אפרקסיה
 | |
| אפרקסיה מאופיינת באובדן היכולת לבצע תנועות תכליתיות נלמדות | |
| תחום |
psychomotor education  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
1136037 |
| MeSH | D001072 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
R48.2 |
| ICD-11 |
MB4A |
  | |
אפרקסיה (באנגלית Apraxia) היא לקות מוטורית המתבטאת בהפרעה בתכנון התנועתי במוח. מקור ההפרעה הוא בנזק מוחי, ספציפית בקליפת המוח[1], המשבש את התכנון וההוצאה לפועל של פעולות מוטוריות וגורם לחוסר יכולת לארגן תנועות מדויקות. רמת הפגיעה תלויה ברמת הנזק המוחי. אפרקסיה המופיעה באופן מתון נקראת דיספרקסיה.
אפרקסיה יכולה להופיע בילדות כאפרקסיה וורבלית התפתחותית שהגורם לה אינו ידוע[2] או מאוחר יותר בחיים כאפרקסיה נרכשת עקב פגיעה מוחית, שבץ, דמנציה, מחלת אלצהיימר, גידול מוחי או מחלות ניווניות.[3]
מקור המונח מן היוונית: ἀ- א-, שפירושה "חַסַר-" והמילה πρᾶξις פראקסיס - "תכנון", כלומר 'היעדר-תכנון'.[4]
סיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפרקסיה היא הפרעה מוטורית הנגרמת מנזק למוח, במיוחד בקליפת המוח הקודקודית האחורית או קורפוס קלוסום, הגורם לקושי בתכנון מוטורי של ביצוע משימות או תנועות. אופי הנזק קובע את חומרת ההפרעה, והיעדר אובדן חושי או שיתוק, מסייע להסביר את רמת הקושי. ילדים עשויים להיוולד עם אפרקסיה שסיבתה אינה ידועה, והתסמינים בדרך כלל מורגשים בשלבים מוקדמים של ההתפתחות. אפרקסיה המתרחשת מאוחר יותר בחיים, היא אפרקסיה נרכשת, נגרמת בדרך כלל כתוצאה מפגיעה מוחית טראומטית, שבץ מוחי, דמנציה, מחלת אלצהיימר, גידול במוח או הפרעות ניווניות אחרות. הסוגים המרובים של אפרקסיה מסווגים לפי היעדר היכולת הספציפית .
סוגי אפרקסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האפרקסיה מסווגת לקטגוריות לפי איברי הגוף או היכולות שנפגעו[5]:
- Limb-kinetic apraxia - חוסר יכולת להשתמש בגפיים (אצבעות, ידיים או רגליים) בקואורדינציה מדויקת.
- Ideomotor apraxia (אפרקסיה אידיומוטורית) - אי יכולת לעקוב אחר פקודות קוליות או לחקות תנועות של אחרים או לעקוב אחר הצעות לתנועה.
- Conceptual apraxia - בדומה לאפרקסיה אידיומוטורית, אי יכולת להשתמש בגפיים בקואורדינציה מדויקת, ובנוסף אי יכולת לבצע מטלות רב-שלביות.
- Ideational apraxia - אי יכולת לתכנן תנועות מתוכננות (כגון רצף הפעולות הדרוש להתלבשות או לרחצה).
- Buccofacial apraxia (אפרקסיה בוקו-פציאלית) - אי יכולת להניע את הפנים והשפתיים לפי פקודה.
- Constructional apraxia - אי יכולת להעתיק, לשרטט או לבנות דיאגרמות פשוטות.
- Oculomotor apraxia - קושי להניע את העיניים לפי פקודה.
- Verbal apraxia (אפרקסיה ורבלית, נקראת גם אפרקסיה מילולית או אפרקסיה של הדיבור) - אי יכולת לתכנן בצורה נאותה את רצפי הצלילים הנדרשים כדי להפיק מילה תקינה ושלמה. בשל בעיות אלו עלולות להיווצר החלפות אותיות במילים הנאמרות על ידי בעל הלקות, לדוגמה, אמירת "תבת תלום", במקום "שבת שלום". בעיות דיבור אלו עשויות להביא לתסכול רב אצל המדבר שיודע מה הוא רוצה לומר ומבין כי לא מצליח לבצע זאת באופן מובן.
איבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערכה מקיפה של אפרקסיה צריכה לכלול מבחנים פורמליים, מדידות סטנדרטיות של ADLs, תצפית על שגרות יומיומיות, שאלונים לדיווח עצמי וראיונות ממוקדים עם המטופלים וקרוביהם. במקרה של אפרקסיה נרכשת נדרשות גם בדיקות נוספות כדי לאבחן את מיקום והיקף הנזק במח. סריקת CT או MRI של המוח עשויה לסייע בהצגת גידול, שבץ מוחי או פגיעה מוחית אחרת. אלקטרואנצפלוגרם (EEG) מבוצע למיפוי פעילות המוח. ניתן לבצע ניקוי בעמוד השדרה כדי לבדוק אם יש דלקת או זיהום המשפיעים על המוח.[6]
אפרקסיה בגפיים היא הפרעה נפוצה השכיחה בקרב חולים שעברו שבץ מוחי, בהפרעות ניווניות כמו מחלת אלצהיימר, בפגיעה מוחית טראומטית ובהפרעות התפתחותיות. חולים עם אפרקסיה בגפיים מתקשים לבצע פעילויות יומיום. גורם זה משפיע על עלויות הבריאות ותורם לעומס מוגבר על המטפלים. מעט מאוד טיפולים נחקרו באופן שיטתי .[7]
רק מספר מצומצם של מחקרים אקראיים מבוקרים חקרו את יעילותם של טיפולים שונים באפרקסיה, סקירה נרחבת מדגישה את הצורך במחקר נוסף שיבחן כיצד לשפר את אבחון האפרקסיה על סמך מודלים נוירופסיכולוגיים ולפתח אסטרטגיות טיפוליות חדשות.[8]
אין לבלבל בין אפרקסיה לאפאזיה למרות שלעיתים, הן מתרחשות יחד.
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיפול בסוגים שונים של אפרקסיה, מומלץ לפנות לאנשי מקצוע פרא-רפואיים מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת או פיזיותרפיסטים. לאחר האבחון יותאמו דרכי ואסטרטגיות הטיפול השונות:
- ריפוי בעיסוק מועיל מאוד בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם קשיי היומיום. המטופל לומד מחדש את כישורי החיים היומיומיים באמצעות תרגול חוזר ואימון ספציפי. מתמקדים גם בשיקום קוגניטיבי המסייע בשיפור קשב, זיכרון ותפקודים ביצועיים, שיכולים להועיל בעקיפין לניהול האפרקסיה.
- קלינאית תקשורת מיועדת לאנשים עם אפרקסיה המשפיעה על הדיבור. הקלינאית מתאימה תרגילים לשיפור יכולת ביטוי, קואורדינציה של השרירים במערכות הדיבור ומיומנויות תקשורת כלליות.
- פיזיותרפיה לאחר פגיעת ראש מתמקדת בקשיים המוטוריים בביצוע משמות פשוטות ומורכבות.[9]
אסטרטגיות להתמודדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר אסטרטגיות יכולות להועיל למטופל וביניהן:
- פירוק משימות לשלבים קטנים תוך בשלב אחד בכל פעם ואז לשפר את היכולת לבצע את המשימה כולה.
- שימוש בעזרים חזותיים, כגון הוראות כתובות או בתמונות, מסייעים לאנשים עם אפרקסיה לזכור ולהבין את שלביהכרוכים המשימה הספציפית. הנחיות ויזואליות יכולות לשמש כתזכורת.
- הנחיה מילולית ופיזית מסייעת לאנשים עם אפרקסיה, ליזום ולבצע תנועות.
- שמירה על שגרה עקבית יכולה להקל על אנשים עם אפרקסיה בביצוע משימות יומיומיות.[9]
משרד החינוך מכיר בצורך של התערבות יחידנית אינטנסיבית בגיל הילדות חשובה לפוטנציאל ההשתלבות של ילדים עם אפרקסיה של הדיבור להשתלב במערכת החינוך הרגילה על רקע היכול הקוגניטיבית הגבוהה של ילדים אלה.[10]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אפרקסיה (apraxia), באתר אינפומד
- ↑ Childhood apraxia of speech, www.mayoclinic.org
- ↑ Apraxia: MedlinePlus Medical Encyclopedia, medlineplus.gov
- ↑ Definition of Apraxia, www.merriam-webster.com
- ↑ Beth Sissons, What is apraxia?, MedicalNewsToday, 2019
- ↑ Apraxia, Physiopedia (באנגלית)
- ↑ A. Dovern, G. R. Fink, P. H. Weiss, [How to diagnose and treat limb apraxia], Fortschritte Der Neurologie-Psychiatrie 79, 2011-06, עמ' 345–357 doi: 10.1055/s-0029-1246097
- ↑ A. Dovern, G. R. Fink, P. H. Weiss, Diagnosis and treatment of upper limb apraxia, Journal of Neurology 259, 2012-07, עמ' 1269–1283 doi: 10.1007/s00415-011-6336-y
- 1 2 אפרקסיה לאחר פגיעה מוחית - דרכי התמודדות וטיפול, באתר Physiogroup, 2023-11-16
- ↑ שילוב תלמידים עם אפרקסיה של הדיבור בילדות, באתר משרד החינוך
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.