מחוז לנינגרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מחוז לנינגרד (אובלסט)
Ленинградская область
Coat of arms of Leningrad Oblast.svg
סמל מחוז לנינגרד
Flag of Leningrad Oblast.svg
דגל מחוז לנינגרד
Konevec 2.jpg
ימת לדוגה מצדו של האי קונבץ
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
מחוז פדרלי המחוז הפדרלי הצפון-מערבי
מחוז כלכלי המחוז הכלכלי הצפון-מערבי
מושל אלסנדר דרוזדנקו
ערים באובלסט גטצ'ינה, ויבורג, וולחוב, וסבולוז'סק, טיחווין, סוסנובי בור, קינגיספ
בירת האובלסט סנקט פטרבורג
שפה רשמית רוסית
תאריך ייסוד 1 באוגוסט 1927
שטח 85,300 קמ"ר (דירוג: 39)
אוכלוסייה
 ‑ באובלסט 1,791,916 (דירוג: 27, 2017)
 ‑ צפיפות 20.4 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות 60°03′N 31°45′E / 60.05°N 31.75°E / 60.05; 31.75 קואורדינטות: 60°03′N 31°45′E / 60.05°N 31.75°E / 60.05; 31.75 
אזור זמן UTC +4
www.lenobl.ru

לחצו כדי להקטין חזרה

איראן טורקמניסטן הרפובליקה העממית של סין קזחסטן אוזבקיסטן מונגוליה יפן קוריאה הצפונית הרפובליקה העממית של סין נורווגיה דנמרק גרמניה שוודיה ארצות הברית פינלנד קירגיזסטן גאורגיה טורקיה ארמניה אזרבייג'ן אוקראינה פולין ליטא לטביה אסטוניה בלארוס נורווגיה מחוז סחלין מחוז קמצ'טקה המחוז היהודי האוטונומי מחוז פרימוריה מחוז חברובסק טובה (רפובליקה) חקסיה מחוז קמרובו אלטאי (רפובליקה) מחוז אלטאי מחוז נובוסיבירסק מחוז אומסק מחוז טיומן מחוז טומסק בוריאטיה מחוז עבר הבאיקל מחוז אמור מחוז מגדן המחוז האוטונומי צ'וקוטקה מחוז אירקוטסק רפובליקת סאחה-יקוטיה מחוז קרסנויארסק המחוז האוטונומי של ימלו-ננץ המחוז האוטונומי חנטי ומנסי (יוגרה) מחוז סברדלובסק מחוז צ'ליאבינסק מחוז קורגן מחוז אורנבורג המחוז האוטונומי של הניינץ רפובליקת קומי בשקורטוסטן מחוז פרם מחוז וולוגדה קרליה (רפובליקה) מחוז מורמנסק מחוז ארכנגלסק מחוז קלינינגרד סנקט פטרבורג מחוז לנינגרד טטרסטן אודמורטיה מחוז קירוב מחוז קוסטרומה מחוז סמרה מחוז פסקוב מחוז טבר מחוז נובגורוד מחוז ירוסלבל מחוז סמולנסק מוסקבה מחוז מוסקבה מחוז ולדימיר מחוז איוואנובו מארי אל צ'ובשיה מורדוביה מחוז פנזה מחוז ניז'ני נובגורוד אוליאנובסק מחוז סראטוב מחוז בריאנסק מחוז קלוגה מחוז טולה מחוז ריאזאן מחוז אוריול מחוז ליפצק מחוז וורונז' מחוז בלגורוד מחוז קורסק מחוז טמבוב מחוז וולגוגרד מחוז רוסטוב מחוז אסטרחן קלמיקיה דאגסטן אדיגיה מחוז קרסנודאר קאראצ'אי-צ'רקסיה קברדינו-בלקריה מחוז סטברופול אינגושטיה צפון אוסטיה - אלניה צ'צ'ניהLeningrad in Russia.svg
אודות התמונה
(למפת מחוז לנינגרד רגילה)

מחוז לנינגרדרוסית: Ленинградская область; תעתיק: לנינגרדסקיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז, הנמצא בשטחו של המחוז הפדרלי הצפון-מערבי, נקרא על שם העיר לנינגרד (ששמה שונה לסנקט פטרבורג). עיר זו היא גם המרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז, אף על פי שהיא עצמה לא נכללת במחוז ומהווה סובייקט פדרלי נפרד, אך ישנן תוכניות להעביר את המרכז האדמיניסטרטיבי לעיר גטצ'ינה, הנחשבת לעיר הגדולה ביותר במחוז לנינגרד[1].

המחוז הוקם ב-1 באוגוסט 1927. המחוז גובל באסטוניה במערב ובפינלנד בצפון-מערב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל גוברניית סנקט פטרבורג, 1710 - 1917.
סמל גוברניית סנקט פטרבורג, כפי שהופיע במסמכים רשמיים מתקופת האימפריה הרוסית.
גוברניית סנקט פטרבורג (ורוד) בהשוואה למחוז לנינגרד (אפור)

בשטח המחוז עברה דרך מסחר עתיקה מסקנדינביה ליוון. התיישבות רוסית באזור מוכרת מהמאה ה-8. במהלך המאה ה-12–15 שליטה על השטחים באזור חולקה בין שוודיה לנובגורוד. המחוז היה מאוכלס בהתיישבות רוסית ופינית. הגבול באזור הוזז כתוצאה ממספר מלחמות. אחרי מלחמת הצפון, בתקופת פיוטר הגדול הרוסים התבססו סופית באזור והעבירו את עיר הבירה ממוסקבה לסנקט פטרבורג שהוקמה לצורך זה. בתקופת הצאר נודע המחוז בשם גוברניית סנקט פטרבורג.

