נדלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קריאת טבלת מיוןנדלים
נדלים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: נדלים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Chilopoda
לטריי, 1817
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נְדָלִים (שם מדעי: Chilopoda) היא מחלקה של מרבי-רגל. המינים המשתייכים למחלקה זו מאופיינים בקוטיקולה דקה המסייעת להם בריצה מהירה, אך חושפת אותם לסכנת ההתייבשות (או לקליטת מים יתרה). בשל כך הם פעילים רק בעונה הלחה ובשעות החשכה. בתקופת הקיץ היבשה הם מתחבאים בשכבות קרקע נמוכות שם נשמרת לחות גבוהה יותר. עד היום, ידועים כ-2,800 מינים הנפוצים בכל העולם; רובם שוכנים באזורים החמים של כדור הארץ.

כעבור שנתיים-שלוש הם מגיעים לבגרות המינית. אורך חייהם הוא 5–6 שנים.

הנָדָל הארוך ביותר, הוא המין רבנדל אמזונאס ענק הנמצא באמריקה הדרומית ואורכו מגיע לכ-30 סנטימטרים. הנדל הקטן בעולם, מגיע לכ-3 סנטימטרים.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנדלים גוף מארך ודק, הבנוי פרקים-פרקים, כמו גופם של כל פרוקי-הרגליים. בראשם יש להם שלושה זוגות של גפי פה וזוג אחד של מחושים ארוכים. בכל אחד מפרקי גופם, יש להם זוג רגליים, ובסך הכל מגיע מספר רגליו של הנדל מ-30 עד 340, לפי המין. זוג הרגליים האחרון ארוך יותר מן האחרים, ברוב המקרים, ומצויד בכעין טפרים או דרבנות. ואילו זוג הגפיים הראשון הוא יוצא-דופן: רגליים אלה, הנקראות "רגלסות" (רגלי-לסת), הן רגליים קשות, חדות וחלולות, שבבסיסיהן מצויות בלוטת ארס.

הישרדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדלים מחדירים באמצעות הרגלסות את ארסם לגוף טרפם או תוקפיהם. לכמה מן הנדלים יש ארס רעיל, ונשיכתם מכאיבה לאדם, ואם יש אלרגיה, אף מסכנת את חייו. הנדלים חיים מתחת לאבנים, במחילות בקרקע ומתחת לקליפות עצים.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובם יוצאים ממחבואם בלילה ומשחרים לטרף: טרפם הוא חרקים, פרוקי-רגליים אחרים וחסרי חוליות נוספים. המינים הגדולים ביותר מגוונים גם בחולייתנים קטנים ואף בעטלפים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת הרבייה, לאחר חיזור הנמשך שעות, מפריש זכר הנדל נרתיק של ספרמטופור על הקרקע וטווה סביבו רשת קורים. הנקבה קולטת את תאי הזרע בפתח המין שלה. לאחר ההפריה היא מטילה ביצים. יש מיני נדלים שנקבותיהם שומרות על הביצים ועל הצעירים הבוקעים מהן.

רבנדל ארסי

נדלים הנפוצים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מצויים ארבעה סוגי נדלים, שכל אחד מהם נמנה עם משפחה שונה:

  • אצנדל (או "נדל ארוך-רגליים") - בעל מערכת הנשימה המפותחת ביותר, המאפשרת מהירות רבה. בעל 15 זוגות רגליים המתארכות לקראת הקצה האחורי של הגוף. האצנדל הוא נדל קטן, שארכו עד 3 סנטימטרים, צבעו חום וארסו אינו מסוכן לאדם.
  • קטנדל (או "נדל דק") - בעל פרקים ורגליים רבות, חסר עיניים ומרבה להתחפר. אורכו מגיע עד 3 סנטימטרים, צבעו חום וארסו אינו מסוכן לאדם.
  • "נדל שונה-פרקים" (או "נדליל") - בעל פרק ארוך ואחריו קצר וכן הלאה. בעל עשרות עיניים מכל צד של ראשו. אורכו עד 15 סנטימטרים וארסו אינו מסוכן לאדם. צבעו צהוב בהיר.
  • רבנדל ארסי (שם מדעי: Scolopendra) - בעל 26 פרקי גוף (האחרונים חבויים), אורכו מגיע עד ל-17 סנטימטרים. גופו הגדול עומד טוב יותר מפני התייבשות. בעל צבעי אזהרה - צהוב ושחור ורגליו בעל צבע אדום. מכונה גם ארבעים רגל וכונה בעבר רבנדל. הסוג רבנדל מצוי בכל הארץ, ארסו רעיל ונשיכתו מכאיבה מאוד ועלולה לעיתים לגרום לנפיחות, לחום ולהקאות אצל הרגישים לארס, או תינוקות. המין הנפוץ ביותר הוא Scolopendra cingulata.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נדלים בוויקישיתוף