשנת 1969 תיאר דוגמאות לעמדות שליליות כלפי הומוסקסואליות כ-"הומופוביה" כולל "תערובת של סלידה" וחשש שקראו לחלקם "פאניקה הומוסקסואלית". בשנת 1971 השתמש קנת סמית בהומופוביה כפרופיל אישיות לתיאור הסלידה הפסיכולוגית מהומוסקסואליות. וינברג השתמש בו גם כך בספרו "החברה וההומוסקסואלים הבריאים" מ-1972,[8] שפורסם שנה לפני שהאיגוד הפסיכיאטרי האמריקני הצביע על הסרת הומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות שלו.[9][10] הקדנציה של וויינברג הפכה לכלי חשוב עבור פעילים, תומכים ובעלי בריתם הומוסקסואלים ולסביות. הוא תיאר את המושג כ-"פוביה רפואית" באומרו,

"פוביה מהומוסקסואלים היה פחד מהומוסקסואלים שנראה כאילו קשור לפחד מהדבקות, פחד להפחית את הדברים שהם נלחמים עליהם - בית ומשפחה. זה היה פחד דתי והוא הוביל לאכזריות רבה כפי שפחד תמיד עושה".

בשנת 1981 המונח הומופוביה שימש לראשונה במגזין הטיימס בלונדון עבור דיווח על כך שהסינוד הכללי של כנסיית אנגליה הצביע על סירוב לגנות הומוסקסואליות.[11] עם זאת, כאשר לוקחים אותו באופן מילולי, המונח עשוי להיות מונח בעייתי. פרופסור דייוויד א.פ. האגה אמר כי השימוש העכשווי כולל "מגוון רחב של רגשות, עמדות והתנהגויות שליליות כלפי הומוסקסואליים" שהם מאפיינים שאינם תואמים את ההגדרות המקובלות לפוביות, בהם "פחד עז, לא הגיוני או לא נורמלי מפני דבר מוגדר". חמישה הבדלים מרכזיים מפורטים כמבדילים בין הומופוביה, כפי שנהוג להשתמש בה לעיתים קרובות, לבין פוביה אמיתית.[12] הומופוביה שייכת ל-"משפחת" השנאה החברתית, אליה שייכים גם המונחים שובניזם גברי, אנטישמיות, וגזענות בכלל.

מונח דומה במשמעות זהה, "הומוארוטופוביה", שימש אצל ויינרייט צ'רצ'יל בספר "התנהגות הומוסקסואלית בין זכרים" שיצא לאור בשנת 1967. הומופוביה אינה מוכרת כיום בפסיכולוגיה כהפרעה נפשית, אולם משמעות המונח הורחבה והוא מתאר לאו דווקא סוג של הפרעה נפשית אלא שנאה ורדיפה של חברי קהילת הלהט"ב באופן כללי, בדומה לקסנופוביה ("שנאת זרים"). אף על פי שהמונח נטבע לתיאור עוינות על רקע נטייה מינית, הוא משמש גם לתיאור עוינות כלפי טרנסג'נדרים על רקע זהותם המגדרית השונה. לתיאור עוינות זו נעשה שימוש גם במונח "טרנספוביה".[13] בחלוף הזמן התפתחו מונחים כלליים יותר כגון 'להטבופוביה", "הומופוביה מופנמת", "הטרופוביה", ועוד.[14]

הומופוביה מופנמת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הומופוביה מופנמת

הומופוביה מופנמת מתייחסת לסטריאוטיפים שליליים, אמונות, סטיגמות ודעות קדומות לגבי הומוסקסואליות ואנשי להט"ב שאדם עם משיכה חד-מינית פונה כלפי עצמם, בין אם הם מזדהים כלהט"בים ובין אם לא.[15] המידה בה מישהו מושפע מרעיונות אלו תלויה בכמה ובאילו רעיונות הם הפנימו במודע ובתת מודע. ניתן למתן אמונות שליליות אלו באמצעות השכלה, ניסיון חיים וטיפול,[16] במיוחד באמצעות פסיכותרפיה או ניתוח ידידותי כלפי הומוסקסואליות.[17] הומופוביה מופנמת חלה גם על התנהגויות מודעות או לא מודעות שאדם מרגיש צורך לקדם או להתאים לצפיות תרבותיות הטרונורמטיביות או הטרוסקסיזם אשר יכולות לכלול דיכוי והכחשה קיצונית יחד עם הצגת התנהגות הטרונורמטיבית מאולצת כלפי חוץ לצורך הופעה או ניסיון להרגיש "נורמלי" או "מקובל". ביטויים אחרים של הומופוביה מופנמת יכולים גם להיות מעודנים יותר, מספר התנהגויות פחות גלויות עשויות לכלול הנחות לגבי מין בן הזוג הרומנטי של האדם, או לגבי תפקידים מגדריים. ישנם חוקרים שמיישמים תווית זו גם על אנשי להט"ב התומכים במדיניות פשרה, כאלו שמוצאים איחודים אזרחיים כמספקים במקום נישואים עבור רצון להתאים עצמם אל דרישות שמרניות הטרונורמטיובת עם פחות ביקורות שליליות.[18]

מספר מחקרים הראו שאנשים שהומופוביים נוטים יותר לדחוק רצונות הומוסקסואליים.[19] בשנת 1996, מחקר מבוקר על 64 גברים הטרוסקסואלים באוניברסיטת ג'ורג'יה מצא כי גברים שנמצאו הומופוביים היו בסיכון גבוה יותר לחוות תגובות זיקפה יותר בעת חשיפה לתמונות הומרוטיות מאשר גברים שאינם הומופוביים.[20] בשנת 2012 הגיעו לתוצאות דומות כאשר חוקרים מצאו כי סטודנטים שהגיעו מ-"הבתים ההומופובים הנוקשים ביותר" חשפו ככל הנראה משיכה הומוסקסואלית מודחקת. החוקרים אמרו כי הדבר הסביר מדוע מתגלה מאוחר יותר.[21] החוקרים ציינו כי מנהיגים דתיים המוקיעים הומוסקסואליות מקיימים יחסים הומוסקסואליים סודיים ואמרו כי "אנשים אלה נמצאים במלחמה עם עצמם ומפנים את הסכסוך הפנימי הזה כלפי חוץ".[22] מחקר מעקב אחר משנת 2016 הראה כי גברים הטרוסקסואליים עם תגובות דחף שליליות גבוהות כלפי הומוסקסואלים התבוננו תקופות ארוכות יותר בדימויים הומוסקסואליים מאשר בהטרוסקסואלים אחרים.[23]

לעיתים משתמשים בביטוי סטיגמה מינית מופנמת במקום לייצוג הומופוביה מופנמת.[24] סטיגמה מופנמת מתעוררת כאשר אדם מאמין בסטריאוטיפים שליליים לגבי עצמו, ללא קשר למקום ממנו מגיעים הסטריאוטיפים. זה יכול להתייחס גם לסטריאוטיפים רבים מעבר למיניות ולתפקידים מגדריים. הומופוביה מופנמת עלולה לגרום לאי נוחות עם נטייה מינית של עצמך ואי-הסתייגותם. נטייה מינית אגו-דיסטונית או הומופוביה אגודיסטונית, למשל, הוא מצב המאופיין על ידי נטייה מינית או משיכה העומדת בסתירה לדימוי העצמי האידיאלי, גורם לחרדה ורצון לשנות נטייה מינית. מצב כזה עלול לגרום לדיכוי קיצוני של רצונות הומוסקסואליים.[25] במקרים אחרים, עלול להתרחש מאבק פנימי מודע למשך זמן מה, ולעיתים קרובות מעמיד אמונות דתיות או חברתיות עמוקות כנגד רצונות מיניים ורגשיים חזקים. אי התאמה זו עלולה לגרום לדיכאון קליני, ותופעה זו יוחסה שיעור גבוה יותר של התאבדות בקרב בני נוער להט"בים (עד 30 אחוז מבני הנוער הלא-הטרוסקסואליים). פסיכותרפיה, כגון פסיכותרפיה חיובית כלפי הומוסקסואליות, והשתתפות בקבוצה התומכת במיעוטים יכולה לסייע בפתרון הסכסוכים הפנימיים, כגון בין אמונות דתיות וזהות מינית ומגדרית.[26] גם טיפולים לא פורמליים העוסקים בהבנת וקבלת נטייה לא הטרוסקסואליות יכולים להוכיח יעילות.[27] ניתן להשתמש במאפייני "קשקשים הומופוביים מופנמים" רבים למדידת אי הנוחות של האדם במיניותו, ובחלקם ניתן להשתמש על ידי אנשים ללא קשר למין או נטייה מינית.[28][29]

הומופוביה חברתית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גבריות

הפחד להיות מזוהה כהומו יכול להיחשב כצורה של "הומופוביה חברתית". תאורטיקנים כולל קלווין תומאס וג'ודית באטלר הציעו כי הומופוביה יכולה להיות מושרשת בפחד של האדם להיות מזוהה כהומו. הומופוביה אצל גברים מתואמת עם חוסר ביטחון לגבי גבריותם.[30] מסיבה זו, הומופוביה מצויה לעיתים קרובות בענפי ספורט, ובתת-תרבות אשר בקרב תומכיה נחשבת לגברית סטריאוטיפית כמו כדורגל ורוגבי.

תאורטיקנים אלה טענו כי אנשים המביעם מחשבות ורגשות הומופוביים אינם עושים זאת רק כדי להעביר את אמונותיהם אודות מעמד ההומואים, אלא גם להתרחק ממעמד זה וממעמדו החברתי. לפיכך, על ידי התרחקותם מאנשים הומוסקסואליים, הם מאשרים מחדש את תפקידם כהטרוסקסואלים בתרבות ההטרונורמטיבית, ובכך מנסים למנוע מעצמם מלתייגם על ידי הסביבה ולקבלת יחס כלפיהם כאל אדם הומו. פרשנות זו רומזת לרעיון שאדם עשוי להביע התנגדות אלימה לנטייה מינית או מגדרית שונה מהפרשנות ההטרונורמטיבית בנושא כאמצעי לבסס את זהותם כחלק מהרוב ההטרוסקסואלי ובכך לזכות בקבלה חברתית ותשומת לב רחבה יותר ולא מתחושת התנגדות אמיתית כלפי העניין. ננסי ג'יי צ'ודורוב קובעת כי ניתן לראות בהומופוביה שיטת הגנה על "הגבריות הגברית".[31]

גורמים להומופוביה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הטרונורמטיביות

הסיבות לשנאת אנשי קהילת הלהט"ב הן בדרך-כלל תרבותיות. בתרבויות שונות נתפשת נטייה מינית או מגדרית שאינה הטרונורמטיבית כטאבו. כלומר, במסגרת הנורמות המגדירות את המותר והאסור, הנכון, המוסרי והסוטה בקשרים רומנטיים ומיניים בין בני אדם, הומוסקסואליות נתפשת סטייה חמורה. חלק מהאנשים המאמצים תפישות אלו, מגלים עוינות כלפי אלו המתנהגים באופן שונה מהנכון והמקובל בעיניהם. הומופוביה נובעת גם מדעות קדומות שנקשרו בקהילת הלהט"ב. גם חברי הקהילה עצמם עלולים לחוש תחושות הומופוביות ולהביע עמדות הומופוביות אשר לרוב נובעת מהומופוביה מופנמת כתוצאה מקבלת הסביבה. נמצא מתאם בין הומופביה עצמית זו לבין לחץ ומצוקה נפשית. במחקרים שנערכו על עמדות החברה כלפי הומואים ולסביות התברר שהומופוביה נפוצה במיוחד אצל אנשים שנוטים לדפוסי חשיבה דיכוטומיים, כאלה שאינם יכולים לשאת עמימות, אי-בהירות ואי-ודאות. נמצא גם קשר מובהק בין אנשים שהם חסרי ביטחון כלפי המיניות של עצמם לבין עמדות הומופוביות (התקה).

במחקרים שונים שערך ד"ר ג'ורג' מ. הרק, חוקר ומרצה באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, הוא בדק את הקשר בין משתנים דמוגרפיים והומופוביה, ומצא מספר מאפיינים הקשורים לעמדות הומופוביות,[32]

  • אנשים שלא הכירו להט"בים באופן אישי מעולם.
  • אנשים בעלי אמונה דתית.
  • אנשים בעלי נטייה לסמכותיות ושיפוטיות.
  • אנשים בעלי רגשות אשם בנושאים שונים הקשורים למיניות.
  • אנשים בעלי השכלה נמוכה.
  • אנשים בעלי תפיסות תפקיד נוקשות.

גם גיל נמצא כגורם הקשור לעמדות הומופוביות כאשר מבוגרים נוטים לגלות ביטויים הומופוביים יותר מאשר צעירים. ככלל, מהמחקרים עלה כי גברים נוטים להחזיק בעמדות הומופוביות ולבטא אותן יותר מאשר נשים.[33][34] כל מחקריו אשר בדקו את נושא ההומופוביה מצאו שהיכרות וקשר עם הומואים ולסביות הוא האמצעי היעיל ביותר לשינוי עמדות סטראוטיפיות ולהפחתת הומופוביות. במחקר מאוניברסיטת טור ורגטה ברומא, איטליה, נמצא כי בקרב אנשים המחזיקים בעמדות הומופוביות, נמצאות רמות גבוהות יותר של בעיות פסיכולוגיות דוגמת פסיכוטיות ומנגנוני התמודדות כושלים, לעומת מי שאדיש כלפי העניין או מביע התייחסות חיובית.[35]

סיווג

הומופוביה באה לידי ביטוי בצורות שונות, ומספר סוגים שונים הוצבו במשך השנים בהם, הומופוביה מופנמת, הומופוביה חברתית, הומופוביה רגשית, הומופובית רציונליזציה ואחרים.[36] הומופוביה מסווגת לעיתים כגזענות והפרעת אישיות.[37]

בשנת 1992, איגוד הפסיכיאטרים האמריקני, שהכיר בכוח הסטיגמה נגד הומוסקסואליות, פרסם את ההצהרה הבאה, שאושרה מחדש על ידי חבר הנאמנים ביולי 2011,[38]

"בעוד שההומוסקסואליות כשלעצמה אינה מרמזת על פגיעה בשיקול הדעת, ביציבות, באמינות וביכולות החברתיות או המקצועיות הכלליות, איגוד הפסיכיאטרים האמריקני (APA) קורא לכל ארגוני הבריאות הבינלאומיים, ארגוני הפסיכיאטריה ופסיכיאטרים בודדים במדינות אחרות לדחוק לביטול חוקים במדינות אשר שמענישים מעשים הומוסקסואליים על ידי הסכמת מבוגרים באופן פרטי. יתר על כן, "APA" קורא לארגונים ולאנשים אלה לעשות כל שניתן כדי להפחית את הסטיגמה הקשורה להומוסקסואליות בכל מקום ובכל זמן שהיא עלולה להתרחש".

גישות דתיות

מפגינים יהודים נגד מצעד הגאווה בחיפה בשנת 2010. בכרזות נכתב: "מוסר הוא לא סובייקטיבי!" "זה לא אהבה זו תועבה!", ו"חיות לגן חיות".
חבר הכנסייה הבפטיסטית וסטבורו הבדלנית, נושא שלט עם הכיתוב, "אלוהים שונא מתרוממים" (כינוי גנאי להומוסקסואלים)
מפגינים מוסלמים נגד מצעד הגאווה בנוטינגהאם, אנגליה בשנת 2010
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הומוסקסואליות ודת

דתות עולמיות רבות מכילות תורות אנטי-הומוסקסואליות, ואילו לדתות אחרות יש דרגות שונות של אמביוולנטיות, נייטרליות, או שילוב בהן תורות הרואות הומוסקסואלים כמין שלישי. גם בתוך כמה דתות שמרתיעות בדרך כלל הומוסקסואליות, ישנם גם אנשים הרואים בחיוב את הנטייה, ומספר עדות דתיות מברכות או מנהלות נישואים חד מיניים. קיימות גם מה שמכונה "דתות קוויריות", המוקדשות לשרת את הצרכים הרוחניים של אנשי קהילת הלהט"ב. תאולוגיה קווירית מבקשת לספק נקודת נגד להומופוביה דתית.[39]

בשנת 2015 הצהירה עורכת הדין והסופרת רוברטה קפלן כי קים דייוויס (פקידת מחוז לשעבר במחוז רואן, קנטקי, שזכתה לתשומת לב בינלאומית באוגוסט 2015 כאשר התריסה עם צו בית משפט פדרלי בארצות הברית נגד הנפקת רישיונות נישואים לזוגות חד מיניים אשר הובסה על ידי המתמודד הדמוקרטי אלווד קאודיל ג'וניור בבחירות 2018 ופינתה את המשרד ב-7 בינואר 2019) "היא הדוגמה המובהקת ביותר למי שרוצה להשתמש בטיעון "חופש דת" כדי להפלות זוגות חד מיניים".[40]

יהדות ונצרות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – להט"ב ויהדות

קטעים המתפרשים בדרך כלל כמגנים הומוסקסואליות או יחסי מין חד-מיניים נמצאים בתנ"ך וגם בברית החדשה.

בתנ"ך נאמר בויקרא 18:22: "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא". הרס סדום ועמורה נתפס לעיתים כגינוי של הומוסקסואליות. נוצרים ויהודים מפרשים לרוב מקורות אלה כמתנגדים להומוסקסואליות. עם זאת, הוצעה גם פרשנות שונה. הוויכוח הפרשני התמקד בהקשר ההיסטורי ובתרגום של מילים נדירות או יוצאות דופן בקטעים הנדונים. למשל, חטאי סדום מתפרשים היסטורית ככאלו שאינם קשורים בהומוסקסואליות כשלעצמה.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – להט"ב ונצרות

במגזין "Religion Dispatches" טוענת קנדס צ'לוו-הודג' כי ששת הפסוקים שמצוטטים לעיתים קרובות כדי לגנות את אנשי קהילת הלהט"ב מתייחסים במקום ל-"מין פוגעני". היא ציינה כי אין בתנ"ך גינוי ל-"יחסים אוהבים, מחויבים, בין הומואים ולסביות" וכי ישו "שתק בנושא".[41] לדעה זו מתנגדים מספר אוונגליסטים שמרניים, בהן רוברט א. ג. גאנון אשר טוען כי "כל האנשים שהם הומוסקסואלים בחרו בהתנהגות זו מרצון ולכן הם יכולים לשנות בהצלחה את זהותם המינית".[42]

משנתה הרשמית של הכנסייה הקתולית ביחס להומוסקסואליות היא כי אין לבטא התנהגות חד מינית. בארצות הברית, סקר של מרכז המחקר של פיו בשת 2012 בפברואר הראה כי קתולים תומכים בנישואים חד מיניים בהפרש של 52% עד 37%.[43] מספר תומכים זה עלה ב-6% משנת 2010, אז כ-46% מהקתולים היו בעד נישואים חד מיניים.[44] הקטכיזם של הכנסייה הקתולית קובע כי, "'מעשים הומוסקסואליים מופרעים באופן מהות. הם מנוגדים לחוק הטבע... בשום פנים ואופן לא ניתן לאשר אותם".

אסלאם

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – להט"ב ואסלאם

בחלק מהמקרים ההבחנה בין הומופוביה דתית לבין הומופוביה בחסות המדינה אינה ברורה, דוגמה מרכזית היא שטחים שבסמכות האסלאם. כל הזרמים האסלאמיים הגדולים אוסרים על הומוסקסואליות, שהיא פשע על פי חוקי השריעה ונענשים ברוב המדינות המוסלמיות. באפגניסטן, למשל, הומוסקסואליות נשאה עונש מוות תחת שלטון ארגון הטרור, טליבאן. לאחר נפילתם, הומוסקסואליות הופחתה מפשע מוות לפשע שנענש בקנסות ועונשי מאסר. המצב המשפטי באיחוד האמירויות הערביות, לעומת זאת, אינו ברור אך מדווח כדין עונש מוות גם כן.

באיראן, מאוריטניה, ערב הסעודית, סודאן ותימן קיים עונש מוות כיום על פעילות חד מינית במדינה.[45] מאז המהפכה האיראנית בשנת 1979, הממשלה האיראנית הוציאה להורג יותר מ-4,000 להט"בים שהורשעו בקיום מעשים הומוסקסואליים.[46][47] אירוע ידוע בנושא הוא הוצאתם להורג של מחמוד אסגרי ואייאז מארחוני. בערב הסעודית, העונש המקסימלי על הומוסקסואליות הוא הוצאה להורג ציבורית, אך הממשלה משתמשת בעונשים נוספים כגון קנסות, מאסר בפועל, הצלפות ואף שינוי מין כפוי כאלטרנטיבות עבור מניעת גינויים פומביים מרחבי העולם, אלא אם כן היא מרגישה שאנשים העוסקים בפעילות הומוסקסואלית מאתגרים את המדינה בסמכות על ידי עיסוק בתנועות חברתיות להט"ביות.[48] בניגריה וסומליה, קיימים הוצאות להורג על פעילות הומוסקסואלית באזורים מסוימים ברחבי המדינות.[49] באזורים מסוימים, הומוסקסואלים נרדפים ונרצחים על ידי מיליציות איסלאמיסטיות כגון ג'בהת פתח א-שאם והמדינה האסלאמית בחלקים של עיראק וסוריה.[50][51]

ב-2001, אל-מוחג'ירון, ארגון בינלאומי המבקש להקים ח'ליפות אסלאמית עולמית, הוציא פתווה בה הכריז כי כל חברי ארגון הלהט"ב המוסלמי אל-פתח'ה הם כופרים, ונגזר עליהם עונש מוות. בגלל האיום ומכיוון שהם מגיעים מחברות שמרניות, רבים מחברי האתר של הארגון עדיין מעדיפים להיות אנונימיים כדי להגן על זהותם בזמן שהם ממשיכים במסורת של סודיות.[52]

הדת הבהאית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – להט"ב והדת הבהאית

על פי החוק בדת הבהאית, ביצוע מעשים הומוסקסואליים הוא דבר אסור. לאחרונה עולה הדרישה בקרב להט"בים בהאים להתאמת החוק הבהאי למציאות הנוכחית, מתוך תפיסה שהאיסורים על משכב זכר בחוקי העולם העתיק נובעים בחלקם מפני שהם תמיד מבוססים על יחסים אדנותיים והפעלת כוח. מעבר לכך, הם גם נובעים מכך שהחוק לא מתייחס לכוונה מאחורי המעשים הללו, ולכן חל איסור על יחסי מין בין בני אותו מין. הרעיון של יחסים בין בני אותו מין מתוך נטייה מינית ולא מתוך רצון לשליטה של החזק על החלש, הוא רעיון יחסית חדש בתרבות האנושית. הומוסקסואליות כיחסים שנובעים מתוך רצון הדדי בין שני בני הזוג, התחיל להופיע בעת המודרנית.

סיקיזם

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – להט"ב וסיקיזם

לדת הסיקיזם אין תורות ספציפיות על הומוסקסואליות ובספר המקודש לסיקים, הגורו גראנת סאהיב, אין ציון מפורש של הטרוסקסואליות, הומוסקסואליות או ביסקסואליות.

המטרה האוניברסלית של אלו הנמנים לדת זו (סיקים) היא שלא תהיה להם שום שנאה או איבה כלפי אף אדם, ללא קשר לגורמים כמו גזע, קאסטה, צבע עור, אמונה, מגדר או מיניות. בשנים האחרונות, נושא ההומוסקסואליות נדון הרבה יותר בדתות שונות בכל רחבי העולם, מה שהפך את נושא זה, שבעבר היה טאבו לגביו בקרב הסיקים, לנושא לדיון גלוי. אף על פי שנושא ההומוסקסואליות עדיין נחשב לטאבו בחלק ממאמיני הסיקיזם, הדור הצעיר מחפש תשובות באינטרנט. האינטרנט הפך לדרך חדשה עבור סיקים צעירים שנולדו בתוך הודו ומחוצה לה לדון בדת ובנושאים אקטואליים באופן אנונימי דרך האינטרנט. האינטרנט מאפשר לאנשים לקבל את המידע הדרוש להם ללא אי-הנוחות לשוחח על כך בקהילה.[53] האינטרנט הפך לכלי עבור הסיקים הצעירים לקבל מידע על נושאים אקטואליים שאולי לא דנים בהם בצורה ישירה בתוך קהילותיהם בהם כוכבי היוטיוב סיקים מפורסמים כגון הקומיקאי הקנדי ג'וס רייך ולילי סינג אשר השמיעו בגלוי את תמיכתם בזכויות להט"ב.