בקיץ 1927 הוקם מחוז לנינגרד. במהלך מלחמה עם פינלנד בשנת 1939 סופחו למחוז חלקים משמעותיים תוך פינוי האוכלוסייה המקומית.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-67% מאוכלוסיית האזור מתגוררת בערים. בעיר הגדולה, גטצ'ינה, מתגוררים כ-95 אלף תושבים. הרוסים מהווים כ-90% מאוכלוסיית המחוז. בנוסף לכך קיימות קהילות משמעותיות של אוקראינים (כ-2%) ובלארוסים (כ-1.6%). במהלך שנת 1939 אוכלוסייה פינית פונתה לשטחים בתוך פינלנד ולמקום הובאה אוכלוסייה מתוך רוסיה. כתוצאה מכך הפינים מהווים עתה רק כ-0.5% מאוכלוסיית המחוז.

כתוצאה ממלחמת החורף כל אוכלוסיית ויבורג שהייתה העיר השנייה בגודלה בפינלנד פונתה ועתה העיר מאוכלסת ברוסים שהגיעו לעיר לאחר מלחמת העולם השנייה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת המחוז קשורה באופן הדוק ביותר עם העיר סנקט פטרבורג. חלק הארי של תושבי המחוז עובדים בסנקט פטרבורג. תחנות הרכבת התחתית של סנקט פטרבורג מגיעות ליישובי המחוז ומהוות אמצעי תחבורה יעיל ונוח.

בשטח המחוז נמצאת תחנת כוח גרעינית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוז ממוקם בצפון מערב רוסיה האירופית ושטחו הכולל מגיע לכדי 83,900 קמ"ר כחמישית משטח רוסיה כולה והיא המחוז ה-39 בגודלו במדינה. אורכו ממזרח למערב מגיע לכדי 500 ק"מ ומצפון לדרום מגיע אורכו ל-320 ק"מ.

המחוז גובל מצפון ברפובליקת קרליה, ממזרח במחוז וולוגדה, מדרום מזרח במחוז נובגורוד ומדרום גובל במחוז פסקוב ועם העיר סנקט פטרבורג. המחוז גובל במערב עם מדינות האיחוד האירופי: ממערב, עם אסטוניה ומצפון-מערב עם פינלנד ועם המפרץ הפיני.

שטח המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח המחוז למעט החלק הדרום-מזרחי הנושקלים הבלטי, ישנה רשת נהרות ענפה. שטח הנהרות במחוז מגיע לכדי 50 אלף קמ"ר נוסף בשטח המחוז 1,800 אגמים, לרבות אגם לדוגה — האגם הגדול באירופה וחלק גדול מהמחוז כולל גם ביצות.

נהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהר אורדג' החובר לנהר הלוגה
שם הנהר אורך בק"מ שטח בקמ"ר
לוגה 353 13,200
אויאת 266 5,200
סיאס 260 7,300
פשה 242 6,700
וולחוב 224 80,200
סוויר 224 84,000
אורדג' 192 3,200
וואוקסה 156 68,700
נייבה 74 281,000

אגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם האגם שטח קמ"ר עמוק במטרים
לדוגה 17,700 225
אונז'סקויה 9890 110
וואוקסה 95,6 24
אוטארדנויה 66 27
סוחודולסקויה 44,3 17
ויאלייה 35,8 9
סאמרו 40,4 5
גלובוקויה 37,9 12
קומסומולסקויה 24,6 20
בלאחנובסקויה 15,7 12
צ'רמנצקויה 15 32
וורבו 12 44
קאווגולובסקויה 5,4 5

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית האסיפה המחוקקת של מחוז לנינגרד

התפקיד הפוליטי הבכיר ביותר במחוז לנינגרד הוא מושל מחוז לנינגרד, הממונה לתפקיד על ידי האסיפה המחוקקת של המחוז בהצעת נשיא רוסיה, לתקופת כהונה בת 5 שנים. המושל הראשון היה אלכסנדר בליאקוב, כיום זהו אלסנדר דרוזדנקו, מאז מאי 2012.

הרשות המבצעת במחוז היא ממשלת מחוז לניגרד ובראשה המושל וסגניו המכהנים כחברי ממשלת המחוז. הרשות המחוקקת האסיפה המחוקקת של המחוז, מורכבת מ-50 נציגים הנבחרים בבחירות כלליות יחסיות אחת לחמש שנים.

בנייני הממשל של מחוז לנינגרד נמצאים דווקא בסובייקט פדרלי אחר, בעיר סנקט פטרבורג: בית ממשלת המחוז נמצא בכיכר רודנות הפרולטריון בסנקט פטרבורג בעוד בית האסיפה המחוקקת נמצא מעברו השני של הכיכר בשדרות סובורוב 67.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]