ארבלה מנספילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Arabella Mansfield
לידה 23 במאי 1846
ברלינגטון, איווה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באוגוסט 1911 (בגיל 65)
אורורה, אילינוי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Forest Home Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Iowa Wesleyan University עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת דפאו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה של נשות אייווה (1980) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארבלה מנספילדאנגלית: Arabella Mansfield; ‏23 במאי 18461 באוגוסט 1911, נולדה בשם Belle Aurelia Babb) הייתה עורכת הדין הראשונה בארצות הברית החל משנת 1869, כשהתקבלה ללשכת איווה; במהלך הקריירה שלה עבדה כמחנכת ומנהלת במכללות. למרות החוק במדינת איווה, שהתיר רק לגברים לגשת לבחינות לשכת עורכי הדין, ניגשה מנספילד לבחינה וקיבלה ציונים גבוהים. זמן קצר לאחר שהנושא נדון בבית המשפט, שינתה מדינת אייווה את חוק רישוי עורכי הדין שלה והפכה למדינה הראשונה שקיבלה נשים ומיעוטים ללשכת עורכי הדין.

במהלך הקריירה שלה, עבדה מנספילד בעיקר כמחנכת וכפעילה חברתית, ובין היתר לימדה במכללת איווה ווסליאן ובאוניברסיטת דפאו שבה הפכה למנהלת באוניברסיטה, ושימשה כדיקן של שני בתי ספר שונים בזה אחר זה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19.

ראשית חייה והשכלתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בל אורליה באב (המכונה בל) נולדה בשנת 1846 בחווה משפחתית בעיר בנטון, מחוז דה מוינס, איווה, בתם השנייה של מרי (מויר) (1820–1895) ומיילס באב. אחיה הבכור, וושינגטון אירווינג באב (נולד ב-1844 ונקרא על שם הסופר הניו יורקי הבולט), היה גם חברה במשך כל חייהם.

ב-10 באפריל 1850 עזב אביה את המשפחה לקליפורניה ברכבת. טרם עזיבתו הוא חתם על צוואה הקובעת את חינוך ילדיו. הוא הפך למפקח בחברת הכרייה במדינת ביי ונהרג בהתמוטטות מנהרת כרייה במכרה ממלוק היל במחוז אל דוראדו, קליפורניה, ב-23 בדצמבר 1852. מרי באב, אלמנתו, עברה עם שני ילדיהם להר פלזנט, איווה, שם למדו בבתי ספר מקומיים. (קלרה פולץ, עורכת הדין הראשונה שהתקבלה ללשכה בחוף המערבי, גדלה גם היא בהר פלזנט בערך בתקופה זו).

בשנת 1862, החלה באב החלה את לימודיה במכללת איווה ווסליאן במאונט פלזנט, ואז גם החלה להשתמש בשם ארבלה (קודם לכן היא השתמשה בשמה הפרטי בל). מכיוון שגברים רבים עזבו על מנת להילחם במלחמת האזרחים האמריקנית, הסכימו האוניברסיטאות לקבל יותר נשים כסטודנטיות וכן שכרו נשים כמורות. ארבלה באב סיימה את לימודיה בשלוש שנים כמצטיינת המחזור (valedictorian) ; אחיה, וושינגטון באב, דורג במקום השני באותו מחזור (salutatorian).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באב לימדה בסמינר הכנסים של דה מוינס (כיום קולג' סימפסון) באינדיאנולה, איווה במשך שנה. היא חזרה למונט פלזנט כדי להתחתן עם אהובה מימי הקולג', ג'ון מלווין מנספילד, שהיה פרופסור צעיר באוניברסיטת איווה ווסליאן. הוא עודד את שאיפתה ללמוד משפטים. היא עסקה במשפטים, אך רק כעוזרת אצל אחיה וושינגטון, לאחר שהוא עבר את בחינות הלשכה והקים את משרדו. אף על פי שעל פי החוק במדינת אייווה, הזכאות לגשת לבחינת לשכת עורכי הדין הוגבלה ל"גברים מעל גיל 21", ניגשה ארבלה מנספילד לבחינה בשנת 1869, ועברה אותה בציון גבוה.