הומופוביה בחסות המדינה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התאבדויות בני נוער להט"בים, בריונות והטרדות נגד להט"ב, לסבופוביה, טרנספוביה, It Gets Better, התאבדותו של טיילר קלמנטי, התאבדותו של ג'יידן בל, אלימות נגד להט"ב, פרויקט טרוור, ג'סטין פשנו, אלן טיורינג

הומופוביה בחסות המדינה כוללת הפללה וענישה של פעילות הומוסקסואלית, דברי שנאה מצד אנשי ממשל וצורות נוספות של אפליה ישירה או עקיפה, התעלמות מטיפול בבריונות, צנזורה של חופש ביטוי, אלימות ממומנת, אי נכונות למתן גישה לטיפול רפואי (בהם איידס ו-HIV) תמיכה בחוקים אנטי-להט"בים בהם איסור אימוץ ילדים, נישואים חד מיניים, תרומת דם, הכרה במערכת יחסים, שירות צבאי, איסור על גישה לשינוי מגדר והכרה בחוק, איסור על הפריה חוץ-גופית, תמיכה בטיפולי המרה, איסור על פונקאות מסחרית ואלטרואיסטית עבור זוגות הומוסקסואלים, תמיכה בארגונים הומופובים, התנגדות לשוויון זכויות הגירה לזוגות חד מיניים וחוקים המגנים על להט"בים נגד אפליה בתעסוקה, מתן סחורות ושירותים, דברי שנאה, וזהות מגדרית.

מדבקות "אזור חופשי מלהט"ב" שצורפו לעיתון "גזטה פולסקה" בפולין

ממשלות עבר

לאומנים פולנים מפגינים נגד מצעד שוויון הלהט"ב בז'שוב, בעודם אוחזים בדגל הקונפדרציה בשנת 2019
הפגנת "אימהות צ'צ'ניות מתאבלות על ילדיהן" בסנט פטרסבורג ב-1 במאי 2017 נגד רדיפת להט"בים על ידי הרשויות בצ'צ'ניה האסלמית

באירופה של ימי הביניים, הומוסקסואליות נחשבה לסדום והעונש עליה היה מוות. הרדיפות הגיעו לשיא במהלך האינקוויזיציות של ימי הביניים, כאשר כתות הקתרים והוולדסנים הואשמו בזנות ובסדום, לצד האשמות בשטניזם. בשנת 1307, האשמות בדבר מעשי סדום והומוסקסואליות היו כתבי אישום משמעותיים במהלך משפט האבירים הטמפלרים. התאולוג תומאס אקווינס השפיע רבות על קשר בין גינויים של הומוסקסואליות לרעיון חוק הטבע וטען כי "חטאים מיוחדים הם כנגד הטבע, למשל אלה הנוגדים את יחסי הגומלין של גברים ונשים הטבעיים לבעלי חיים".[54]

אף על פי שביסקסואליות התקבלה כהתנהגות אנושית רגילה בסין העתיקה, הומופוביה הושרשה בשושלת צ'ינג המאוחרת וברפובליקת סין עקב יחסי גומלין עם המערב הנוצרי, והתנהגות הומוסקסואלית הוצאה מחוץ לחוק בשנת 1740.[55] כשמאו דזה-דונג עלה לשלטון, הממשלה ראתה הומוסקסואליות כחרפה חברתית או כמחלת נפש. במהלך מהפכת התרבות בסין (1966–1976), הומוסקסואלים עמדו בפני תקופת הרדיפה הגרועה ביותר בהיסטוריה הסינית. אף על פי שלא היה חוק ברפובליקה העממית הקומוניסטית נגד הומוסקסואליות, המשטרה "אספה באופן קבוע הומואים ולסביות". חוקים אחרים שימשו להעמדה לדין של הומוסקסואלים והם "הואשמו בחוליגניזם או בהפרת הסדר הציבורי".[56]

בכניסתו לשלטון של ולדימיר לנין על רחבי ברית המועצות הומוסקסואליות הפכה לחוקית בשנת 1922, הרבה לפני מדינות רבות אחרות באירופה. המפלגה הקומוניסטית הסובייטית הכשירה בנוסף גירושין ללא אשם והפלות לצד פעילות הומוסקסואלית, בעודה מבטלת את כל חוקי הצאר הישנים והקוד הפלילי הסובייטי הראשוני. המפלגה שמרה בשנות שלטונה על מדיניות ליברלית זו.[57] החלפתו של לנין התרחשה כעבור עשור על ידי יוסיף סטלין והומוסקסואליות נותרה בלתי חוקית על פי סעיף 121 עד לתקופתו של בוריס ילצין.

בתקופת גרמניה הנאצית בין השנים 1933–1945 נרדפו גברים הומוסקסואליים על ידי השלטונות אשר מתוכם, כחמישה עד חמש עשרה אלף נכלאו במחנות ריכוז נאציים.[58]

ממשלות בהווה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אזור חופשי מלהט"ב

נכון לשנת 2021, הומוסקסואליות איננה חוקית ב-72 טריטוריות ומדינות שונות. ממשלת צפון קוריאה מגנה את התרבות ההומית המערבית כסגן שנגרם על ידי הדקדדנות של חברה קפיטליסטית, והיא מגנה אותה כמקדמת "צרכנות, קלאסיות ופקרות".[59] בצפון קוריאה ניתן להעניש "הפרת כללי החיים הסוציאליסטים הקולקטיביים" עד שנתיים מאסר. עם זאת, לטענת ממשלת צפון קוריאה, "כמדינה שחיבקה מדע ורציונליזם, ארצות הברית הקונגרסית מכירה בכך שאנשים רבים נולדים עם הומוסקסואליות כתכונה גנטית ומתייחסים אליהם בכבוד הראוי. דיכוי, כמו במשטרים קפיטליסטיים רבים ברחבי העולם".

רוברט מוגאבה, נשיא זימבבואה לשעבר, ניהל קמפיין אלים כלפי להט"בים, וטען כי לפני הקולוניזציזם "זימבבווים לא עסקו במעשים הומוסקסואליים".[60] גינויו הציבורי הגדול הראשון של הומוסקסואליות היה באוגוסט 1995, במהלך יריד הספרים הבינלאומי בזימבבואה.[61] במהלכו אמר לקהל: "אם אתה רואה אנשים שמדרגים את עצמם כלסביות והומואים, עצור אותם והעביר אותם לידי המשטרה!". בספטמבר 1995 הציג הפרלמנט של זימבבואה חקיקה האוסרת על מעשים הומוסקסואליים.[62] בשנת 1997 מצא בית משפט את כנען בננה, קודמו של מוגאבה והנשיא הראשון של זימבבואה, אשם ב-11 סעיפי מעשי סדום ותקיפה מגונה על פי החוק הזימבבואי.[63]

נכון ליוני 2020, כ-100 עיריות שונות החלו בפולין להכריז על אזוריהן כעל "אזור חופשי מלהט"ב" בעידוד מפלגת השלטון הידועה בהתנגדותה ליחסים חד מיניים, חוק וצדק בתמיכת נשיא פולין, אנדז'יי דודה אשר במרץ 2021, לאחר שהצליחה למנוע מזוגות להט"בים לאמץ ילדים ביחד, הגישה מפלגתו הצעת חוקל איסור אימוץ בידי להט"בים גם כהורים יחידנים, לאחר שכמה זוגות להט"בים הצליחו לעקוף את ההגבלה על אימוץ, בכך שאחד או אחת מבני או בנות הזוג אימצו ילד באופן יחידני.[64]

עלות כלכלית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כסף ורוד

ישנם מחקרים המצביעים על כך שלהומופוביה עשויה להיות השפעה כלכלית שלילית משמעותית על המדינות בהן היא רחבה. במדינות אלה יש מעוף מאוכלוסיות הלהט"ב שלהם - עם אובדן הכנסה כתוצאה מכך וכן הימנעות מתיירות גאה, שמשאיר את ה-"כסף הורוד" במדינות ידידותיות כלפי להט"בים (גיי פרנדלי) בהן ספרד אשר בשטחיה תיירים להט"בים תורמים מעל 6,800 מיליון דולר מדי שנה לכלכלה הספרדית כתוצאה מחברה פרו-להט"בית רחבה עם אחוז הומופוביה מזערי.[65]

כבר בשנת 2005, מאמר מערכת של הניו יורק טיימס סיפר על השפעתה של מדיניות "אל תשאל, אל תספר" אשר מנעה מלהט"בים מוצהרים לשרת בצבא ארצות הברית. מדיניות זו חשפה היעדר מתרגמים מהשפה הערבית, ועם העיכוב בתרגום מסמכים בערבית, אשר חושב בקירוב ל-120,000 שעות בזמנו. מאז שנת 1998, עם הנהגת המדיניות החדשה, גורשו כ-20 מתרגמים לשפה הערבית מצבא המדינה בייחוד במהלך השנים בהן ארצות הברית הייתה מעורבת במלחמות במדינות ערב, עיראק ואפגניסטן.[66]

תרשים קבלת הומוסקסואליות לצד עלייה וירידה ברמת תוצר מקומי גולמי ברחבי מדינות העולם.[67]

לי בדגט, כלכלנית באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט, הציגה במרץ 2014 בפגישה עם הבנק העולמי את תוצאות המחקר על ההשפעה הכלכלית של הומופוביה בהודו. רק בהוצאות בריאות, הנגרמות על ידי דיכאון, התאבדויות וטיפול במחלות HIV ואיידס, המדינה נאלצה להוציא במשך השנים כ-23,100 מיליון דולר נוספים כתוצאה מהומופוביה בחברתה. נוסף על כך, היו עלויות הנגרמות על ידי אלימות, אובדן מקום העבודה, דחיית המשפחה ובריונות בביתי הספר, אשר הביאו לרמת השכלה נמוכה יותר, להורדת תפוקה, שכר נמוך יותר, בריאות לקויה ותוחלת חיים נמוכה יותר בקרב להט"בים.[68] בדגט העריכה בסך הכל בשנת 2014, הודו הפסידה עד 30,800 מיליון דולר (1.7% מהתמ"ג ההודי) כתוצאה מהומופוביה.[69][70]

פעיל זכויות הלהט"ב אדביסי אלימי, חישב לפי הערכה ראשונית כי ההפסד הכלכלי עקב הומופוביה בניגריה הוא כ-1% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) במדינה. נכון לשנת 2015 הומוסקסואליות עדיין איננה חוקית ב-36 מתוך 54 מדינות אפריקה, אשר כתוצאה מכך, הפסד ההכנסות עקב הומופוביה ביבשת עשויה להסתכם במאות מיליוני דולרים בכול שנה.[71]

מחקר נוסף בנושא מדידה סוציואקולוגית של הומופוביה והשפעתה על בריאות הציבור על 158 מדינות נערך בשנת 2018. המחקר מצא כי לדעה קדומה כלפי הומוסקסואלים יש מחיר כלכלי עולמי של כ-119.1 מיליארד דולר. ההפסד הכלכלי באסיה היה 88.29 מיליארד דולר עקב הומופוביה, ובאמריקה הלטינית ובקריביים הוא עמד על 8.04 מיליארד דולר. העלות הכלכלית במזרח אסיה ובמרכז אסיה הייתה 10.85 מיליארד דולר. העלות הכלכלית במזרח התיכון ובצפון אפריקה הייתה 16.92 מיליארד דולר. חוקריו הצהירו כי ירידה של 1% ברמת הומופוביה ברחבי שטחי מדינה קשור לעלייה של 10% בתוצר המקומי הגולמי לנפש.

מחקר חדש יותר ממרץ 2018 שנערך על ידי מכון ויליאמס (בית הספר למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס) חשף כי ישנו קשר חיובי בין קבלת הקהילה הגאה לתוצר לנפש. על פי מחקר זה, לזכויות החוקיות של להט"בים ישנה השפעה גדולה יותר על מידת הקבלה בחברה, בעוד שתי ההשפעות מחזקות זו את זו.[72] עלייה של נקודה אחת במדד הקבלה הגלובלית של קהילת בלהט"ב (GAI) הראתה עלייה של 1,506 דולר בתוצר לנפש, וזכות חוקית נוספת אחת הייתה מתואמת עם עלייה של 1,694 דולר בתוצר לנפש.[73]

חלוקת עמדות

חברי המפלגה הדמוקרטית של ארצות הברית משתתפים במצעד הגאווה בלונדון בשנת 2016

חרדתם של הטרוסקסואליים (במיוחד אצל מתבגרים שבניית "הגבריות ההטרוסקסואלית" שלהם מבוססת בין השאר על כך שהם לא נתפסים כהומואים) מפני שאחרים עשויים לזהות אותם ככאלה, זוהתה גם על ידי הסוציולוג מייקל קימל כדוגמה להומופוביה. יש האומרים שההתגרות בבנים שנחשבים אקסצנטריים (ואשר הם בדרך כלל לא הומוסקסואליים) אנדמית בבתי ספר אמריקאיים כפריים ופרבריים, ונקשרה להתנהגות של לקיחת סיכונים והתפרצויות אלימות (כגון שלל ירי בביתי הספר) על ידי נערים המבקשים לנקום או מנסים לטעון את גבריותם.[74] בריונות הומופובית נפוצה מאוד גם בבתי ספר בממלכה המאוחדת.[75] לפחות 445 ברזילאים להט"בים נרצחו או התאבדו בשנת 2017.[76] במקרים מסוימים, יצירותיהם של מחברים שבמילה בלבד הופיעה המילה "גיי" או עבודות על נושאים אשר מכילים את המונח, הושמדו מפני שנחשדו כתומכים בהומוסקסואליות.[77]

בארצות הברית, עמדות לגבי אנשים שהם הומוסקסואלים עשויות להשתנות על בסיס הזדהות מפלגתית. לתומכי המפלגה הרפובליקנית יש סיכויים גבוהים יותר מאשר לתומכי המפלגה הדמוקרטית לעמדות שליליות לגבי אנשי קהילת הלהט"ב על פי סקרים שערכו מחקרי הבחירות הלאומיים בין השנים 2000–2004. פער זה מוצג בגרף מימין, מתוך ספר שפורסם בשנת 2008 מאת ג'וזף פריד. הנטייה של הרפובליקנים לראות להט"בים באופן שלילי יכולה להתבסס על הומופוביה, אמונות דתיות או שמרנות ביחס למשפחה, המתוארת בדתות שונות כמורכבת מאב, אם, וצאצאים משותפים. התנהגות הומופובית משתנה לפי אזור, נתונים סטטיסטיים הראו כי בדרום ארצות הברית יש יותר דיווחים על דעות קדומות נגד הומוסקסואלים מאשר בכל אזור אחר במדינה.[78]

בנאום שערככה בשנת 1998, הכותבת, האקטיביסטית ומנהיגת זכויות האדם, קורטה סקוט קינג, אמרה כי "הומופוביה היא כמו גזענות ואנטישמיות וצורות אחרות של שנאה בכך שהיא מבקשת להשפיל הומניזציה של קבוצה גדולה של אנשים, להכחיש את האנושיותם שלהם, כבודם ואישיותם". מחקר אחד של גברים מתבגרים לבנים שנערך באוניברסיטת סינסינטי על ידי ג'נט בייקר שימש לטענה שרגשות שליליים כלפי הומואים קשורים גם להתנהגויות מפלה אחרות.[79] על פי המחקר, שנאת הומוסקסואליים, אנטישמיות וגזענות כונו כ-"בני זוג סבירים".[80] מחקר שבוצע בשנת 2007 בממלכה המאוחדת דיווח כי עד 90 אחוזים מהאוכלוסייה תומכת בחקיקת חוקים נגד אפליה כלפי אנשי קהילת הלהט"ב.[81]

הומופוביה ברחבי העולם

אמריקה

קבר נוצרי של דניאל זמודיו, גבר צ'יליאני בן 24 שעונה במשך שעות במרכז העיר סנטיאגו על ידי כנופיה נאו-נאצית, שרצחה אותו על רקע הומופובי
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיגוע הירי במועדון הלהט"ב באורלנדו

בשנת 1992 נרצח מלח הצי האמריקאי אלן שינדלר, על ידי שני חבריו ליחידה, וזאת לאחר שנודעו להם נטיותיו המיניות. ביומן שניהל תיאר שינדלר, שלושה ימים בלבד לפני שנרצח, את אווירת הפחד שחש. המקרה שלו הונצח בסדרת הטלוויזיה "Any Mother's Son: The Dorothy Hajdys Story".

בשנת 1993 נרצח בנברסקה, ארצות הברית, ברנדון טינה, טרנסקסואל F2M (אישה לגבר). רוצחיו אף אנסו אותו כ"עונש" על שניהל מערכת יחסים עם בחורה. המקרה הונצח בסרט העלילתי "בנים אינם בוכים" ובסרט התעודה "הסיפור של ברנדון טינה".

מקרה ידוע במיוחד של אלימות קיצונית כלפי הומואים הוא רצח מת'יו שפרד, סטודנט אמריקני הומו בויומינג, בשל נטיותיו על ידי שני צעירים בשנת 1998.

בשנת 1999 נרצח חייל הצבא האמריקאי בארי וינצ'ל, על ידי חבריו ליחידה, לאחר שגילו שהוא מנהל רומן עם טרנסקסואלית. ווינצ'ל נרצח על רקע הומופובי אף על פי שככל הנראה היה הטרוסקסואל. מקרה הרצח שלו היה הראשון בעידן מדיניות "אל תשאל, אל תספר" שאימץ הצבא האמריקאי בתקופת הנשיא ביל קלינטון. המקרה שלו הונצח בסרט "Soldier's Girl".

בשנת 2004 רצחו כריסטופר גיינס ורוברט פורטר את סקוטי ג'ו ויבר. ויבר הוכה, נחנק ונדקר פעמים רבות, ראשו הוסר חלקית, גופו הוספג בדלק והועלה באש. במשפט נקבע כי נטייתו המינית של ויבר, הייתה הרקע לרצח. הרצח היה אחד הנושאים הבולטים בסרט התיעודי, "Small Town Gay Bar" מ-2006, המתאר את קשיי הקהילה הלהט"בית במדינות הדרום של ארצות הברית.

ארגון IDAHO (ארגון הבנ"ה העולמי) מצא שבין השנים 2000-1980 נרצחו ברחבי העולם לפחות 1,960 אנשים על רקע נטייתם המינית ההומו-לסבית או על רקע זהותם המגדרית.[82]

אפריקה והמזרח התיכון

היחס העוין ביותר כלפי הומואים ולסביות הוא במדינות אפריקה, אשר שני שלישים מהן מטילות עונש על מי שנתפס מקיים יחסי מין עם בן מינו. להלן דוגמאות בולטות:

בבורונדי, העביר באפריל 2009 הפרלמנט חוק המוציא את ההומוסקסואליות אל מחוץ לחוק[83] והעונש שנקבע שם הוא בין 3 חודשים לשנתיים מאסר. ביוני 2008 נעצרו באוגנדה שלושה פעילים למען זכויות להט"ב, וביולי נעצר פעיל נוסף שאף עונה בכלא.[84] בסנגל נעצרו בין 7 ל-20 גברים ב"חשד" להומוסקסואליות בינואר 2008, לאחר שאלה קיימו טקסי נישואים חד-מיניים בניגוד לחוק במדינה. בקמרון גזר בית המשפט עונש של עבודות כפייה על שלושה בני אדם שהורשעו בקיום יחסי מין חד-מיניים. נשיאת גמביה, פאולה אטלבריק, איימה להוציא הומואים להורג ולגרש אותם מארצה, ואף הורתה לבעלי בתי מלון במדינה שלא להשכיר חדרים לחברי הקהילה.

מעצר של הומואים ולסביות נהוג גם במצרים, שספגה ביקורת בינלאומית על מעצר של עשרות הומואים על ספינה בקהיר, אך המעצרים נמשכו. המשטרה פתחה בגל של מעצרים של הומואים ונשאי איידס, תחת הסעיף בחוק המצרי האוסר על "התהוללות שבשגרה" - סעיף נרדף לקיום יחסי מין חד-מיניים.

השלטונות בכווית עצרו לפחות 16 בני אדם וערכו להם משפט שדה שבסופו הורשעו לאחר שככל הנראה, סבלו מהתעללות קשה. בטורקיה הגישו השלטונות תביעה נגד הארגון הלהט"בי "למבדה", בטענה כי ראשי הארגון חותרים תחת החוק והמוסר הציבורי[85]

אסיה ואוקיאניה

נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה, התבטא בשנת 2019 כי פעם היה הומו, אך "נרפא בזכות נשים יפיפיות". ב-2015, שנה לפני שנבחר לנשיא, אמר שגם הומואים נבראו על ידי אלוהים ולכן הדת צריכה להכיר בהומוסקסואליות, כי "נישואים חד מיניים זה טוב. לכולם מגיע להיות מאושרים", אך לאחר שהפך לנשיא, ב-2016, קרא לשגריר ארצות הברית בפיליפינים: "הומו בן זונה", וב-2017 אמר כי "אנחנו קתולים. ויש קוד אזרחי שבו אתה יכול להתחתן רק עם אישה, ואישה יכולה להתחתן רק עם גבר. זה החוק בפיליפינים".[86]

אירופה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית

אסירים הומוסקסואלים בסימון משולש ורוד במחנה זקסנהאוזן בשנת 1938
מחאה נגד נישואים חד מיניים, בברנו, צכיה בשנת 2008

הומוסקסואלים היו אחת הקבוצות שנרדפו על ידי הנאצים מאז עלייתם לשלטון בגרמניה (1933). ההומוסקסואלים נרדפו בשל נטייתם המינית, הושפלו ואף נשלחו למחנות ריכוז שבהם רבים מהם מצאו את מותם. בניגוד לכתיבה האינטנסיבית על השואה וקורבנותיה, כמעט ולא הוזכר גורלם של הומוסקסואלים בפרק זה של ההיסטוריה האנושית במשך שנים, ורק בשנת 2002 הכירה גרמניה באחריותה לגורלם. לפני עליית הנאצים לשלטון, בשנת 1871 חוקק בגרמניה סעיף 175 אשר אסר על קיום יחסי מין הומוסקסואליים. סעיף זה לא נאכף ביום יום. בשנת 1919 הוקם בברלין מכון לחקר המיניות על ידי החוקר מגנוס הירשפלד. במכון פותח מחקר על מיניות, מחלות מין, הפלות ובעיקר על הומוסקסואליות. בשנה זו, ברלין הייתה בירה הומוסקסואלית והיו בה הרבה מועדוני הומוסקסואלים. בשנת 1933, לאחר עליית היטלר לשלטון, פלשו למכון של הירשפלד סטודנטים שהונהגו על ידי האס אה, הרסו אותו והחרימו את ספרייתו. חיסול המכון היה הצעד הראשון מיני רבים שנקטו הנאצים נגד הומוסקסואלים. בשנת 1934 הוקמה יחידה מיוחדת של הגסטאפו לרדיפה אחר הומוסקסואלים אשר ערכה רשימה מקיפה של הומוסקסואלים שנקראה "הרשימה הוורודה". בשנת 1935 הוחמר סעיף 175 והוא כלל גם איסור על נשיקות, חיבוקים וכל מגע מיני הומוסקסואלי (לעומת האיסור הקודם שהיה תקף אך ורק לקיום יחסי מין). הנאצים שינו את הגדרת היחסים ההומוסקסואלים ל"פשע" ובכך הגדילו את העונש הפוטנציאלי לחמש שנות מאסר. שינוי זה הוביל לעלייה גדולה במספר המעצרים והרדיפות. בשנתיים הבאות נעצרו כ-25 אלף הומוסקסואלים ומרביתם נשלחו למחנות ריכוז שם עברו רבים מהם עיקור כפוי. משנת 1942 הוחרפה הענישה כלפי הומוסקסואלים עד לכדי הוצאה להורג.

במחנות הריכוז נהגו לסמן נקודה שחורה על שרוול חולצתם של ההומוסקסואלים ועל גב החולצה שלבשו נכתב המספר 175. בשלב מאוחר יותר, ההומוסקסואלים הוכרחו לענוד טלאי שצורתו משולש שווה-צלעות הפוך וצבעו ורוד (בגרמנית: Rosa Winkel. מילולית: "משולש ורוד"). בנוסף, הומוסקסואלים חויבו לישון עם ביגוד מלא ועם הידיים מחוץ לשמיכה. אם לא עמדו בכך היו שופכים עליהם בבוקר מים קרים, פעולה שגרמה למותם של רבים מהם שלקו בדלקת ריאות או פשוט קפאו למוות. במחנות הריכוז עברו ההומוסקסואלים טיפולים רפואיים שונים בניסיון "לרפא" אותם מנטייתם המינית. ד"ר ורנט היה רופא דני שפיתח טיפול בו הושתלו להומוסקסואלים שתלי טסטוסטרון בניסיון "לרפאם". ורנט פנה אל האס אס בהצעה לחקור עבורם את התופעה וקיבל מהם הומוסקסואלים כ"שפני ניסיון", ובכך הפכו אלו לקורבנות הראשונים שבגופם נערכו ניסויים רפואיים. שיעור התמותה בקרב ההומוסקסואלים בתקופת המלחמה היה השני בגובהו מבין קבוצות האסירים. עד היום אין סטטיסטיקה רשמית בדבר מספר ההומוסקסואלים אשר נספו בתקופת המשטר הנאצי. לפני עליית השלטון הנאצי היו בברלין כ-1.2 מיליון הומוסקסואלים. על פי ההערכות, עד לסוף המלחמה, כ-100 אלף מתוכם נעצרו וכבין 5–15 אלף מהם נשלחו למחנות ריכוז.[87]

בניגוד לקרבנות אחרים של השלטון הנאצי שנכלאו, המשיכו ההומואים להיחשב כעבריינים וכפורעי חוק, גם לאחר תום מלחמת העולם השנייה. סעיף 175 לחוק הפלילי הגרמני, שאסר יחסי מין בין גברים, נשאר בתוקף גם לאחר המלחמה, גם בגרמניה המערבית וגם בגרמניה המזרחית. עקב כך, הומוסקסואלים לא הוכרו כנפגעי מלחמה ולא זכו לפיצויים מממשלות גרמניה. מעבר לדחיה החברתית ולחקיקה המפלה כלפיהם, נותר בעינו גם הרישום הפלילי מתקופת המלחמה, שראה בהם עבריינים, ופגע בזכויותיהם למשך יתרת חייהם. מעבר לכך, גרמניה המערבית סירבה לתת פיצויים למי שנכלאו במחנות הריכוז בעוון הומוסקסואליות.

הונגריה

בקורלציה לתקופת ראשות הממשלה של ויקטור אורבן, נעצר קידם זכויות הלהט"ב בהונגריה. במרץ 2016 חסמה ממשלת הונגריה הצעה להסכמה של האיחוד האירופי על קידום זכויות להט"ב.[88] במאי 2017 נאם ראש הממשלה אורבן בפרלמנט באירוע של הקונגרס העולמי למשפחות, קבוצה שהואשמה על ידי המרכז המשפטי לדרום העני בשנאה ללהט"ב.[89] בשנת 2018, הונגריה ופולין חסמו הצהרה משותפת של שרי התעסוקה והחברה של האיחוד האירופי שנועדו לקדם שוויון מגדרי בעידן הדיגיטלי, בגלל התנגדויות להתייחסות לאנשי קהילת הלהט"ב.[90][91] לקראת מצעד הגאווה שנערך בבודפשט בשנת 2015, הצהיר אחד ממארגני המצעד שיותר פוליטיקאים הונגרים נוקטים ברטוריקה הומופובית.[92] בשנת 2014, מפלגת הימין הקיצוני יווביק הציגה שלט שעליו נכתב "הפרלמנט לא רוצה שום סטייה" במהלך מצעד ההגאווה בבודפשט, וביקרה כרזות תמיכה בזכויות הלהט"ב. בנובמבר 2016 היא מחתה על צביעת גדר בצבעי הקשת בפומאץ אשר לכאורה נקשרו לצבעי דגל הגאווה, אף על פי שלצביעה לא היה קשר לזכויות להט"ב.[93] בינואר 2018, בית הדין האירופי לצדק פסק כי לרשויות אסור לבצע מבחנים פסיכולוגיים למבקשי מקלט על מנת לקבוע את נטייתם המינית.[94]

ביוני 2021 הגישה ממשלת הונגריה הצעת חוק, שבין הייתר אוסרת להציג לקטינים תוכן ש"מקדם או מציג סטיות מזהות המין בלידה, שינוי מגדרי או הומוסקסואליות".[95] על פי אחת מקבוצות זכויות האדם, "החקיקה החדשה שהציע פידז תפגע ברצינות בחופש הביטוי ובזכויות הילדים... מהלך זה מסכן את בריאותם הנפשית של צעירים להט"בים ומונע מהם גישה למידע ותמיכה".[96] דייוויד ויג מארגון זכויות האדם הבינלאומי, אמנסטי אינטרנשיונל, הצהיר כי "הצעות אלה, שיש להן הדים אפלים מהחוק נגד תעמולה גאה של רוסיה, יביאו עוד יותר סטיגמות לאנשי קהילת הלהט"ב, ויחשפו אותם לאפליה גדולה יותר במה שהיא כבר סביבה עוינת".[97] הצעת החוק עברה בהצבעה של 1–157, נשיא הונגריה טרם חתם על החוק.[98][99][100]

פולין

מחאה הומופובית מול מצעד השוויון בז'שוב "מקומו של מתרומם נמצא מתחת למגף!", 2019

לדברי גרגורי א. צ'ארנצקי, ישנם שינויים דומים בין אנטישמיות להומופוביה בשיח הלאומני הפולני, בייחוד לאור העובדה ששתי הקבוצות נתפסות כסטיות וחולות, כמו גם כאיום על האומה.

מפגינים לאומניים הומופובים מוחאים מול מצעד השוויון הלהט"בי בקרקוב, פולין בשנת 2018

על פי משיבים פולנים בסקר של האיחוד האירופי בנושא להט"ב מהסוכנות האיחוד האירופי לזכויות יסוד בשנת 2019 קבע כי,

  • 83% לעיתים קרובות או תמיד נמנעים מלהחזיק ידיים עם בן זוגם מאותו המין (61% באיחוד האירופי בכלל) - השיעור השני בגודלו באיחוד האירופי.
  • 51% לעיתים קרובות או תמיד נמנעים מלהיות נוכחים במיקומים מסוימים מחשש שיתקפו אותם (33%) - השיעור הגבוה ביותר באיחוד האירופי.
  • 27% לעיתים קרובות או תמיד פתוחים לגבי היותם להט"בים.
  • 26% הרגישו מופלים בעבודה בשנה האחרונה.
  • 47% הרגישו מופלים לפחות בתחום אחד של החיים בשנה האחרונה.
  • 42% הוטרדו בשנה האחרונה.
  • 15% הותקפו בחמש השנים האחרונות (11%) - השיעור הגבוה ביותר באיחוד האירופי.
  • 1 מכל 5 טרנסג'נדרים ואינטרסקסים הותקפו פיזית או מינית בחמש השנים האחרונות.
  • 19% אומרים כי דעות קדומות וחוסר סובלנות כלפי קהילת הלהט"ב ירדו במדינתם בחמש השנים האחרונות לעומת 68% האומרים כי הם עלו.
  • 4% סבורים כי ממשלתם הלאומית נלחמת ביעילות בדעות קדומות ובחוסר סובלנות כלפי להט"בים - השיעור הנמוך ביותר באיחוד האירופי.

על פי הסקר, בפולין יש את הפער הגדול ביותר בין שביעות רצון מחייהם של להט"בים לבין כלל האוכלוסייה.

קרואטיה

משפט גרפיטי הומופובי "לא הומו!" מרוסס על סלעים קרוב לחוף נוגל, מקארסקה, קרואטיה

מפלגת הברית הקרואטית הדמוקרטית של סלבוניה וברנג'ה (HDSSB), מפלגה אזורית עממית ימנית שהוקמה בשנת 2006, מתנגדת גם לזכויות הלהט"ב. במהלך הדיון הפרלמנטרי על חוק של הכרה בשותפות לחיים של זוגות חד מיניים, חבר המפלגה של HDSSB, דינקו בוריץ', הצהיר כי הוא מתנגד לחוק באמירה כי, "מבחינתנו, להיות הומו זה לא בסדר!" הוא הוסיף כי זו העמדה הרשמית של מפלגתו בנושא זכויות להט"ב.[101] סגניתה לשעבר של רוז'ה טומאשיץ', מנהיגת המפלגה השמרנית הקרואטית, פרו קובאצ'ביץ', אמרה כי הפוליטיקאית הקרואטית במאה ה-19, אנטה סטארצ'ביץ' שעל שמה נקראה המפלגה לא הייתה מתנגדת לזכויות הלהט"ב ותמכה בנישואים חד מיניים. אמירה זו נאמרה בתגובה לאגף הנוער של המפלגה שארגן מחאה נגד הומוסקסואלים. בהמשך פרסמה הקבוצה מכתב רשמי שהביע זעם על התנגדותה של קובאצ'ביץ' למחאה.[102]

הכנסייה הרומית-קתולית בקרואטיה הייתה גם יריבה משפיעה וקולנית כלפי הרחבת זכויות הלהט"ב במדינה. לאחר מצעד הגאווה הראשון בספליט בשנת 2011, ד"ר אדלברט רביץ' טען כי משתתפי המצעד שנפצעו בידי מפגינים שכנגד, "קיבלו את מבוקשם".[103][דרוש מקור: הכתבה עוסקת בנושא אחר] באותה תקופה, אנטה מטאליאן, פרופסור במכללה לתאולוגיה קתולית, אמר כי המצעד פוגע בערכים נוצריים והמאמינים אינם אמורים לקבלו. בעקבות כך מספר עמותות פנו לפרקליטות בדרישה לחקור אותו בגין קריאה בגלוי ללינץ' כלפי משתתפי מצעדי גאווה להט"בים.[104]

הומופוביה בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הומופוביה בישראל, הרצח במצעד הגאווה בירושלים, הרצח בברנוער

החקיקה במדינת ישראל בסוף המאה ה-20 הוציאה אל מחוץ לחוק אפליה מחמת נטייה מינית במספר תחומים, והתיקונים לחוק איסור לשון הרע והחוק למניעת הטרדה מינית אוסרים על ביטויים המבזים אנשים בשל נטייתם המינית. לצד זאת, מדינת ישראל עודנה מתנגדת להעברת תיקון לחוק הפרשנות הקובע כי בכל מקום בספר החוקים בו מופיעה התייחסות לאפליה – יוחל החוק גם על אפליה הנוגעת לזהות מינית או מגדרית, כך שהחוק אינו מכסה את מרבית החוקים הנוגעים לאפליה בספר החוקים של מדינת ישראל. במהלך השנים אירעו בישראל מקרי הומופוביה בולטים שבאו לידי ביטוי בביזוי והשפלה וחלקם אף הגיעו לאלימות פיזית. גם אישי ציבור ובהם חברי כנסת וממשלה הואשמו בהומופוביה.

בשנת 1997 השווה נשיאה ה-7 של מידנת ישראל, עזר ויצמן הומוסקסואליות לאלכוהוליזם בפני תלמידי תיכון[דרוש מקור]. הדבר עורר מחלוקת גדולה, והנשיא קיבל מספר רב של גינויים ותלונות מפעילי זכויות אדם וחברי כנסת ליברלים. זמן קצר לאחר מכן הפגינו כ-300 איש מחוץ למעונו של ויצמן בדרישה שיתפטר. בהמשך התנצל ויצמן על אמירותיו. ב-20 בפברואר 2008, קשר שלמה בניזרי, חבר כנסת ממפלגת ש"ס בין איסור משכב זכר לרעידות אדמה. בניזרי אמר במליאת הכנסת "מדוע מתרחשות רעידות אדמה? ... אחת הסיבות היא הדברים שהכנסת נותנת לגיטימציה אליהם, למעשי סדום". הוא המליץ על "חקיקה כדי להוציא מחוץ לחוק סטיות כמו אימוץ בין בני זוג הומוסקסואליים". בניזרי הצהיר כי, "דרך חסכונית למנוע נזקי רעידות אדמה תהיה הפסקת העברת חקיקה כיצד לעודד פעילות הומוסקסואלית במדינת ישראל, הגורמת לרעידות אדמה".

ניסיון של ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, לבטל את מצעד הגאווה בירושלים ביוני 2005, הגיעו לדיונים בבתי המשפט. העירייה הפסידה וחויב לתרום כספים לאירועים.[105] המצעד זכה לסיקור בינלאומי כאשר שלושה מהצועדים בו נדקרו. הדוקר נידון לעשר שנות מאסר.[106] הפסטיבל העולמי, "WorldPride" תוכנן להתקיים בירושלים באוגוסט 2005, למרות הפגנות והתנגדות מצד חברי שלוש הדתות הגדולות בירושלים.[107] עם זאת, הוא נדחה עקב תוכנית ההתנתקות של ישראל מרצועת עזה, מה שדרש נוכחות של מרבית כוחות המשטרה הישראלית ובכך היה משאיר את המצעד ללא אבטחה. המצעד הוטרף באיומי אלימות, כמו גם בהגנה גדולה בעקביות מצד מספר מנהיגים יהודים, מוסלמים ונוצרים וחברי כנסת.[108] בנובמבר 2006, יותר מ-2,000 מבני העדה החרדית הפגינו בדרישה לבטל את מצעד הגאווה הבא שייערך בירושלים. דווח כי כתריסר בני אדם נפצעו.

נרות זיכרון בעצרת בכיכר רבין ב-8 באוגוסט 2009, שבוע לאחר הרצח בברנוער
לאחר הרצח בברנוער שינו רבים את תמונת הפרופיל שלהם ברשת החברתית פייסבוק לתמונות המהוות מחאה כנגד הומופוביה
הפגנת הארגון "שלום עכשיו" בכיכר רבין בעקבות דקירתם של 6 בני אדם במצעד הגאווה בירושלים, שהוביל למותה של שירה בנקי בת ה-16 בשנת 2015
דגל הגאווה מתנוסס מעל בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים בעת השבעה על רצח שירה בנקי במצעד הגאווה 2015

ב-1 באוגוסט 2009, אלמוני פתח באש אל עבר מרכז הצעירים הלהט"בי הראשי בתל אביב, ברנוער, והרג שניים ונפצע חמישה עשר נוספים. ההתקפה עוררה גלי זעזועים ברחבי הקהילה הגאה העולמית וברחבי ישראל, ועוררה תגובה עצומה בכל רחבי הארץ. לפני תקיפה זו היו רק פוליטיקאים שמאלניים שתמכו בקהילת הלהט"ב בישראל. סוגיית זכויות הלהט"ב והקבלה החלה לעבור לעבר מרכז המיינסטרים בקשת הפוליטית בישראל. שינוי זה החל במגמת עלייה לאחר ששרת החוץ של ישראל ציפי לבני הופיעה באירועי גאווה בחודשים שקדמו לירי. בעקבות הטבח, פוליטיקאים ימניים החלו להפגין בפומבי את תמיכתם בקהילה הגאה והחלו להשתתף במצעדי גאווה כגון מירי רגב ואופיר אקוניס.[109]

מהלך מצעד הגאווה באילת של שנת 2009 אשר משך כ-3,500 צועדים, הותקף גבר גאה כבן 34 על ידי קבוצת נערים מקומיים ופונה למרכז הרפואי יוספטל עם שבר באפו.[110] האגודת למען הלהט"ב הגישה תלונה במשטרה לאחר המקרה. שנה לאחר מכן מסלול המצעד שונה ובמהלכו, הותקפו כ-3 גברים הומוסקסואלים.[111]

ב-2010 הקימה האגודה למען הלהט"ב בישראל את מרכז ניר כץ למאבק באלימות ובלהט"בופוביה, אשר מפרסם מדי שנה "דוח מצב הלהט"בפוביה בישראל". על פי הדוח, במהלך שנת 2019 דווחו 2,215 מקרי להט"בופוביה, זאת לעומת 1,557 דיווחים בשנת 2018, 533 בשנת 2017 ו-424 בשנת 2016.

במהלך מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים בשנת 2015, שישה בני אדם נדקרו בפיגוע על ידי המחבל ישי שליסל.[112][113] אחת הקורבנות, שירה בנקי בת ה-16, נפטרה מפצעיה במרכז הרפואי הדסה שלושה ימים לאחר מכן, ב-2 באוגוסט 2015.[114] מספר משתתפי הגאווה הירושלמים לאחר מתקפת 2015 היה קטן יותר מאשר בשנים עברו. בשנת 2016 השתתפו מספר המפגינים הגדול ביותר במצעד בעיר, כ-25,000, רבים מהזדהות עם קהילת הלהט"ב בעקבות פיגוע הדקירה הקטלני.[115]

שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן משתתפת בצעדה בתל אביב כהפגנה על תקיפת אישה טרנסית כחלק ממחאת הלהט"ב בישראל בשנת 2018

בשנת 2015, בצלאל סמוטריץ', שלימים התמנה לחבר הכנסת ממפלגת האיחוד הלאומי, אמר שהומוסקסואלים חשים חוסר נחת מהיותם לא נורמליים, ואמר כי, "בבית כולם יכולים להיות חריגים, ואנשים יכולים ליצור כל תא משפחתי שהם רוצים. אבל הם לא יכולה להעלות ממני דרישות כמדינה". באותו דיון הוא השיב למישהו שצעק עליו מהקהל, "אתה הומופוב"! - "אני הומופוב גאה!".[116] בהמשך הסביר שהגיב בחיוב בחוסר תשומת לב.[117] ביולי 2015, לאחר עצרת שנערכה בעקבות הרצח במצעד הגאווה בירושלים, כתב סמוטריץ' כי "בצד שמתנגד לקהילה הלהט"בית יש מטורף אחד שזוכה לגינוי מקיר לקיר, בצד הלהט"בי יש קהילה שלמה שתוקפת, מקללת, מכפישה, מנאצת ומאיימת על כל מי שחושב אחרת וזוכה לתמיכה ולגיבוי מקיר לקיר".[118] באוגוסט 2015 האשים סמוטריץ' את ארגוני הלהט"ב בשליטה בתקשורת, וטען כי הם משתמשים בשליטתם כדי להשיג אהדה ציבורית ולהשתיק את אלה שחולקים את דעותיו השמרניות-דתיות.[119] ארגון לא ממשלתי ישראלי, אומץ, הגיש תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת על מנת שתתערב ותחקור את הערותיו של סמוטריץ'.[120]

ב-23 בפברואר 2016 ציינה הכנסת את יום זכויות הלהט"ב הראשון, אך ב-24 בפברואר 2016, המפלגות המרכיבות את הקואליציה השלטונית, הליכוד, יהדות התורה, ש"ס, כולנו והבית היהודי, בתמיכת מספר חברי אופוזיציה, הפילו הצעות חוק הנוגעות לקהילת הלהט"ב בהן הכרה באלמנים שכולים, איסור טיפולי המרה, הכרה בנישואים חד מיניים והכשרת אנשי מקצוע מהקהילה בתחום הבריאות להתמודדות עם סוגיות נטיות מיניות.[121]

ביוני 2017 נערך מצעד הגאווה בבאר שבע לראשונה בהשתתפותם של מעל 5,000 איש אשר במהלכו עצרה המשטרה חרדי חמוש בסכין ואדם נוסף אשר ניסה לחדור בכוח למתחם החגיגות עבור שיבושן.[122][123]

ביולי 2019, שר החינוך רפי פרץ, עורר ביקורת שלילית נרחבת מאמירותיו בעד טיפולי המרה. ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את דבריו של פרץ כבלתי מקובלים באומרו כי הם "אינם מייצגים את עמדת ממשלתו" וכי "הוא הבהיר לו כי מערכת החינוך בישראל תמשיך לקבל את כל הילדים היהודים באשר הם בלי שום הבדל על בסיס נטייה מינית". אלפי מורים ישראלים חתמו על עצומה בדרישה שיתפטר,[124] ומעל אלפי איש מחו על הערותיו בתל אביב ובעיר הולדתו של פרץ וקראו לפיטוריו.[125] במהלך ראיון ל-"7 ימים", פרץ חזר בו מהערותיו, וכינה טיפולי המרה כ-"לא הולמים" אך הוסיף כי "לאנשים בעלי נטייה הומוסקסואלית יש את הזכות לקבל עזרה מקצועית". פרת כתב בנוסף למנהלי בתי ספר כי טיפולי המרה הם פסולים וחמורים, וכי כוונתו בריאיון הייתה שזכותם של בעלי נטייה חד-מינית לפנות לגורמים המקצועיים בדרך מכבדת ואוהבת.[126] בראיון שהעניק פרץ לידיעות אחרונות שפורסם בינואר 2020, נשאל כיצד היה מגיב אם אחד מילדיו היה מגלה נטייה מינית שונה, והשיב: "ברוך השם הילדים שלי גדלו בצורה טבעית ובריאה. הם בונים את הבתים שלהם מתוך ערכים יהודיים. אני לא מעסיק את הראש שלי במה היה אם". לאחר מכן אמר כי "לא צריך להתבייש בזה שאנחנו חיים בדרך הטבעית הזאת".[127] דבריו עוררו סערה ציבורית ולהפגנת מחאה של אלפי תלמידים נגדו.[128][129][130][131][132]

ביולי 2019 נער בן 16 המתגורר במרכז בית המחסה הזמני עבור קהילת הלהט"ב בית דרור בתל אביב נדקר מספר פעמים ונפצע קשה על ידי אחיו על סירובו לאמץ "אורח חיים דתי". איגי - ארגון נוער גאה (IGY) כינה את הדקירה כפשע שנאה.[133] מצבו של הקורבן התייצב לאחר שעבר ניתוח במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי. כלי תקשורת דיווחו כי הקורבן ושני החשודים הם כולם אחים מוסלמים מהעיירה הערבית טמרה בצפון ישראל וכי הקורבן הוצא מביתו על ידי שירותי הרווחה עקב הטרדות ממשפחתו.[134]

קרוב ל-1,000 אנשי להט"ב ותומכים נוספים צעדו בתל אביב תחת הכותרת "נלחמים על חיינו" כדי להוקיע אלימות נגד להט"ב בעקבות הפיגוע. בצעדה השתתפו חברי הכנסת ההומוסקסואלים המוצהרים ממפלגת כחול לבן, איתן גינזבורג ועידן רול, שאמרו כי מפלגתם מחויבת לסיום האלימות נגד קהילת הלהט"ב, לצד יושב ראש מפלגת מרצ ניצן הורוביץ, מנהיג המפלגה הגאה הראשון בישראל מאז ומעולם, ואיתי פנקס ארד, המחזיק בתיק הלהט"ב בעיריית תל אביב-יפו.[135] הדקירה גונתה גם כפשע שנאה על ידי מספר פוליטיקאים, ביניהם ניצן הורוביץ ועל ידי מספר מחוקקים ערבים, בהם חבר מפלגת מרצ עיסאווי פריג', ראש מפלגת חד"ש איימן עודה, חברת מפלגת חד"ש עאידה תומא-סלימאן וחבר מפלגת בל"ד מתנאס שיהאדה. יושבת ראש המפלגה הירוקה וחברת הכנסת סתיו שפיר האשימה את אנשי הימין הקיצוני בחוסר סובלנות כלפי להט"בים ישראלים ודה לגיטימציה מתוך הממשלה, שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' ממפלגת הבית היהודי כינה אותה בציוץ תגובה "טיפשה".[136] בהמשך חזר בו ממילה זו. כעבור ארבעה ימים שני החשודים בדקירה הסגירו את עצמם למשטרה.[137][138]

ביוני 2020, חברת הטחינה אל ארז הודיעה שתממן קו סיוע לקהילת הלהט"ב בחברה הערבית. הח"כית עאידה תומא סלימאן והקרן החדשה לישראל תמכו בתרומתה. החברה ספגה על כך ביקורת וקריאות לחרם צרכנים מצד גורמים בחברה הערבית. בפועל, הקריאות להחרים את המותג הביאו לתוצאה ההפוכה, עם זינוק במכירות של כ-28%.[139]

המאבק בהומופוביה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה
חברי ארגון זכויות האדם הבינלאומי, אמנסטי אינטרנשיונל מפגינים למען זכויות להט"ב באירוע הגאווה העולמי "Worldpride" במדריד בשנת 2017
בשנת 2008 הוציאה הכנסייה הקתולית הצהרה חסרת תקדים לפיה קוראת למדינות "לסלק עונשים פליליים נגד הומוסקסואלים"

מרבית ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים, כגון "Human Rights Watch" ואמנסטי אינטרנשיונל, פועלים רבות עבור שוויון זכויות קהילת הלהט"ב ברחבי העולם. מאז 1994 קבעה ועדת זכויות האדם של האו"ם כי חוקים המפלילים פעילות מינית חד מינית בשטחי מדינה או טריטוריה מפרים את הזכות לפרטיות המובטחת בהצהרה האוניברסלית על זכויות האדם ובאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות. בשנת 2008 הוציאה הכנסייה הרומית-קתולית הצהרה לפיה קוראת למדינות "לסלק עונשים פליליים נגד הומוסקסואלים". ההצהרה, עם זאת, הופנתה על מנת לדחות החלטה של ​​אספת האו"ם שתקרא לשים קץ לעונשים נגד הומוסקסואלים בעולם.[140] במרץ 2010, ועדת השרים של מועצת אירופה אימצה המלצה על צעדים למאבק באפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, שתוארה על ידי מזכ"ל "CoE" כמכשיר המשפטי הראשון בעולם העוסק במפורש באחד מנושאי צורות הקיפוח הארוכים והקשים למאבק.

