ארז'י שאנדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארז'י שאנדור
Sándor Erzsi
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 בדצמבר 1956 (בת 67)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Lujza Juhász עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארז'בט (ארז'י) שאנדורהונגרית: Sándor Erzsi; נולדה ב-3 בדצמבר 1956, בודפשט) היא עיתונאית וכתבת רדיו, מגישה ועורכת, סופרת יהודייה-הונגרייה, קצינת עיתונות בתיאטרון שהחלה את דרכה כשחקנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארז'י שאנדור נולדה לאם יהודייה ורבים מבני משפחתה נרצחו בשואה. אביה ברח לחו"ל במהלך המרד ההונגרי ממש ביום הולדתה, וכך אמה גידלה אותה לבדה. היא סיימה את לימודיה באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע בשנת 1980 עם תואר בתחום משחק במה, בכיתה של המרצה והשחקנית ההונגרייה-יהודייה ז'וז'ה שימון.[1] לאחר מכן חתמה חוזה בתיאטרון הלאומי של מישקולץ, ובין השנים 19831994 שיחקה ב"תיאטרון קטונה יוז'ף" בעיר קצ'קמט. מיד לאחר מכן עזבה את תחום המשחק, אך המשיכה להתמקד בעיקר בנושאי תרבות.

שאנדור החלה לעבוד ככתבת בשנת 1992 בכתב העת "על הונגריה בעתיד" (Magyarországról jövökben)[2] ובשנים 1993–1994 בתוכניות הבוקר של "מילת מוזיקה" (Zene-szó) של "רדיו פטפי" ובתוכנית התרבות של "רדיו קושוט" (שניהם היו תחנות הרדיו המובילות אז בהונגריה). משנת 1994 הייתה העורכת-מגישה של "הרדיו ההונגרי" (Magyar Rádió) בתוכניות תרבות ושוויון הזדמנויות. בין היתר, בתוכנית האירוח המשותף שלה עם העיתונאי יאנוש פודור בשבת בבוקר. בשנים 20102011 פנה אליה הבמאי רוברט ויידה שהעלה גרסה מחודשת של הדרמה ליסיסטרטה של אריסטופאנס, בבית מרזח עם חבורת שחקנים אלטרנטיבית כדי לגלם את התפקיד הראשי של המחזה. ההצגה "רצה" במשך שנה וחצי והוצגה ארבעים פעמים במהלך אותה תקופה. ב-2013 הופסקה עבודתה ברדיו ולאחר מכן לקחה עליה תפקידים מזדמנים במועדון הרדיו.

היא עבדה גם כעיתונאית מאמצע שנות ה-90. ראיונותיה, כתבותיה, ביקורות הטלוויזיה שלה ודיווחי התיאטרון שלה פורסמו במוסף סוף השבוע של נפסבדשאג (Népszabadság) שהיה העיתון הגדול והחשוב ביותר וכן בשבועון "168 השעות" (168 Óra) ומשנת 2000 ואילך ביצעה פורטרטים וראיונות עבור מגזין התיאטרון Premier.

בשנים 2013 ו-2016 יצאו לאור שנים מספריה בהשראת ביוגרפית ב"הוצאת פארק". הראשונה, "אמי המסכנה" מספרת את הסיפור שלה. "האמא אבא", "רומן אם", שהפרקים שלו ממוסגרים באירועים היסטוריים. בשנת 2019, יצא ספרה השלישי - רומן על חיי התיאטרון מחוץ לבודפשט, השמחות, האהבות, הכשלונות "עד כמה תבוא" היה שמו פורסם גם כן בבית ההוצאה פארק.[3] יש לה שני ילדים, לואיזה יוהאס[4] וטמאש (שהוא עיוור).

תפקידיה המרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הצגות הבכורה בהן שיחקה שנרשמו במאגר התיאטרון: 32

  • קרלו גולדוני, Le baruffe chiozzotte (Brawling in Chioggia) - Lucietta (במאי: טמאש מיור; התיאטרון הלאומי של מישקולץ, 1982)[5]
  • מיקלוש דיארפאש: Imaginants - גברת זאגונין (במאית: מריה אנדייל; תיאטרון קטונה יוז'ף, 1986)
  • סלאבומיר מרוז'ק: השגריר - אשת השגריר (במאי: גזה בודולאי; תיאטרון יוז'ף קטונה, 1990)
  • אריסטופאנס, בתרגומו של המשורר יאנוש אראן, ליסיסטרטה (במאי: רוברט ויידה; תיאטרון הפאב, 2010)[6]

