אקטיביזם (אמנות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילמוש פמש בק: מחזיק שיבולת
יוז'ף נמש-למפרט טבאן (1916)

אקטיביזם (באמנות) היה מגמת אמנות ספרותית וחזותית במרכז ובמזרח אירופה בשנות העשור השני של המאה ה-20 ובשנות ה-20 של המאה ה-20.

היווצרותו ומטרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז ובמזרח אירופה בעשור השני של המאה ה-20 תנועת האמנות בתוך האקספרסיוניזם הייתה המקשרת, במונחים של האזור, אל האוונגרד של קבוצת האמנות השמונה. שם המגמה בא מהמגזין הברלינאי Die Aktion (אנ'). בהונגריה, כתב העת בשם "המעשה" (A Tett), שהוקם ב-1915 בעריכת לאיוש קשאק, והמשכו, כתב העת "היום" (Ma), הם הנציגים המשמעותיים ביותר של המגמה הזו. כתבי עת דומים הושקו ופורסמו גם במדינות שכנות להונגריה. המאפיין העיקרי של האקטיביזם הוא פעילות חברתית-היסטורית, ניטור והערכה מהירה של אירועים.

מבחינה אמנותית, האקטיביזם התעלה במהירות על האקספרסיוניזם, ועל אף שהזרם האמנותי הזה לא ראה בשום מגמה בלעדיות, הוא ספג לתוכו והתעשר באלמנטים סגנוניים של קוביזם, פוטוריזם, ולאחר מכן קונסטרוקטיביזם. המגמה פעלה ספציפית רק באמצעות כלים אמנותיים, ולא רצתה להיות כלי של פוליטיקה.

במילותיו של Lajos Kassák במאמר המגדיר שלו עבור כתב העת "היום" :

"אנו מודעים לכך שלא ניתן לשנות לחלוטין לטובה את גורל האנושות, כי ככל שהחוקים החברתיים והאתיים משתנים, כך גם הצרכים של בני האדם משתנים. זהו חוק הקידמה, ואנו מבינים ומקבלים אותו נכונה. הדרך היחידה לסבול את החיים היא לסמם את האדם - סם זה הוא "פעולה", ולפיכך, כמשוררים המושרשים בלב ליבה של החברה, הייעוד הראשון שלנו הוא להניע את הפעולה הזו בקצב התוסס ביותר, לעבר הנקודה התכליתית ביותר! … עם זאת, במסגרת העקרונות החברתיים שלנו, אנו דורשים חופש מוחלט לשירה, הן בבחירת מה לומר והן בדרך של פיתוח הנושא!" [1]

הנציגים הראשיים של המגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוכנית וייעוד : אוסף נבחר של מאמרי תוכנית מכתבי עת הונגריים. בודפשט : מחשבה, 1978. מסת"ב 963280466X
  • מילון לציור מודרני. (Nouveau dictionnaire de la peinture moderne). מהדורה הונגרית מתורגמת וערוכה. בודפשט : Corvina, 1974. או. מסת"ב 9631390012

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Program és hivatás i. m. 447. o.