כדי להילחם בתופעת ההומופוביה, קהילת הלהט"ב בעולם מקימה אירועים כגון מצעדי גאווה המפגין מחאות עבור שוויון זכויות עבור להט"בים ופועלת באקטיביזם פוליטי (המקושר למונח "גאווה"). באוגוסט 2019 אירועי מצעד הגאווה בלונדון הקימו יוזמה עבור "הבעת סולידריות עם קהילת הלהט"ב" וצבעו מעברי חצייה ברחבי הממלכה המאוחדת בצבעי דגל הגאווה לקראת קיום האירועים. מעברי החצייה הקבועים הוצבעו בכבישי במבת, נוספים צוירו ברובע המלכותי של גריניץ'.[141] צורה אחת של התנגדות מאורגנת להומופוביה היא ציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה ("IDAHO" בראשי תיבות), שנחגג לראשונה ב-17 במאי 2005 (לציון תאריך היום בו הוסרה נטייההומוסקסואלית מרשימת ההפרעות הנפשיות על ידי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 1990) בפעילויות הקשורות ביותר מ-40 מדינות. בישראל, צוין לראשונה ב-17 במאי 2006, תחת הכותרת "הבנ"ה". ארבע המדינות הגדולות באמריקה הלטינית (ארגנטינה, ברזיל, מקסיקו וקולומביה) פיתחו קמפיינים תקשורתיים המוניים רחבים נגד הומופוביה מאז שנת 2002.[142] נוסף למאבק ציבורי, קיים שימוש בחקיקה למאבק בתופעה. דוגמאות לכך הן הגדרתם של "ביטויי שנאה" (hate speech) ופשעי שנאה, וכן חוקים האוסרים על אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית במתן סחורות ושירותים, במקומות תעסוקה, בבתי ספר, בתרומות דם, טיפול רפואי ועוד.[143]

יש הטוענים כי דעות קדומות נגד להט"ב אינן מוסריות וחורגות מעבר להשפעות על אותו מעמד של אנשים. הסופר וורן ג'יי בלומנפלד טוען כי רגש זה מקבל מימד מעבר לעצמו, ככלי לשמרנים ימניים קיצוניים ולקבוצות דתיות פונדמנטליסטיות וכגורם מגביל ליחסי מגדר באשר למשקל הקשור לביצוע כל תפקיד בהתאם.[144] יתר על כן, בלומנפלד ציין כי,[145]

"הטיה נגד הומוסקסואלים גורמת לצעירים לעסוק בהתנהגות מינית מוקדם יותר כדי להוכיח שהם סטרייטים. הטיה נגד הומוסקסואלים תרמה באופן משמעותי להפצת מגיפת האיידס כתוצאה מחוסר נכונות לטיפול באנשי קהילת הלהט"ב החולים בה. הטיה נגד הומוסקסואלים מונעת את היכולת של בתי הספר ליצור כנות אפקטיביות עבור תוכניות לחינוך מיני שיצילו את חיי הילדים וימנעו מהם מחלות מין".

מחקר של הפרופסורית מאוניברסיטת מדינת אריזונה, אליזבת סגל, והפרופסורים מאוניברסיטת ממפיס, רובין לנון-דארינג ואלנה דלבגה טענו במאמר שפורסם בשנת 2016 בכתב העת "Journal of Homosexuality" כי ניתן למגר הומופוביה באמצעות חשיפה "למידה על חוויות של להט"בים", הסברה "הבנת האתגרים השונים העומדים בפני להט"בים" וניסיון "לשים את עצמם במצבים שחווים להט"בים בעבודה לצד עמיתים לעבודה או בהתנדבות במרכז קהילתי להט"בי".[146]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Byrne Fone - Homophobia: a History, Metropolitan Books, Henry Holt and Company, New York. ISBN 0-8050-4559-7
  • Kama, A. (2005). An Unrelenting Mental Press: Israeli Gay Men's Ontological Duality and Its Discontent. The Journal of Men's Studies, 13(2), 169-184.
  • Padva, Gilad (2007). Media and Popular Culture Representations of LGBT Bullying. Journal of Gay and Lesbian Social Services 19 (3-4), 105-118;

