אספקת מים ברוסיה
| רוסיה: אספקת מים | ||
|---|---|---|
| ||
| שימוש במים עירוני ממוצע (ליטר לנפש/יום) | 248 ליטר (2004) | |
| מוסדות | ||
| ביזור לעיריות | חלקי | |
| חברת מים ותברואה ארצית | אין | |
| רגולטור מים ותברואה | אין | |
| מתווה מדיניות | המשרד למשאבי טבע | |
| מספר נותני השירות העירוניים | כ-2,800 | |
ברוסיה, כ-70 אחוז ממי השתייה מגיעים ממי שטח וכ-30 אחוז ממי תהום. בשנת 2004 היו מערכות אספקת מים בעלות קיבולת כוללת של 90 מיליון קוב ביום. השימוש הממוצע במים למגורים היה 248 ליטר לנפש ליום.[1] רבע מהמים המגיעים מעל פני השטח הטרי ומי התהום בעולם נמצאים ברוסיה. תחום שירותי המים הוא אחד הענפים הגדולים ברוסיה המשרתים את כלל האוכלוסייה הרוסית.
הגוף העיקרי המפקח על אספקת המים ברוסיה הוא המשרד למשאבי טבע.
איכות השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2012 קיבולת מפעלי הטיפול בשפכים הייתה 743.8 מיליון מ"ק ליום, שזה בערך כמו הרמה שהייתה ברוסיה בשנת 1995. אורך רשת הביוב היא 118,000 ק"מ, כאשר כמות השפכים העוברים במפעלים בשנת 2002 ייצגה 98.2 אחוז מכלל מי השפכים שנפלטו. מתוכם, רק 1.8 אחוזים מטופלים בהתאם לתקנות שנקבעו על ידי הממשלה הפדרלית, בעוד שהיתר משוחרר, בטיפול לא מספיק, לנהרות, אגמים ולים. 60 אחוז מהמתקנים לטיפול בשפכים עמוסים ובמצב של עומס יתר ו-38 אחוז מהם פועלים מזה 25 עד 30 שנה והם זקוקים לשיפוץ. הגירעון בקיבולת מערכות הביוב כיום הוא יותר מ-9 מיליון קוב ביום שיכול היה להיות מסופק למשקי הבית השונים. 9,616 מערכות ביוב פועלות, אך רק ל-73 יישובים (4 אחוז) ו-103 יישובים מהסביבה העירונית (13 אחוז) עדיין לא הייתה מערכת ביוב מרכזית בשנת 2012.[1]
המגזר הפרטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2014 היו לפחות 23 חוזים עם חברות פרטיות לניהול כלי מים או מפעלים בהתחייבות להשקעה של כמעט 2 מיליארד דולרים. 18 חוזים מכסים שירותים שלמים בעוד 5 חוזים מכסים מפעלים בודדי בלבדם. 5 מתוך חוזים אלה נחתמו לפני שנת 2002, 17 נחתמו בשנים 2003–2006. רק חוזה אחד עם זיכיון של 100 מיליון דולר בוורונז' שנחתם בשנת 2012 - הוענק לאחר 2006. 8 מתוך 23 החוזים מוחזקים על ידי קבוצת התאגיד אלפא, באופן ישיר או באמצעות חברת הבת שלה Rosvodokanal, המהווה לאחת מחברות אספקת המים הגדולות ברוסיה. המתחרה הרוסית שלה היא חברת "החזקות מערכות אנרגיה" (IES) המחזיקה בארבעה חוזי שכירות. המשקיע הזר הגדול ביותר בתחום המים ברוסיה הוא קבוצת EVN האוסטרית, המחזיקה בשלושה חוזים למפעלי טיפול שפכים וטיהור. אלה כוללים גם את חוזה המים הגדול ביותר ברוסיה עבור מפעל מי השתייה בדרום מערב מוסקבה, שנחתם בשנת 2004 בהתחייבות להשקעה של 220 מיליון דולר. חברת המים הצרפתית Veolia עובדת גם היא ברוסיה, זאת באמצעות חוזה למפעל לטיפול בשפכים בדרום שנחתם בשנת 2005. בעוד שחלק מהחוזים הללו הוענקו באמצעות הצעות מחיר תחרותיות ומכרזים, רובם הוענקו לאחר משא ומתן ישיר מול הממשלה הפדרלית.[2][3]
