אפסילון בברבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
‏ε בברבור
Cygnus constellation map-he.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של ε בברבור בקבוצת הכוכבים ברבור
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים ברבור
שמות נוספים ג'יינה, גליזה 806.1, LHS 5358
סוג ענק כתום
בהירות 2.48[1]
סיווג ספקטרלי K0 III[2]
עלייה ישרה 20ʰ 46ᵐ 12.68ˢ
נטייה ‏12.92″ ‏58′ ‏33°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.74
מרחק 72.7 שנות אור
22.29 פארסק[1]
רדיוס 10.8[2] רדיוסי שמש
מסה 1.8[3] מסות שמש
עוצמת הארה פי 43 מהשמש
טמפרטורה 4,730[2] K
גיל 2,000[3] מיליון שנים
מהירות רדיאלית 12.4-[1] קילומטר בשנייה
תנועה עצמית 486[4] מילי-שניות קשת בשנה
היסט 43.1769±0.9384 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות -0.15 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת
כוכבים נלווים ε בברבור C
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ε בברבור (נקרא לפעמים גם גִ'ייֶנָה או גליזה 806.1, וכן LHS 5358) הוא כוכב בקבוצת הכוכבים ברבור, שבהירותו היא השלישית בעוצמתה בקבוצה. הכוכב מייצג את הכנף המזרחית של הברבור וזהו גם מקור שמו, ג'יינה, שהוא שיבוש של המילה הערבית جناح - ג'וּנה - כנף. השם ג'יינה ניתן גם לכוכב γ בעורב המייצג את הכנף של העורב, כך שלפעמים הכוכב נקרא גם גִ'ייֶנָה סִיגְנִי שמשלב את המילה (המשובשת) "כנף" בערבית עם "של הברבור" בלטינית. (הכוכב γ בעורב נקרא לפעמים באופן דומה "גִ'ייֶנָה קוֹרְבִי").

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ε בברבור נמצא במרחק של כ-73 שנות אור ממערכת השמש ובהירותו היא מדרגה 2.48. זהו ענק כתום מסוג ספקטרלי K0 III, מסתו מעט פחות משתי מסות שמש, רדיוסו קצת יותר מפי 10 מרדיוס השמש, טמפרטורת פניו כ-4,730 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 45 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, ובערך פי 60 בצרוף הקרינה בתחום התת-אדום.[2] ל-ε בברבור יש תנועה עצמית גדולה למדי של קרוב לחצי שניית קשת בשנה ובשל כך הוא נכלל בקטלוג לויטן לכוכבים בעלי תנועה עצמית גדולה.[4] בשל קרבתו למערכת השמש הוא נכלל גם בקטלוג גליזה לכוכבים קרובים.[5]

כוכבים נלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחק זוויתי של כ-55 שניות קשת מ-ε בברבור יש כוכב עם בהירות מדרגה 12, שסומן בעבר כ-ε בברבור B, אך ככל הנראה הוא רחוק בהרבה ונמצא רק במקרה על אותו קו ראייה, שכן לשניים יש מהירות רדיאלית ותנועה עצמית שונות והמרחק הזוויתי ביניהם הולך וגדל. לעומת זה, במרחק של כ-78 שניות קשת יש כוכב נוסף, שמסומן כ-ε בברבור C, שנע באותו הכיוון ואותה המהירות כמו הכוכב הראשי, כך שככל הנראה הם קשורים זה לזה.[6] ε בברבור C הוא ננס אדום מסוג ספקטרלי M4 עם בהירות מדרגה 13.4,[7] ובהנחה שהם אכן קשורים זה לזה, הוא מקיף את הכוכב הראשי במרחק של לפחות 1,700 יחידות אסטרונומיות (פי 40 מהמרחק של פלוטו מהשמש) ובזמן הקפה של לפחות 50,000 שנים.

בעבר נטען ש-ε בברבור עצמו הוא כוכב כפול ספקטרוסקופי, אך מדידות עדכניות לא הצליחו לאשר או לשלול את קיומו של בן זוג קרוב.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD: ε Cygni
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 L. Piau, P. Kervella, S. Dib & P. Hauschildt: Surface convection and red-giant radius measurements, Astronomy & Astrophysics, Vol. 526, id. A100 p. 5 (2011)
  3. ^ 3.0 3.1 S. Reffert, C. Bergmann, A. Quirrenbach, T. Trifonov & A. Künstler: Precise radial velocities of giant stars. VII. Occurrence rate of giant extrasolar planets as a function of mass and metallicity, Astronomy & Astrophysics, Vol. 574, id. A116 (2015)
  4. ^ 4.0 4.1 W. J. Luyten: LHS 5358, LHS Catalogue, 2nd Edition (1979)
  5. ^ W. Gliese: Catalogue of Nearby Stars, Edition 1969, p. 82
  6. ^ Robert Burnham: Burnham's Celestial Handbook, Volume Two: An Observer's Guide to the Universe Beyond the Solar System, p. 759, Dover Publication, (1966)
  7. ^ W. P. Bidelman: Spectral Classification of Visual Binaries Having Primaries Above the Main Sequence, Publications of the Astronomical Society of the Pacific, Vol. 70, No. 413, p.168 (1958)
  8. ^ D. F. Gray: A Spectroscopic Analysis of the K0 III Binary ɛ Cygni, The Astrophysical Journal, Vol. 810, Iss. 2, article id. 117 (2015)