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הומופוביה על-פי המילון dictionary.com
  2. ^ לפי הגדרתה, הומופוביה איננה פוביה במשמעות הקלינית-רפואית המקובלת של המושג, אלא מונח מתחום מדעי החברה. ראו גם: גרוגורי הרק, מעבר ל"הומופוביה":מחשבות על דעה וסטיגמה במאה ה-21, אוניברסיטת קליפורניה אגף מחקר המיניות והמדיניות החברתית (S.R.S.P)
  3. ^ Homophobia | psychology and society, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  4. ^ glbtq >> social sciences >> Homophobia, web.archive.org, ‏2012-03-18
  5. ^ homophobia | Search Online Etymology Dictionary, www.etymonline.com
  6. ^ homophobia - Dictionary definition and pronunciation - Yahoo! Education, web.archive.org, ‏2013-12-04
  7. ^ 1 2 גרוגורי הרק, מעבר ל"הומופוביה":מחשבות על דעה וסטיגמה במאה ה-21, אוניברסיטת קליפורניה אגף מחקר המיניות והמדיניות החברתית (S.R.S.P)
  8. ^ George H. Weinberg, Society and the healthy homosexual, Garden City, N.Y., Anchor Press/Doubleday, 1973, ISBN 978-0-385-05083-8
  9. ^ John J. Macionis, Kenneth Plummer, Sociology: A Global Introduction, Pearson Prentice Hall, 2005, ISBN 978-0-13-128746-4. (באנגלית)
  10. ^ history notes, web.archive.org, ‏2010-11-21
  11. ^ The Times & The Sunday Times, www.thetimes.co.uk (באנגלית)
  12. ^ David Plummer, One of the Boys: Masculinity, Homophobia, and Modern Manhood, Routledge, 2016-04-15, ISBN 978-1-317-71212-1. (באנגלית)
  13. ^ "Crime reduction - Police crack down on hate crimes". Metropolitan Police. Retrieved 6 June 2009.
  14. ^ רוני אייש, קובי דהן, "הטרופוביה והומופוביה מופנמת כמנגנוני התמודדות עם הומופוביה: הגדרת מושג ההטרופוביה ובחינת הקשר בין הטרופוביה, הומופוביה מופנמת והומופוביה נחווית", "האקדמית - תל אביב יפו", בית הספר למדעי ההתנהגות, תשע"ב 2013
  15. ^ Gregory M. Herek, Ph D, Jeanine C. Cogan, Ph D, Correlates of internalized homophobia in a community sample of lesbians and gay men, Journal of the Gay and Lesbian Medical Association, 1998, עמ' 17–25
  16. ^ Wayne Martino, Policing Masculinities: Investigating the Role of Homophobia and Heteronormativity in the Lives of Adolescent School Boys, The Journal of Men’s Studies 8, 2000-03-01, עמ' 213–236 doi: 10.3149/jms.0802.213
  17. ^ Yolanda Dreyer, Hegemony and the internalisation of homophobia caused by heteronormativity, HTS Teologiese Studies / Theological Studies 63, 2007-05-08, עמ' 1–18 doi: 10.4102/hts.v63i1.197
  18. ^ APA PsycNet, doi.apa.org
  19. ^ Henry E. Adams, Lester W. Wright, Bethany A. Lohr, Is homophobia associated with homosexual arousal?, Journal of Abnormal Psychology 105, 1996-08, עמ' 440–445 doi: 10.1037/0021-843X.105.3.440
  20. ^ APA PsycNet, doi.apa.org
  21. ^ APA PsycNet, doi.apa.org
  22. ^ Health & Science, The Week (באנגלית)
  23. ^ Boris Cheval, Remi Radel, Emmanuelle Grob, Paolo Ghisletta, Homophobia: An Impulsive Attraction to the Same Sex? Evidence From Eye-Tracking Data in a Picture-Viewing Task, The Journal of Sexual Medicine 13, 2016-05-01, עמ' 825–834 doi: 10.1016/j.jsxm.2016.02.165
  24. ^ Appropriate Therapeutic Responses to Sexual Orientation, www.apa.org
  25. ^ APA PsycNet, doi.apa.org
  26. ^ Appropriate Therapeutic Responses to Sexual Orientation, www.apa.org
  27. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Mental health issues of gay and lesbian adolescents, Journal of Adolescent Health Care 9, 1988-03-01, עמ' 114–122 doi: 10.1016/0197-0070(88)90057-5
  28. ^ APA PsycNet, doi.apa.org
  29. ^ Ariel Shidlo, Lesbian and Gay Psychology: Theory, Research, and Clinical Applications, Thousand Oaks: SAGE Publications, Inc., 1994, עמ' 176–205
  30. ^ Live Science Staff 02 August 2005, Masculinity Challenged, Men Prefer War and SUVs, livescience.com (באנגלית)
  31. ^ Homophobia- American Psychoanalytic Foundation Public Forum, www.cyberpsych.org
  32. ^ Gregory M. Herek, Ph.D., Bibliography
  33. ^ Herek, G.M. (1984). Beyond "homophobia": A social psychological perspective on attitudes toward lesbians and gay men. Journal of Homosexuality, 10 (1/2), 1-21.
  34. ^ Herek, G.M. (1984). Attitudes toward lesbians and gay men: A factor-analytic study. Journal of Homosexuality, 10 (1/2), 39-51.
  35. ^ ג'ורג' אבני, ‏מחקר: הומופובים סובלים מבעיות נפשיות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 בספטמבר 2015‏
  36. ^ Riddle Homophobia Scale, web.archive.org, ‏2006-09-04
  37. ^ APA PsycNet, content.apa.org
  38. ^ Home │ psychiatry.org, www.psychiatry.org
  39. ^ Metropolitan Community Churches | Queer Spirituality, web.archive.org, ‏2007-09-27
  40. ^ Bay Area Reporter :: Article.php, The Bay Area Reporter / B.A.R. Inc. (באנגלית)
  41. ^ Candace Chellew-Hodge, The “Gay” Princess Di Bible, Religion Dispatches, ‏2008-12-02 (בAmerican English)
  42. ^ Robert A. J. Gagnon Home, www.robgagnon.net
  43. ^ 1615 L. St NW, Suite 800 Washington, DC 20036 USA202-419-4300 | Main202-419-4349 | Fax202-419-4372 | Media Inquiries, Ramadan Observances Set to End, Pew Research Center's Religion & Public Life Project, ‏2012-08-15 (בAmerican English)
  44. ^ Biden's support for gay marriage matches most Catholics' views (באנגלית)
  45. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2011-08-11
  46. ^ "Iran 'must stop youth executions'" (באנגלית). 28 ביולי 2005. בדיקה אחרונה ב-14 ביוני 2021. 
  47. ^ Here Publishing, The Advocate, Here Publishing, 2006-01-31. (באנגלית)
  48. ^ Arrests at Saudi 'gay wedding', the Guardian, ‏2005-03-18 (באנגלית)
  49. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2011-08-11
  50. ^ A. B. C. News, Under ISIS: Where Being Gay Is Punished by Death, ABC News (באנגלית)
  51. ^ ISIS, many of their enemies share a homicidal hatred of gays, www.cbsnews.com (בAmerican English)
  52. ^ Robert Aldrich, Gay life and culture: a world history, 2006, ISBN 978-0-7893-1511-3. (בenglish)
  53. ^ Doris R. Jakobsh, Authority in the Virtual Sangat : Sikhism, Ritual and Identity in the Twenty-First Century, Online - Heidelberg Journal of Religions on the Internet, 2006 doi: 10.11588/rel.2006.1.374
  54. ^ Louis Crompton, Homosexuality and Civilization, Harvard University Press, 2009-07, ISBN 978-0-674-03006-0. (באנגלית)
  55. ^ Robert T. Francoeur, Raymond J. Noonan, The Continuum Complete International Encyclopedia of Sexuality, A&C Black, 2004-01-01, ISBN 978-0-8264-1488-5. (באנגלית)
  56. ^ History of Chinese homosexuality, www.chinadaily.com.cn
  57. ^ John N Hazard, Columbia University, Russian Institute, Unity and diversity in socialist law,, New York: Russian Institute, School of International Affairs, Columbia University, 1965. (בenglish)
  58. ^ Gay Men under the Nazi Regime, encyclopedia.ushmm.org (באנגלית)
  59. ^ North Korea News Report 2005, web.archive.org, ‏2005-10-18
  60. ^ Carol R Ember, Melvin Ember, Encyclopedia of sex and gender: men and women in the world's cultures, New York: Kluwer Academic/Plenum Publishers, 2003, ISBN 978-0-306-47770-6. (בenglish)
  61. ^ Marc Epprecht, Hungochani: the history of a dissident sexuality in southern Africa, Montreal; Ithaca: McGill-Queen's University Press, 2004, ISBN 978-0-7735-2750-8. (בenglish)
  62. ^ Marc Epprecht, Hungochani: the history of a dissident sexuality in southern Africa, Montreal; Ithaca: McGill-Queen's University Press, 2004, ISBN 978-0-7735-2750-8. (בenglish)
  63. ^ Flora Veit-Wild, Dirk Naguschewski, Body, Sexuality, and Gender, Rodopi, 2005, ISBN 978-90-420-1626-2. (באנגלית)
  64. ^ ממשלת פולין רוצה לאסור על זוגות להט"בים לאמץ ילדים — גם כהורים יחידנים, Haaretz הארץ
  65. ^ The Hidden Cost of Homophobia in Africa - Williams InstituteWilliams Institute, web.archive.org, ‏2019-06-26
  66. ^ "Opinion | The Price of Homophobia". The New York Times (באנגלית). 20 בינואר 2005. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-13 ביוני 2021. 
  67. ^ 1615 L. St NW, Suite 800Washington, DC 20036USA202-419-4300 | Main202-857-8562 | Fax202-419-4372 | Media Inquiries, The Global Divide on Homosexuality, Pew Research Center's Global Attitudes Project, ‏2013-06-04 (בAmerican English)
  68. ^ The development costs of homophobia, www.euractiv.com, ‏2014-06-19 (בBritish English)
  69. ^ The Hidden Cost of Homophobia in Africa - Williams InstituteWilliams Institute, web.archive.org, ‏2019-06-26
  70. ^ What Homophobia Costs a Country's Economy - The Atlantic, web.archive.org, ‏2019-06-26
  71. ^ The Hidden Cost of Homophobia in Africa - Williams InstituteWilliams Institute, web.archive.org, ‏2019-06-26
  72. ^ Loyal | thisisloyal.com, Links Between Economic Development and New Measures of LGBT Inclusion, Williams Institute (בAmerican English)
  73. ^ Loyal | thisisloyal.com, Home, Williams Institute (בAmerican English)
  74. ^ Michael S. Kimmel, Matthew Mahler, Adolescent Masculinity, Homophobia, and Violence: Random School Shootings, 1982-2001, American Behavioral Scientist 46, 2003-06-01, עמ' 1439–1458 doi: 10.1177/0002764203046010010
  75. ^ EHRC - Education, web.archive.org, ‏2010-10-15
  76. ^ Violent deaths of LGBT people in Brazil hit all-time high, the Guardian, ‏2018-01-22 (באנגלית)
  77. ^ Kathryn Petras, Ross Petras, Unusually stupid Americans : a compendium of all-American stupidity, New York : Villard, 2003, ISBN 978-0-8129-7082-1
  78. ^ APCJ, www.apcj.org
  79. ^ Jet
  80. ^ Johnson Publishing Company, Jet, Johnson Publishing Company, 1994-01-10. (באנגלית)
  81. ^ Majority support gay equality rights, poll finds, the Guardian, ‏2007-05-23 (באנגלית)
  82. ^ Luise-Georges Tin, Pour une Journée mondiale de lutte contre l'homophobie, LE MONDE 9/10/2004, p.21
  83. ^ "Burundi: Gays and Lesbians Face Increasing Persecution", Human Rights Watch
  84. ^ "UGANDA'S CRACKDOWN AT AIDS CONFERENCE - 3 Gay Activists Arrested", direland
  85. ^ "Turkey: Pride and Violence", Human Rights Watch
  86. ^ נשיא הפיליפינים דוטרטה: הייתי הומו אבל החלמתי, m.ynet.co.il
  87. ^ Persecution of Homosexuals in the Third Reich, encyclopedia.ushmm.org (באנגלית)
  88. ^ Hungary blocks European agreement on LGBT rights, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2016-03-08 (בBritish English)
  89. ^ Hungary's prime minister welcomes US 'anti-LGBT hate group', the Guardian, ‏2017-05-26 (באנגלית)
  90. ^ Katalin Fenyves, Polin: Studies in Polish Jewry Volume 31, Liverpool University Press, 2019-02-01, עמ' 143–158, ISBN 978-1-906764-71-5
  91. ^ Hungary and Poland: EU capitals of homophobia, EUobserver (באנגלית)
  92. ^ In Budapest, LGBT Pride Behind the Police Barricades, www.vice.com (באנגלית)
  93. ^ La barrière arc-en-ciel fait flipper le Jobbik | 360°, web.archive.org, ‏2017-12-01
  94. ^ In blow to Hungary, EU court rejects refugee ‘gay tests’, www.euractiv.com, ‏2018-01-26 (בBritish English)
  95. ^ A. B. C. News, Hungary: Bill would ban 'promoting' homosexuality to minors, ABC News (באנגלית)
  96. ^ Hungary's Fidesz moves against LGBT community with 2022 vote in sight, Reuters, ‏2021-06-11
  97. ^ A. B. C. News, Hungary: Bill would ban 'promoting' homosexuality to minors, ABC News (באנגלית)
  98. ^ Hungary bans 'promotion' of homosexuality to minors, NewsComAu, ‏2021-06-15 (באנגלית)
  99. ^ Hungary: Lawmakers pass law barring LGBT content for minors, AP NEWS, ‏2021-06-15
  100. ^ Alex Bollinger, Hungary bans media & schools from talking about gay people in new “anti-pedophilia” law, LGBTQ Nation
  101. ^ Slobodna Dalmacija - Simple Mindsi zamalo otkazali nastup u Zagrebu, slobodnadalmacija.hr, ‏2014-03-05 (בhr-HR)
  102. ^ Pero Kovačević, Starčević bi podržao istospolne brakove, HČSP - Hrvatska čista stranka prava, ‏2011-10-21 (בקרואטית)
  103. ^ Slobodna Dalmacija - Arboretum Meneghello: ljepota na otoku bez vode, slobodnadalmacija.hr, ‏2011-08-19 (בhr-HR)
  104. ^ Organizatori Split Pridea traže od DORH-a istragu protiv svećenika Ante Mateljana!?, Bitno.net, ‏2012-05-10 (בקרואטית)
  105. ^ Gays slam Jerusalem mayor, Ynetnews, ‏2005-06-16 (באנגלית)
  106. ^ Gay Parade stabber gets 12 years in prison, Ynetnews, ‏2006-02-08 (באנגלית)
  107. ^ Wyatt Buchanan, Broad opposition to World Pride in Jerusalem / Religious, gay leaders criticize international event; crisis in Lebanon ends parade plans, SFGATE, ‏2006-07-26 (בAmerican English)
  108. ^ Gay leader not daunted by Muslim threat, Ynetnews, ‏2006-07-05 (באנגלית)
  109. ^ השרים רגב ואקוניס העלו תמונות ממצעד הגאווה לפייסבוק וקיבלו מאות תגובות נאצה, Haaretz הארץ
  110. ^ Eilat Pride Parade met with violence, Ynetnews, ‏2009-05-15 (באנגלית)
  111. ^ Three gay men attacked at Eilat pride parade, Haaretz.com (באנגלית)
  112. ^ "Jerusalem Gay Pride: Six stabbed 'by ultra-Orthodox Jew'". BBC News (באנגלית). 30 ביולי 2015. בדיקה אחרונה ב-15 ביוני 2021. 
  113. ^ Oren Liebermann and Jason Hanna CNN, 6 stabbed at Jerusalem gay pride parade, police say, CNN
  114. ^ Victim of Jerusalem Pride attack dies of injuries, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2015-08-02 (בBritish English)
  115. ^ T. O. I. staff, Over 10,000 march in Jerusalem Pride Parade under heavy security, www.timesofisrael.com (בAmerican English)
  116. ^ Tamar Pileggi, Jewish Home hopeful boasts of being ‘proud homophobe’, www.timesofisrael.com (בAmerican English)
  117. ^ GoGay (info@gogay.co.il), "ממשלת נתניהו לא תכיר בנישואים חד-מיניים", GoGay, ‏1429468620
  118. ^ Smotrich: LGBT community attacks, slanders anyone who thinks differently from them, The Jerusalem Post | JPost.com (בAmerican English)
  119. ^ Bayit Yehudi MK: Gays control the media, Ynetnews, ‏2015-08-15 (באנגלית)
  120. ^ Tamar Pileggi, NGO files complaint against MK for ‘Gays control the media’ remark, www.timesofisrael.com (בAmerican English)
  121. ^ Knesset scraps bills for LGBT community after marking gay rights day, Haaretz.com (באנגלית)
  122. ^ לראשונה: מצעד גאווה בבאר שבע, ynet, ‏2017-06-21
  123. ^ מצעד גאווה ראשון בבאר שבע: נעצר חרדי עם סכין, ynet, ‏2017-06-22
  124. ^ Mark Weiss in Jerusalem, Calls for sacking of Israeli minister over ‘gay conversion’ support, The Irish Times (באנגלית)
  125. ^ Hundreds rally for ouster of Israeli education minister after gay conversion remarks, Haaretz.com (באנגלית)
  126. ^ הרב רפי למנהלים: "טיפולי המרה הם דבר חמור ופסול", סרוגים, ‏2019-07-16
  127. ^ שרי מקובר-בליקוב, רפי פרץ: "בן גביר הוא אדם מאוד רך, נינוח, אנושי ומתחשב. הוא התמתן", www.ynet.co.il, ‏2020-01-10
  128. ^ בעקבות דברי שר החינוך: אלפי תלמידים הפגינו בכיכר רבין, www.maariv.co.il
  129. ^ "אמירות חשוכות": ראשי רשויות ומורים מזועזעים מדברי השר רפי פרץ, www.maariv.co.il
  130. ^ שיעור בסובלנות: מורים להט"בים וראשי ערים נגד השר פרץ, ynet, ‏2020-01-11
  131. ^ זעם בארגוני הלהט"ב על השר רפי פרץ: "כעת יודעים מי שלח את הפושע הבא שיפגע בנו", ynet, ‏2020-01-10
  132. ^ בשעה זו: אלפי תלמידים מפגינים נגד דברי שר החינוך - וואלה! גאווה, וואלה!, ‏2020-01-15
  133. ^ Itzhaq Beit Arieh, A Chalcolithic Site Near Serâbît El-khâdim, Tel Aviv 7, 1980-03-01, עמ' 45–64 doi: 10.1179/033443580788441099
  134. ^ Israeli teenager seriously wounded in stabbing outside LGBT youth shelter, Haaretz.com (באנגלית)
  135. ^ 'Fighting for our lives': Over a thousand march in Tel Aviv for transgender rights, Haaretz.com (באנגלית)
  136. ^ T. O. I. staff, Smotrich: Shaffir ‘stupid’ for blaming religious right for anti-LGBT violence, www.timesofisrael.com (בAmerican English)
  137. ^ Israeli police arrest brothers of teen stabbed outside Tel Aviv LGBTQ shelter, Haaretz.com (באנגלית)
  138. ^ T. O. I. staff, Brothers of youth stabbed outside LGBT hostel in Tel Aviv turn themselves in, www.timesofisrael.com (בAmerican English)
  139. ^ נורית קדוש, הנתונים נחשפים: כיצד השפיע הסיוע לקהילת הלהט"ב על מכירות טחינת אל ארז, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-07-28
  140. ^ Declaration on human rights, sexual orientation and gender identity, www.vatican.va
  141. ^ "The UK's first rainbow crossing - CBBC Newsround" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 ביוני 2021. 
  142. ^ Cristina Mitchell, https://www.facebook.com/pahowho, PAHO/WHO | Campaigns against Homophobia in Argentina, Brazil, Colombia, and Mexico, Pan American Health Organization / World Health Organization (בAmerican English)
  143. ^ Lessons on gay history cut homophobic bullying in north London school, the Guardian, ‏2010-10-25 (באנגלית)
  144. ^ Warren J. Blumenfeld, Homophobia : how we all pay the price, Boston : Beacon Press, 1992, ISBN 978-0-8070-7918-8
  145. ^ Warren J. Blumenfeld, Homophobia : how we all pay the price, Boston : Beacon Press, 1992, ISBN 978-0-8070-7918-8
  146. ^ Robin Lennon-Dearing, Elena Delavega, Do Social Workers Apply “Love Thy Neighbor as Thyself” to Gay, Lesbian, Bisexual, and Transpersons in the South?, Journal of Homosexuality 63, 2016-09-01, עמ' 1171–1193 doi: 10.1080/00918369.2016.1150058