בשנת 2003, העיר סנקט פטרבורג חתמה על הסכם זיכיון למפעל לטיפול בשפכים בדרום מערב העיר עם קונסורציום שוודי-פיני. הפרויקט נתמך בהלוואות מהבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD) ובנק ההשקעות האירופי (EIB). תאגיד Nordic Enviroment Finance Corporation מהווה לבעלים של חלק מחברת הפרויקט. הרעיון להצעת מכרז זיכיון לכל מערכת המים והביוב של העיר סנקט פטרבורג צף לראשונה בשנת 2005. במקביל, דגלה מושלת העיר ולנטינה מטווינקו ביישום תוכנית מכרז לבניה תפעול והעברה של מפעל לטיפול בשפכים, באופן כזה שכלל העבודות יבוצעו על ידי מיזם פרטי ללא תלות בתמיכה ממשלתית. באותה השנה הודיע מושל העיר גאורגי פולטבצ'נקו על כוונתו לחתום על הסכם זיכיון למשך 25–30 שנה הכולל השקעות של 3 מיליארד דולר, כאשר המכרז היה צפוי לצאת לדרך בשנת 2014 "לכל המוקדם".
עם זאת, מכרזים כמו זה שתוכנן לסנקט פטרבורג לא יושמו בפועל מאחר מכיוון שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הטיל הקפאה על תעריף המים הלאומי ובכך הוריד את הכדאיות של חברות פרטיות להשקיע בתחום.[4] באוקטובר 2014 העיר וולגוגרד הודיעה כי תפתח הצעה למתן זיכיון למשך 25 שנים הכוללות השקעות של 500 מיליון דולר על מערכות המים שלה.
חברות מים ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רוסוודוקנאל - פעילה בעיקר בדרום רוסיה (Rosvodokanal.ru)
- Ekoton - פועלת במגוון מחוזות ברוסיה (Ekoton.com)
- מוסוודוקנאל - ספקית המים של העיר מוסקבה, נחשבת לספקית המים הגדולה ברוסיה (Mosvodokanal.ru)
- וודוקנאל סנקט פטרבורג - חברת המים של העיר סנקט פטרבורג (Vodokanal.spb.ru)
- לנוודוקנאל פרויקט - חברת תשתיות מים במחוז לנינגרד (LenVKP.ru)
- סבוודוקנאל - חברת המים של העיר סבסטופול (Sevvodokanal.org.ru)
אף על פי שמרבית חברות המים ברוסיה נקראות וודוקנאל, זה נובע ממשמעות המילה כ"תעלת מים" ואין זה אומר שהן מהוות חלק מחברה בשם וודוקנאל. אין ברוסיה חברת מים ארצית.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- OECD: הנחיות לחוזים המבוססים על ביצועים בין עיריות ושירותי מים במזרח אירופה, הקווקז ומרכז אסיה (EECCA), 2006, ראו בפרט "תיאור כללי של מדור אספקת המים דייוויד הול וולדימיר פופוב: הפרטה וארגון מחדש של היצע המים ברוסיה ואוקראינה, יחידת המחקר הבינלאומי לשירותים ציבוריים (PSIRU), ינואר 2005. (באנגלית)
- אלכסנדר אילינסקי: רוסיה: מיפוי נהלים לאומיים, מקורות, נתונים ומידע זמין, 2011 בקירוב, פרסום שנתמך על ידי הנציבות האירופית לתמיכה בהפחתת שינויי אקלים והתאמה לשינויי אקלים, ראו סעיף 1.9.2 בנושא טיפול בשפכים (עמ' 27–29). (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 United Nations:SANITATION COUNTRY PROFILE RUSSIAN FEDERATION, 2004
- ^ "Private Participation in Infrastructure (PPI) Project Database: Russian Federation Snapshot". נבדק ב-19 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "PPI Database: Result of project search for water and Russia". נבדק ב-19 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Petersburg preps $3bn concession". Global Water Intelligence. בדצמבר 2013. נבדק ב-28 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה)