ארגון אחדות אפריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארגון אחדות אפריקה הוקם ב-25 במאי 1963, ופורק ב-9 ביולי 2002 על ידי תאבו מבקי מדרום אפריקה, יושב ראש הארגון האחרון. הארגון הוחלף בארגון חדש בשם האיחוד האפריקאי.

מטרתו המתוכננת של הארגון הייתה לקדם את האחדות והסולידריות של מדינות אפריקה ולשמש קול קולקטיבי ליבשת כולה. הארגון שם דגש גם על סילוק הקולוניאליזם משטחו, ויצירת קהילה ליברלית שתעזור לתנועות עצמאיות באפריקה.

המטה של הארגון ישב באדיס אבבה, אתיופיה, בהזמנת שליט המדינה היילה סלאסי. הצ'רטר של הארגון נחתם על ידי 32 מדינות אפריקאיות עצמאיות. בזמן התפרקות הארגון בשנת 2002, 53 מתוך 54 מדינות אפריקה היו חברות בארגון; מרוקו עזבה את הארגון בשנת 1985 לאחר הצטרפות סהרה המערבית בשנת 1982 (מרוקו טוענת לבעלות על סהרה המערבית). הארגון קיים מדי שנה ועידה של ראשי מדינות אפריקה‏[1].

ועדת השחרור של הארגון פעלה לסייע לארגונים שנאבקו למען עצמאות עמי אפריקה‏[2], כמו תנועות השחרור באנגולה[3].

מתחילתו סבל הארגון מסכסוכים פנימיים רבים ושיתוק שנבע מחילוקי דעות על דרך הפעולה הרצוי‏[4][5].

הארגון זכה ללעג רב עקב היותו בימת נאומים ללא שום כוח או השפעה. מזכ"ל האו"ם הקודם, קופי ענאן הגאני, הילל את הארגון בכך שהוא קירב את האפריקאים, ולמרות זאת במשך 39 שנות קיומו המבקרים טענו כי הארגון עשה מעט מאוד להגן על זכויות וחרויות של העמים האפריקאים מהמנהיגים הפוליטיים שלהם.

סוכנויות משנה בארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת הארגון עבדו מספר סוכנויות עצמאיות, ביניהן:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]