אקוטגאווה ריונוסוקה

אקוטגאווה ריונוסוקה
芥川 龍之介

לידה	1 במרץ 1892 טוקיו, האימפריה היפנית
התאבד	24 ביולי 1927 (בגיל 35) טוקיו, האימפריה היפנית
שם לידה	新原 龍之介
מדינה	יפן
שם עט	我鬼, 柳川 隆之助
מקום לימודים	אוניברסיטת טוקיו
שפות היצירה	אנגלית, יפנית
סוגה	סיפור קצר
יצירות בולטות	The Nose, In a Grove, גלגלי שיניים, Hell Screen, Rashōmon, The Spider's Thread
תקופת הפעילות	1914 – 24 ביולי 1927 (כ־13 שנים)
השפיע על	אוסאמו דזאי
בן או בת זוג	Fumi Akutagawa (24 ביולי 1927)
צאצאים	Hiroshi Akutagawa, Yasushi Akutagawa

אַקוּטָגָאוּוָה ריונוסקה (ביפנית: 芥川 龍之介‏, 1 במרץ 1892 - 24 ביולי 1927), מגדולי אמני הסיפור הקצר היפני.

ביוגרפיה

נולד בטוקיו, יפן, ב-1 במרץ 1892. זמן קצר לאחר לידתו אמו לקתה במחלת נפש והתאבדה. אביו, שהתקשה לגדלו, העביר את הילד לטיפולו של גיסו. אקוטגווה התחנך על ברכי התרבות היפנית בבית דודו, שמשפחתו עסקה באמנות טקס התה. בבית הספר למד לימודי סינית קלאסית וקלאסיקות יפניות. באוניברסיטה למד ספרות אנגלית.

כתיבתו

אקוטגאווה, הושפע רבות מאדגר אלן פו, וביקש לחקור את החריג והמסתורי. הוא כתב, בניגוד למקובל באותה תקופה, על החיים הפנימיים של האדם, ולא סיפורים אוטוביוגרפים שהיו פופולריים. הוא האמין שספרות צריכה להיות אוניברסלית, ורצה לקרב דרך עבודותיו בין תרבויות המערב ויפן. סיפוריו התבססו על סיפורים עתיקים מסין ומיפן, אך סגנונו הושפע מעבודתו כמתרגם מאנגלית ליפנית. תמה מרכזית בכתיבתו הייתה זהות תרבותית ודרכי היווצרותה. גיבורי סיפוריו היו נזירים בודהיסטים, סמוראים, וגם נוצרים מיסיונרים מתקופות היסטוריות ביפן.

ב-1915 כתב את סיפורו המפורסם ביותר, "ראשומון", ואחריו את "ביער", שעל פיהם יצר הבמאי אקירה קורוסאווה את סרטו הידוע.

סוף חייו

לאחר שסייר בדרום סין וחזר חולה, בריאותו הכושלת ודרישות העולם הספרותי גרמו למצבו הנפשי להתדרדר. הוא התחיל לכתוב סיפורים המבוססים על חייו, אך הם לא זכו להצלחה רבה. אקוטגאווה הגדיר את העולם כאולימפיאדה של משוגעים. ב-1927, כאשר החל לסבול מהזיות, חש כי הוא עצמו עומד להשתגע, והתאבד בנטילת מנת יתר של כדורי הרגעה כשהוא בן 35, והותיר אחריו יותר ממאה וחמישים סיפורים קצרים, אשה ושלושה ילדים.

במכתב שהותיר כתב כי שם קץ לחייו בגלל "חרדה סתומה": "נשים שונות היו מוכנות למות אתי, אך לא הצלחתי להגיע אתן להסכמה לגבי הפרטים. לבסוף החלטתי למות לבד. היה עלי גם להתחשב באשתי... את הלילה האחרון ביליתי עם זונה ושוחחנו על שכרה הזעום. השיחה אתה המחישה לי בפעם נוספת את עליבותם של בני האדם הנאבקים אך ורק כדי לשרוד".

מורשתו

ב-1934 נוסד על שמו פרס אקוטגווה, הפרס הספרותי החשוב ביפן^{[דרוש מקור]} לספרי ביכורים של כותבים יפנים.

"ראשומון", כשם סיפורו הראשון, הפך למושג המציין סיפורים של אותו אירוע מנקודות מבט שונות, ובו האמת היא יחסית ומשתנה ממְסַפֵּר לִמְסַפֵּר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אקוטגאווה ריונוסוקה בוויקישיתוף

• אקוטגאווה ריונוסוקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רִיוּנוֹסוּקֶה אָקוּטָגָאווה, תרגמו אירית עקרבי ואיתי פרל, הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, קוּר העכביש, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 07.07.2021
• כתבי אקוטגאווה ריונוסוקה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• אקוטגאווה ריונוסוקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

• אקוטגאווה ריונוסוקה, ברשת החברתית Goodreads