אפמאה השנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אפמאה או אפמאייוונית: Ἀπάμα‏; אחרי 292 לפנה"ס - ?) הייתה נסיכה סלאוקית אשר נישאה למגאס, שליט קירנה. ככל הנראה הייתה אמה של ברניקי הראשונה מלכת מצרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפמה הייתה בתו של אנטיוכוס הראשון ("המושיע") מלך הממלכה הסלאוקית וסטרטוניקה מסוריה.[1] מצד אביה, סבה וסבתה היו סלאוקוס הראשון ("המנצח") ואפמאה הראשונה (שעל שמה ככל הנראה נקראה). מצד אמה, סבה וסבתה היו דמטריוס פוליורקטס מלך מוקדון ופילה בת אנטיפטרוס. סביר להניח שהיא נולדה אחרי שנת 292 לפנה"ס.[2]

בשנת 275 לפנה"ס[3] או 274 לפנה"ס,[2] השיא אותה אביה למגאס שליט קירנאיקה, באזור לוב של ימינו. הנישואים נועדו לחזק את היחסים בין אנטיוכוס למגאס, שהכריזו שניהם מלחמה על תלמי השני מלך מצרים, שהיה אחיו החורג של מגאס.[4] יוסטינוס טוען שמגאס היה נשוי לאשה בשם "ארסינואי",[5] אולם כיום מקובל להניח שהוא התבלבל בשמות וכי ארסינואי היא למעשה אפמאה.[2] היא ילדה למגאס בת אחת בשם ברניקי השנייה.

בשנת 250 לפנה"ס מת מגאס, ועל ערש דווי ציווה להשיא את ברניקי לתלמי השלישי ("גומל החסד"), יורש העצר של מצרים, וזאת כדי לסיים את הסכסוך הקירני-מצרי. עם זאת, אפמאה, שאביה היה אויב מושבע של מצרים, לא יכלה להסכים לנישואים כאלו, שלמעשה יגבירו את כוחה של מצרים. לפיכך, היא הזמינה את הנסיך המוקדוני דמטריוס הנאה, בנו של דמטריוס פוליורקטס, לבוא לקירנה ולהינשא לברניקי. יוסטינוס מוסיף לסיפור נופך רומנטי כאשר הוא טוען שלמעשה אפמאה הייתה מאוהבת בדמטריוס והזמינה אותו לקירנה רק כדי שתוכל לקיים אתו רומן. כך או כך, ברניקי עצמה לא יכלה לסבול את המצב המשפיל, וגם סביר להניח שהיא תמיד רצתה להיות מלכת מצרים.[6] היא הנהיגה קשר, במהלכו רצחה במו ידיה את דמטריוס בחדר המיטות של אפמאה. עם זאת, היא חסה על אמה והותירה אותה בחיים.[5][7]

גורלה של אפמאה לאחר מכן לא ידוע. ברניקי נישאה לתלמי השלישי, וכך אוחדו מצרים וקירנה סופית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוסביוס, כרוניקה, ספר ראשון, 249.
  2. ^ 1 2 3 אפמאה/אריסנואי באתר Ptolemaic Dinasty
  3. ^ דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ג (מהדורה ראשונה). עמ', 213.
  4. ^ פאוסניאס, "תיאורה של יוון", 1.7.3.
  5. ^ 1 2 יוסטינוס, ספר עשרים ושישה, 3.
  6. ^ Bevan, E. R. “The second Ptolemy, Philadelphus”. In The House of Ptolemy, 1927. p. 74
  7. ^ קאלימאכוס, "שערותיה של ברניקי". שרד בתוך: קאטולוס, שיר 66.