תסכול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסתרת פנים כתוצאה מתסכול

תסכול הוא תחושה שנוצרת עקב אי התגשמות רצון, צורך או דחף. התסכול יכול להיווצר כאשר האדם ניצב בפני אתגר ברמת קושי גבוהה מדי ביחס ליכולתו[1] או אתגר הנתפס בעיניו ככזה.

תסכול והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסכול הוא חסימת התנהגות מכוונת למטרה מסוימת או הפרעה לה. ההתנהגות יכולה להיות פעולה פיזית גלויה או פעולה קוגניטיבית סמויה, ולכך מתלווה מצב רגשי לא נוח שמקורו בסיכול המטרה. מקובל להניח שהתסכול בא ליצור התנהגות הבאה לעקוף את החסימה או להתגבר עליה. הוכח שיש קשר מסוים בין תסכול לתוקפנות, שכן במקרים רבים התנהגות תוקפנית מציינת תסכול כלשהו ובאה בעקבותיו[2].

תסמיני תסכול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסכול יכול להחשב כהתנהגות הנובעת מתגובה לבעיה ויכול לגרום לאפקטים שונים, התלויים במצבו המנטלי של הסובל מהבעיה. במקרים החיוביים, תסכול ייבנה ויתעצם עד לשלב אשר בו לפרט אין את היכולת להכיל עוד את התסכול. במצב זה, ינקוט הסובל מהתסכול פעולה ישירה על מנת להתמודד עם הבעיה המהותית. במקרים השליליים, יקלוט הסובל כי המקור לתסכול שלו הוא לא בשליטתו ובשל כך, יחמיר התסכול ויוביל לבסוף לבעיות התנהגותיות נוספות כגון תגובה אלימה.

גורמים קוגניטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים תמיד דורשים ומאמינים שהמציאות חייבת להיות על פי רצונם. כאשר הם לא מצליחים להגשים הרצון שלהם הם נעשים מתוסכלים. אנשים המאופיינים בחוסר שליטה ובלבול נוטים לחוות תסכול יותר מאחרים. יתר על כן, אנשים המאופיינים כלא יציבים מבחינה רגשית מגיבים בצורה אלימה יותר כאשר הם נחשפים לגירוי מתסכל[3].

פונקציה של הרגש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתסכול ישנן השפעות חיוביות כי כאשר אנו מתוסכלים אנו משקיעים מאמצים גדולים יותר ומרחיבים את השאיפות שלנו. בנוסף, תסכול עוזר לנו להגדיל את המוטיבציה אצלנו ולזהות את הצרכים שלנו ובכך הוא עוזר לאדם לחפש שיטות חדשות ולערוך ניסויים חדשים.

תסכול מגביר ברמה משמעותית את ביצוע המשימות של האדם ובעקבות כך הוא יבצע את המשימה בצורה איכותנית יותר[4][5]. מאידך, מצבי תסכול רב יכולים להפוך לדאגה אשר עלולה להתעצם לתחושת חרדה[1].

תנועות גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

משיכת שיער כתוצאה מתסכול.

אנשים מתוסכלים הכתפיים שלהם יהיו מורדות. בנוסף, הם יורידו את הראש שלהם. המתוסכל נראה כמו בן אדם שאינו בטוח, מתייאש, מגורה, לחוץ, ומרוגז[6].

יש ותסכול מתבטא בהבעות פנים, אם כי לא תמיד אנשים מציגים את התסכול אותו הם חשים. לעיתים, תסכול מתבטא בכך שראשי הגבות מנסים לקמט את העין ולעלות באותו זמן, לסבך את הגבות ולכפות אותן בקווים כמעט ישרים. הפה הוא קפוא אבל המתח מתרכז בגבות כמו המוח נמצא כמו המבקש פתרון- חצי חיוך הדומה לשמחה[7].

השפעות פיזיולוגיות[8][9][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שינוי בדופק/ קצב לב לאחר תחושה של תסכול.
  • טונוס שריר מוגבר- המשמעות שלו היא היווצרות התכווצות מוגברת של השרירים דוגמה לכך: רעד יד, במצב זה תהיה התכווצות מוגברת של שרירי היד.
  • הפרעות נשימה.
  • עלייה בלחץ דם בעקבות תחושה של תסכול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.
  2. ^ שרה שמעוני, שרית סגל וורדה שרוני (1997), http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/publish/catalog/Pages/theory/634658753858107705.aspx משמעת בכיתה: היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים]. מכון מופ"ת
  3. ^ Lewis, M., Hitchcock, D. A., & Sullivan, M., Physiological and emotional reactivity to learning .and frustration, Lewis, M., Hitchcock, D. A., & Sullivan, M. (2004). Physiological and emotional reactivity to learning and frustration. Infancy, 6(1), 121-143.
  4. ^ Alexander, F., A World Without Psychic Frustration. American Journal of Sociology,, Alexander, F. (1944). A World Without Psychic Frustration. American Journal of Sociology, 45(5), 465-469.
  5. ^ Hokanson, J. E., & Burgess, M., Effects of physiological arousal level, frustration, and task complexity on performance., Hokanson, J. E., & Burgess, M. (1964). Effects of physiological arousal level, frustration, and task complexity on performance. The Journal of Abnormal and Social Psychology, 68(6), 698-702.
  6. ^ D’mello, S. K., & Graesser, A., Multimodal semi-automated affect detection from conversational cues, gross body language, and facial features., D’mello, S. K., & Graesser, A. (2010). Multimodal semi-automated affect detection from conversational cues, gross body language, and facial features. User Modeling and User-Adapted Interaction, 20(2), 147-187
  7. ^ Grafsgaard, J., Wiggins, J. B., Boyer, K. E., Wiebe, E. N., & Lester, J., Automatically recognizing facial expression: Predicting engagement and frustration., In Education Data Mining 2013.
  8. ^ Jost, H., Some physiological changes during frustration., Jost, H. (1941). Some physiological changes during frustration. Child Development, 12(1), 9-15.
  9. ^ Lewis, M., Hitchcock, D. A., & Sullivan, M., Physiological and emotional reactivity to learning and frustration., Lewis, M., Hitchcock, D. A., & Sullivan, M. (2004). Physiological and emotional reactivity to learning and frustration. Infancy, 6(1), 121-143.