עבודתה ברדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אני מגיע מהונגריה (כתב 1992)
  • סימן מחשבה, מגזין גרב כחול, שבת בבוקר, מגזין תיאטרון (כתב 1993/1994)
  • מילת מוזיקה (כתב 1993/1994, עורכת-מגישה 1994–1997)
  • מסיבה (מארחת מאז 1994)
  • פטפי בבוקר (עורכת-מגישה 1994–1997)
  • קושוט - בשבת בבוקר (מארחת 1994–1997)
  • מגזין תרבות בוקר קושוט קרוניקה (עורכת-מגישה 1994–1997)
  • דייט ערב 5 דקות 7[7] בבית הקפה צנטרל (פעמיים בחודש, 2004–2012)
  • טנדם
  • קופה (עורכת)
  • אחורי הקלעים
  • תבקש את הבלתי אפשרי
  • חותם חדש

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמי המסכנה, לו יכולתי לראות אותה (הוצאת פארק, 2013)
  • האמא אבא (הוצאת פארק, 2016)
  • עד כמה תבוא (הוצאת פארק, 2019)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס סובלנות - פרס ראשון, עיתונות מודפסת, קרן האוטונומיה (1995)[8]
  • פרס סובלנות - פרס שלישי, רדיו, קרן האוטונומיה (עם יוליה רנקי, בית החילזון I-II. לתוכנית בשם רדיו פטפי, 1998)[9]
  • פרס סובלנות - פרס מיוחד לז'אנר הרדיו, קרן האוטונומיה (1999)[10][11]
  • פרס הרמה של הרדיו ההונגרי (2002)
  • פרס מדיה היפאטיה לשוויון חברתי בין נשים וגברים בעיתונות ההונגרית (2013)[12]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sándor Erzsébet Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (mek.oszk.hu)
  • MTI Ki kicsoda 2009. Szerk. Hermann Péter. Budapest: Magyar Távirati Iroda. 2008. 948. o. ISBN 978-963-1787-283
  • Sándor Erzsi a Kék Művészügynökség és Produkciós Iroda honlapján
  • JNA24 médiafigyelő Kupé regi.sofar.hu
  • Szegény anyám, ha látnám”: vak fiával közösen írt könyvet Sándor Erzsi, atv.hu, 2013. december 14.
  • Matkovich Ilona: "A végén bekérdez valamit" Sándor Erzsi elbocsátott rádiós portré, MagyarNarancs 2013/24., magyarnarancs.hu - 2013. június 31.
  • Forgács Iván: Aki magyar akar lenni, nol.hu - 2014. február 14.
  • Sallai László: Mit szólna ehhez anyád? – Sándor Erzsi-interjú, librarius.hu - 2016. július 1.
  • Forgách Kinga: Sándor Erzsi: Nagyon nagy sokk, amikor az ember életében először beszél úgy a gyerekeivel, mint az anyja Archiválva 2017. február 24-i dátummal a Wayback Machine-ben, Könyves blog, 2016. június 7.
  • Anyaregény őszinteséggel és humorral, atv.hu, 2016. június 27.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sándor Erzsébet, szfe.hu
  2. ^ Rádió-dokumentumok 1992 (Galántai György interjú, kérdező: Sándor Erzsi, Kossuth Rádió, Magyarországról jövök, CD 14.28. Rádió-dokumentum - 1992.06.18.) Artpool)
  3. ^ Szegvári Katalin: Ismerős hangok - vendég Sándor Erzsi, akivel új könyvéről beszélgetünk: Színház az egész világ... ez lehetne a mottója a Meddig jössz c. kötetnek, radiobezs.hu - 2019. június 18.
  4. ^ Zacc (2009-02-09). "Fiatal filmes arcok - Földes Eszter interjú". אורכב מ-המקור (PDF) ב-2010-06-15.
  5. ^ Kovács Dezső: Kiteregetve A Chioggiai csetepatéról, szinhaz.net – 2009. május 8.
  6. ^ MGP: Arisztophánész, nol.hu - 2010. szeptember 15.
  7. ^ ’’Esti Randevú 5 perccel 7 után’’ - a Centrálban, terasz.hu - 2005.
  8. ^ "A Tolerancia Díj / A Tolerancia díj nyertesei 1992-2001". אורכב מ-המקור ב-2002-02-24.
  9. ^ Az Autonómia Alapítvány által alapított Tolerancia Díj '98-as díjazottjai, Beszélő
  10. ^ Az Autonómia Alapítvány által alapított Tolerancia Díj 1999-es díjazottjai, Beszélő 4. évfolyam 12. szám, beszelo.c3.hu - 1999.
  11. ^ MTI: Átadták a Tolerancia-díjakat, origo.hu - 1999. december 10.
  12. ^ Ez az, csajok! A HÜPATIA Média Díj nyertesei, huppa.hu - 2013. május 8.