יוז'ף נמש-למפרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוז'ף נמש-למפרט
Nemes-Lampérth József
לידה 13 בספטמבר 1891
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 במאי 1924 (בגיל 32)
שאטוראליאויהיי, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוז'ף נמש-למפרטהונגרית: Nemes-Lampérth József;‏ בודפשט, 13 בספטמבר 1891שאטוראליאויהיי, 19 במאי 1924)[1] היה צייר וגרפיקאי הונגרי. בתחילת המאה ה-20, הוא היה אחד האנשים המקוריים ביותר של האוונגרד ההונגרי.

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם משפחתו היה במקור למפרט, והוא אימץ את השם המקדים נמש כשם אמן. הוא מופיע במקורות שונים עם מקף ובלי.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח הזיכרון של יוז'ף נמש-למפרט במקום הולדתו, Alkotmány utca 9-11.

הוא למד אצל מאנו וסטרוצי בבית הספר לאמנויות שימושיות בבודפשט, ולאחר מכן במה שנקרא היום האוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות אצל שני מורים ידועים, אבל הסגנון הנטורליסטי והאקדמי שלהם לא סיפק את טעמו של נמש-למפרט, אז הוא הלך תחילה לצייר במושבת האמנים של באיה מארה ולאחר מכן בשנת 1913 בפריז. ידו השמאלית שותקה כתוצאה מפציעה במלחמת העולם הראשונה, והוא שוחרר מהצבא מסיבה זו ב-1916.

הוא פיתח את סגנונו הייחודי בבאיה מארה ובפריז, שאיתם הפך לאחת הדמויות המקוריות ביותר של האוונגרד ההונגרי של תחילת המאה ה-20. תמונותיו הבנויות בעוצמה נמתחות בדינמיות שאין שני לה, ורישומי הדיו שלו מעצבים את החלל עם הניגודיות הכהה-הבהירה, בטיפול הכמעט אכזרי בחומרים וקצב משיכות המכחול הרחבות. סגנונו קשור למאמצים של סזאן, הפוביזם והגשר (קבוצת ציירים) בגרמנית: Die Brücke. יותר ויותר תשומת לב הוקדשה לציוריו ולרישומיו, ועוד ועוד רישומים שלו פורסמו בכתב העת "היום" (Ma), בעריכתו של לאיוש קשאק, ובדרך זו נכנס נמש-למפרט לחוג חסידי האקטיביזם ההונגרי.

נמס-למפרט היה הרגיש בנוח באותה מידה בציורי דיוקן, נוף וציור עירום, ואפילו יש לו ציורי טבע דומם. ב-1917 השתתף בתערוכת הנוער בסלון הלאומי, וב-1918, בתערוכת הדגמה 3 של כתב העת"היום". ב-1919 הוא עזר לתעמולה של ממשלת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בציורי הכרזות המגייסות שלו.[3]

בתקופת הרפובליקה, הוא מונה כמורה בסדנה לאמנויות יפות של הפועלים, לאחר נפילת הרפובליקה הוא נעצר, בשנת 1920 הצליח להגר לברלין, שם ארגן תערוכה מצליחה מאוד בגלריית גורליט (Gurlitt-Galerie). בתערוכה זו פגש את המצנט השוודי אלפרד גוסטב אקסטרום (Alfred Gustav Ekström), נסע איתו לשוודיה והמשיך לצייר שם, אך עד מהרה עבר התמוטטות עצבים, רישומי הפחם העוצמתיים הפכו קודרים יותר ויותר, הם הוכו על ידי האבדון שמישמש ובא.

הוא אושפז במוסד לחולי נפש בשוודיה ולאחר מכן בהונגריה, ומת בביתו במוסד לחולי נפש בשאטוראליאויהיי. הוא הורשה לצייר כל הזמן, מהבחינה זו היה לו הרבה יותר מזל ממיהאי מונקאצ'י, שרופאיו שללו ממנו את האפשרות לעסוק באמנותו בארבע שנות חייו האחרונות.

הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמש-למפרט יצר קצת יותר מעשר שנים מתוך שלושים ושלוש שנותיו, בין השנים 19101922. הוא צייר 24 ציורי שמן בנוסף לרישומי דיו ועיפרון. יצירתו בציור ההונגרי אינטנסיבית ודמויה ברק מאין כמותה. לאיוש נמט, היסטוריון האמנות הבולט, כתב עליו: "הציור של נמש-למפרט הוא הפרי המקורי ביותר של ציור האוונגרד ההונגרי של תחילת המאה."[4]

את יכולתו ליצור קומפוזיציה בעלת מסה של קווים עוצמתיים ניתן לראות כבר בסגנונו בציורו פארק העיר (הפארק העירוני של בודפשט) מ-1912, אותו מאפיין של הדיוקן העצמי האחרון שלו מ-1920 ודיוקן אדם מ-1922. הוא הפיק סקיצות מצוינות אחרות וציורי פחם בטכניקה זו.

הוא היה אמן מוכשר מאוד של האוונגרד ההונגרי, כולל האקטיביזם, ועקב אחריו מקרוב בלה אואיץ. הגורל הותיר לנמש-למפרט זמן מועט להתפתח ולהיפתח, הוא מת בגיל 32, אבל עדיין השאיר אחריו כ-150 ציורים וגרפיקה. אפילו עם מוח מעונן, הוא יצר גרפיקה מצוינת ברגעיו הצלולים. הגלריה הלאומית של הונגריה ארגנה תערוכת אוסף של עבודותיו ב-1963 ולאחר מכן ב-1992.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו המפורסמות יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Növénycsendélet (1910-11) (olaj, vászon, 68,5 x 94 cm ; MNG)
  • Önarckép (1911) (olaj, vászon, 75 x 60 cm ; MNG)
  • Városligeti részlet (1912) (akvarell, papír, 40 x 28 cm ; Kiscelli Múzeum, Budapest)
  • Városligeti fák (1912) (olaj, vászon, 90 x 95 cm ; magántulajdonban)
  • A ravatal (1912) (olaj, vászon, 87,5 x 85 cm ; MNG)
  • Szemben álló női akt (1916) (olaj, vászon, 130 x 78 cm ; MNG)
  • Háttal álló női akt (1916) (olaj, vászon, 130 x 78 cm ; MNG, Budapest)
  • Tájkép (1917) (olaj, vászon, 54 x 65 cm ; JPM, Pécs)
  • Tabáni részlet (1916) (olaj, vászon, 76 x 101 cm ; JPM, Pécs)

הגרפיקה שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hidak a Szajnán (1913) (tus, papír 33 x 50 cm ; MNG)
  • Párizsi részlet Szajna-híddal (tus, papír, 72 x 102 ; (1913)
  • Kassák Lajos portréja (1917) (fekete tus, papír, 60 x 47 cm ; Kassák Lajos Emlékmúzeum, Budapest)
  • Be! (Be a vörös hadseregbe!) (Plakát Kmetty Jánossal). (1919)
  • Önarckép (1920) (540 x 410 mm ; MNG)
  • Férfiarckép (1922) (fekete és barna tus, papír, 60 x 40 cm ; MNG)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מילון לציור מודרני. (Nouveau dictionnaire de la peinture moderne). תרגום ועריכה למהדורה ההונגרית. בודפשט: קורבינה, 1974. נמש למפרט 266–267. הוא. מסת"ב 9631390012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוז'ף נמש-למפרט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nemes-Lampérth József. Petőfi Irodalmi Múzeum (Hozzáférés: 2015. október 10.)
  2. ^ Művészeti lexikon. Budapest : Győző Andor, 1935. 1. köt.
  3. ^ Aradi Nóra: A szocialista képzőművészet története : Magyarország és Európa. Budapest : Corvina, 1970. 95. o.
  4. ^ NEMES LAMPÉRTH JÓZSEF (1891–1924) ÉLETMŰ-KIÁLLÍTÁS (בהונגרית)