אצנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאצנדל
אצנדל
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: נדלים
סדרה: אצנדלאים
משפחה: אצנדליים
סוג: אצנדל
מין: אצנדל
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Scutigera coleoptrata

אצנדל (שם מדעי: Scutigera coleoptrata) או נדל ארך רגליים הוא מין של נדל אפור צהבהב בעל 15 זוגות רגליים. מקורו מאזור הים התיכון, אך כיום נפוץ המין במקומות נוספים בעולם שם הוא חי בדרך כלל בבתים. הוא ניזון מחרקים שאותם הוא צד.

תפוצה ומקום חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו של האצנדל הוא אזור הים התיכון, אולם הוא התפשט למקומות נוספים וכיום נפוץ באסיה, אירופה וצפון אמריקה.

מחוץ לבתים, מעדיפים האצנדלים לשכון במקומות לחים וקרים. הם נפוצים תחת אבנים, בין ערמות עצים ובחריצים קטנים בקרקע. בבתים הם עשויים להימצא כמעט בכל מקום במבנה: הם שוכנים במרתפים, חדרי אמבטיה ושירותים, שבהם כמות רבה של מים, אך עשוים להימצא גם במקומות יבשים בבתים כדוגמת משרדים, חדרי שינה ובמטבחים.

תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאצנדל בוגר יש בממוצע 15 זוגות רגליים עדינות וארוכות וגוף קשה. אלו מאפשרים לו לטפס במהירות מפתיעה על קירות ותקרות ולנוע במהירות על קרקע. לאצנדל בוגר 18 פרקי גוף. צבע גופו אפור צהבהב. על גבו שלושה פסים כהים שנמתחים לכל אורך גופו; גם על הרגליים מצויים פסים כהים.

כפעולת הגנה מסוגל האצנדל לשחרר באופן רפלקטיבי רגל תפוסה, וזאת במטרה להסיח את דעתו של התוקף. הרגל מתנתקת בנקודה מיוחדת בין קטעים מסוימים ברגל, בעקבות תגובה מהמרכז העצבי של פרק הגוף הנושא את הרגל. גם לאחר ניתוקן של מספר רגליים הוא מסוגל לנוע במהירות. האצנדל עובר התנשלויות בהמשך, שבהן מתחדשות הרגליים החסרות.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצנדלים ניזונים מפשפשים, טרמיטים, תיקנים, דגיגי כסף הסוכר, עכבישים וחרקי בית אחרים. הם הורגים את טרפם באמצעות הזרקה של ארס דרך שיניהם ואז אוכלים את הטרף המת.

רבייה ומחזור חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצנדל מגורה על ידי קולות ופרומונים. הם מטילים את ביציהם באביב. בניסוי מעבדה שכלל 24 אצנדלים, הוטלו בממוצע 63 ביצים, כשהמקסימום הגיע ל-151. הצעירים בבוקעם מן הביצה הם בעלי 4 זוגות רגליים בלבד, אך בהמשך הם עוברים סדרת התנשלויות כשבכל אחת מהן הם רוכשים זוג רגליים נוסף. במשך כשבועיים לאחר הבקיעה מן הביצה חיים הצעירים בקרבת אמם.

הם חיים בין שלוש לשבע שנים, תלוי בסביבתם.

האצנדל והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לקרוביו הטרופיים שנעדרים רגליים ארוכות אך הגדולים ממנו בהרבה, האצנדל יכול לחיות את מלוא חייו בתוך מבנה. האצנדלים נחשבים לייצורים מועילים למשקי בית, שכן הם ניזונים ממזיקים ביתיים. ואולם מעטים הם הרואים אותם כרצויים בביתם, זאת מפאת המראה המאיים שלהם, מהירותם המבהילה ונשיכתם המכאיבה. הם אינם גורמים נזק למזון ולריהוט.

אצנדל מסוגל לנשוך אדם, אולם הדבר קורה לעתים נדירות. נשיכתם אינה מכאיבה יותר מעקיצה קטנה של דבורה. נשיכתו מכאיבה במקצת וצורבת במקום הנשיכה, אולם אלו חולפים לאחר מספר שעות. עם זאת, הנשיכה עלולה לגרום לבעיות בריאות אצל אנשים האלרגים לארסו של האצנדל, אשר דומה לזה של נדלים אחרים. ארסו של האצנדל חלש מכדי לגרום נזק רציני לחיות מחמד גדולות כדוגמת כלבים וחתולים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]