באותה שנה, הפכה איווה למדינה הראשונה באיחוד שקיבלה נשים לעסוק בעריכת דין, לאחר שמנספילד עתרה כנגד חוק המדינה שהוציא אותן מהכלל. בית המשפט קבע כי אין לשלול מנשים את הזכות לעסוק בעריכת דין באיווה, והורה לקבל את מנספילד ללשכת עורכי הדין.[1] מנספילד הושבעה בבניין יוניון בלוק במאונט פלזנט באותה שנה.[2]

על אף קבלתה ללשכת עורכי הדין, לא עסקה מנספילד בעריכת דין, אלא התרכזה בהוראה בקולג' ובפעילות חברתית. היא לימדה במכללת איווה ווסליאן, ולאחר מכן באוניברסיטת דפאו בגרינקסל, אינדיאנה. בשנת 1893 היא נבחרה כדיקן בית הספר לאמנות באוניברסיטת דפאו, וב-1894 כדיקן בית הספר למוזיקה. ב-1893 היא הצטרפה לליגה הלאומית של עורכות דין נשים.

מנספילד הייתה פעילה גם בתנועת זכות הבחירה לנשים, כיו"ר ועידת זכות הבחירה לנשים באיווה ב-1870, ועבדה עם סוזן ב. אנתוני.

מנספילד נפטרה ב-1 באוגוסט 1911, בבית אחיה, וושינגטון הראשון באב, באורורה, אילינוי. היא לא זכתה לראות את ניצחונה הגדול של תנועת זכות הבחירה הנשים, כאשר התקבל התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית, שנכנס לתוקף בשנת 1920.

מורשת והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1980, ארבלה מנספילד הוכנסה להיכל התהילה של נשות איווה.
  • בשנת 2002 ייסד ארגון עורכות הדין של איווה את פרס ארבלה מנספילד להוקרת עורכות דין מצטיינות במדינה.
  • פסל הנצחה שלה שיצר האמן בנג'מין ויקטור בהזמנת מכללת איווה ווסליאן הוצב בקמפוס המכללה.
  • הפרס היוקרתי ביותר של האיגוד הלאומי של עורכות הדין נקרא על שם ארבלה באב מנספילד. בין הזוכות הקודמות בפרס נכללות שלושת שופטות בית המשפט העליון בארצות הברית, אן קלייר ויליאמס (המעגל השביעי), אניטה היל ומרסיה גרינברגר.[3]
  • הארגון החברתי Diversity Lab לקידום המגוון, קבע בשנת 2017 על שמה את כלל מנספילד, הדורש ממשרדי עורכי דין גדולים לשאת באחריות ליעדי המגוון שלהם. הכלל גובש בדומה לכלל רוני של ליגת הפוטבול הלאומית, המחייב קבוצות לראיין מועמד מיעוט למשרות פנויות של מאמן ראשי או מנהל כללי. הרעיון היה ליצור מערכת לעקוף הטיות מוטמעות ולעודד משרדי עורכי דין גדולים לשקול נשים או מיעוטים לתפקידי מנהיגות במשרד. כדי לעמוד בכלל על פי הארגון, על המשרד להראות כי לפחות 30% ממאגר המועמדים לתפקידים אלה היו מאוכלוסיות שאינן מיוצגות.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Early Civil Rights Cases" (אורכב 07.10.2011 בארכיון Wayback Machine), Iowa Judicial Branch
  2. ^ "Most endangered: Union Block (אורכב 22.03.2012 בארכיון Wayback Machine), Iowa Historic Preservation Association (IHPA)
  3. ^ "NAWL : Mansfield Award Recipients". www.nawl.org. נבדק ב-2020-09-27.
  4. ^ "Mansfield Rule 2.0 « Diversity Lab" (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2020-08-09. נבדק ב-2020-09-27.