תסכול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסתרת פנים כתוצאה מתסכול

תסכול הוא רגש שנוצר עקב אי התגשמות רצון, צורך או דחף. התסכול יכול להיווצר כאשר הפרט ניצב בפני אתגר ברמת קושי גבוהה מדי ביחס ליכולתו[1] או אתגר הנתפס בעיניו ככזה. תסכול קיים גם בקרב בעלי חיים[2].

תסכול והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסכול יכול להיווצר בפרט עקב חסימת התנהגות מכוונת-מטרה שלו או הפרעה לה. ההתנהגות יכולה להיות פעולה פיזית גלויה או פעולה קוגניטיבית סמויה. לכך מתלווה מצב רגשי לא נוח שמקורו בסיכול המטרה. מקובל להניח שהתסכול מעורר התנהגות שמטרתה לעקוף את ההפרעה או להתגבר עליה. הוכח שיש קשר מסוים בין תסכול לתוקפנות, שכן במקרים רבים התנהגות תוקפנית מעידה על תסכול כלשהו ובאה בעקבותיו[3].

תוצאות אפשריות של תסכול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסכול יכול לגרום לאפקטים שונים, התלויים במצבו הנפשי, המנטלי והגופני של הפרט. במקרים מסוימים, תסכול ייבנה ויתעצם עד לשלב בו לפרט אין יכולת להכילו עוד. במצב זה, ינקוט הפרט פעולה על מנת להתמודד עם מה שנראה לו הגורם החיצוני לתסכול. במקרים אחרים, יחווה הפרט כי המקור לתסכולו אינו בשליטתו ובשל כך, התסכול עשוי להחמיר ולהוביל לכעס ולתוקפנות ו/או ליאוש ולדיכאון. גם כאשר הטריגר לתסכול אינו בשליטתו, יכול האדם למצוא דרכים חלופיות למענה על צרכיו, וכך להפחית או להפסיק את התסכול.

גורמים קוגניטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים לעיתים מצפים שהמציאות תתנהל על פי רצונם, או מאמינים שהיא צריכה להתאים לרצונם. אמונה זו תורמת לכך שכאשר המציאות לא מתאימה לרצונם, הם נעשים מתוסכלים. יתר על כן, אנשים המאובחנים כלא יציבים מבחינה רגשית מגיבים בצורה אלימה יותר כאשר הם נחשפים לגירוי מתסכל[4].

תפקידו של הרגש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתסכול ישנן השפעות חיוביות כי כאשר אנו מתוסכלים אנו משקיעים מאמצים גדולים יותר ומרחיבים את השאיפות שלנו. תסכול הוא גורם מניע (מייצר מוטיבציה) המאפשר לזהות שצרכים מסוימים לא נענים, לזהות אילו צרכים אלה ובעזרת זיהוי זה, לחפש דרכים חדשות לענות על הצרכים הללו.

תסכול משפר במידה משמעותית ביצועים במשימות[5][6]. מאידך, מצבי תסכול רב יכולים להפוך לדאגה אשר עלולה להתעצם לתחושת חרדה[1].

תנועות גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

משיכת שיער כתוצאה מתסכול.

תסכול עשוי להתבטא בכתפיים שמוטות ובראש שמוט. המתוסכל נראה כמו אדם שאינו בטוח, מתייאש, מגורה, לחוץ, ומרוגז[7].

תסכול עשוי להתבטא בהבעות פנים, אם כי לא תמיד אנשים מציגים את התסכול אותו הם מרגישים. לעיתים, תסכול מתבטא בכך שראשי הגבות מנסים לקמט את העין ולעלות באותו זמן, לעקם את הגבות ולכווץ אותן בקווים כמעט ישרים. הפה קפוא אבל המתח מתרכז בגבות כמו באדם המחפש פתרון - חצי חיוך הדומה לשמחה[8].

השפעות פיזיולוגיות[9][10][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שינוי בדופק/ קצב לב.
  • טונוס שריר מוגבר- המשמעות שלו היא התכווצות מוגברת של השרירים, כמו רעד יד. במצב זה תהיה התכווצות מוגברת של שרירי היד.
  • הפרעות נשימה.
  • עלייה בלחץ דם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Emotion in animals, Wikipedia, 2021-04-30
  3. ^ שרה שמעוני, שרית סגל וורדה שרוני (1997), http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/publish/catalog/Pages/theory/634658753858107705.aspx משמעת בכיתה: היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים]. מכון מופ"ת
  4. ^ Lewis, M., Hitchcock, D. A., & Sullivan, M., Physiological and emotional reactivity to learning .and frustration, Lewis, M., Hitchcock, D. A., & Sullivan, M. (2004). Physiological and emotional reactivity to learning and frustration. Infancy, 6(1), 121-143.
  5. ^ Alexander, F., A World Without Psychic Frustration. American Journal of Sociology,, Alexander, F. (1944). A World Without Psychic Frustration. American Journal of Sociology, 45(5), 465-469.
  6. ^ Hokanson, J. E., & Burgess, M., Effects of physiological arousal level, frustration, and task complexity on performance., Hokanson, J. E., & Burgess, M. (1964). Effects of physiological arousal level, frustration, and task complexity on performance. The Journal of Abnormal and Social Psychology, 68(6), 698-702.
  7. ^ D’mello, S. K., & Graesser, A., Multimodal semi-automated affect detection from conversational cues, gross body language, and facial features., D’mello, S. K., & Graesser, A. (2010). Multimodal semi-automated affect detection from conversational cues, gross body language, and facial features. User Modeling and User-Adapted Interaction, 20(2), 147-187
  8. ^ Grafsgaard, J., Wiggins, J. B., Boyer, K. E., Wiebe, E. N., & Lester, J., Automatically recognizing facial expression: Predicting engagement and frustration., In Education Data Mining 2013.
  9. ^ Jost, H., Some physiological changes during frustration., Jost, H. (1941). Some physiological changes during frustration. Child Development, 12(1), 9-15.
  10. ^ Lewis, M., Hitchcock, D. A., & Sullivan, M., Physiological and emotional reactivity to learning and frustration., Lewis, M., Hitchcock, D. A., & Sullivan, M. (2004). Physiological and emotional reactivity to learning and frustration. Infancy, 6(1), 121-143.