ליסיסטרטה
 | |
| כתיבה |
אריסטופאנס  |
|---|---|
| סוגה |
הקומדיה היוונית העתיקה של אריסטופאנס |
| הצגת בכורה |
411 לפנה״ס |
| שפה |
יוונית עתיקה |
  | |
ליסיסטרטה (מיוונית עתיקה: Λυσιστράτη) הוא מחזה יווני שכתב המחזאי האתונאי אריסטופאנס בשנת 411 לפנה"ס.
עלילת המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילת המחזה מתרחשת בתקופת המלחמה בין אתונה לספרטה. ליסיסטרטה היא אישה אתונאית, שמזמינה נשים מאתונה ומערי האויב למפגש סודי עם שחר ליד שער האקרופוליס. בהגיען היא מציעה להן להימנע מיחסי מין עם בעליהן או אהוביהן, אלא אם יסכימו לשים קץ למלחמה. הנשים מהססות לצעד זה, אבל בעזרת למפיתו הספרטנית מצליחה ליסיסטרטה להשיג את הסכמתן. בטקס, שבו מגישות הנשים לאלים נסך יין, הן נשבעות לשבות ממין עד בוא השלום. הנשים הזרות חוזרות לעריהן כדי לארגן את הנשים האחרות לאותה מטרה.
באותו הזמן גדוד של נשים זקנות "כובש" את האקרופוליס, המצודה בה נשמר אוצר הפוליס. בתגובה, עולה קבוצת זקנים לאקרופוליס עם גזרי עץ וקדרות גחלים עמומים, כדי לשרוף את השער של האקרופוליס ולגרש את הנשים בעזרת העשן. אבל לפני שהם משיגים את מטרתם, משיגות הנשים הזקנות כדי מים, ולאחר ויכוחים ואיומים שופכות הנשים את המים על הזקנים ומכבות את האש.
באותו זמן מגיע הפרובולוס, אחד מפקידי הפוליס, לאקרופוליס על מנת לקחת מהכסף השמור באוצר המדינה כדי לקנות עץ למשוטים עבור ספינות המלחמה. הוא מתרגז משום שנמנע ממנו להיכנס ומביע את סלידתו מהתנהגות הנשים. בוויכוח עם ליסיסטרטה הוא מצווה על שוטרים לאסור אותה ועוד כמה זקנות שיצאו להגנתה, אבל השוטרים מובסים ונמלטים.
בהמשך המחזה נערך עימות מילולי ובו טוענת ליסיסטרטה שהגברים נכשלו בניהול ענייני העיר ובמיוחד במדיניות המלחמתית רצופת הכשלונות; כעת צריך להעביר את השלטון לידי הנשים, שתנהלנה את ענייני העיר באותה חוכמה שבה הן מנהלות את משק הבית. בתגובה מנסה הפרובולוס לבטל את תפקיד הנשים ומנסה להציגן כטפילות שיושבות בבית ואינן תורמות לביטחון העיר. ליסיסטרטה משיבה ואומרת שהנשים תרמו לביטחון העיר כפליים מהגברים בכך שהן ילדו ילדים שנשלחו למלחמה. לאחר ויכוחים רבים פוקעת סבלנותן של הנשים והן מלבישות את הפקיד בבגדי אשה ומציידות אותו בסל צמר ובכישור. העימות מסתיים בניצחונה של ליסיסטרטה.
הנשים הצעירות מנסות לחמוק כדי למצוא את בעליהן, וזו אחר זו הן מנסות להתגנב בתירוצים תמוהים. ליסיסטרטה מודאגת מהמצב אבל לא מוותרת. היא ממציאה נבואה שאוסרת על הנשים את ההזדווגות, ומתוך סמכותה של הנבואה הן מוותרות ושבות בצייתנות אל האקרופוליס.
כאשר נדמה שהגברים מתכוונים להיכנע לדרישת הנשים, מופיע קינסיאס בעלה של האתונאית מירינה יחד עם עבד שנושא את תינוקם, ומנסה בתחבולות ובשקרים להיפגש עם אשתו ולספק את יצרו. מירינה מתייעצת עם ליסיסטרטה וזאת אומרת לה שתרד לו ותגרה אותו אך לא תאפשר לו להגיע לסיפוקו ואכן, מירינה דוחה את המעשה המיני בתירוצים שונים, עד שסבלנותו פוקעת, והיא מתחמקת בחזרה לאקרופוליס.
גם מספרטה מגיע כרוז, וממנו אנו לומדים ששביתת הנשים הצליחה גם בספרטה, כי הגברים מוכנים לשלוח משלחת לשם שיחות שלום.
הספרטנים המתוסכלים מוכנים לחתום על הסכם שלום עם אתונה כדי שהנשים תחזורנה לקיים עמם יחסי מין. ליסיסטרטה מוזמנת לשמש כבורר. ליסיסטרטה נוזפת בשני הצדדים על זה שהם בגדו במורשת הלאומית והדתית המשותפת והתכחשותם לעזרה שספרטה גמלה בעבר לאתונה, ואתונה לספרטה. במהלך נאומה הביאה לחדר אישה יפה בשם "ההתפייסות", ובשל נוכחותה בחדר המשא ומתן נגמר ללא קושי, ומושג השלום.
בסוף כולם חוגגים בשירים וריקודים את הסכם השלום וסוף המלחמה.
השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילת המחזה נותנת השראה לנשים בנות זמננו בארצות שונות. לדוגמה בשנת 2003 בליבריה הנהיגה לימה בואי שביתת מין כדי לשים קץ למלחמת האזרחים. בשנת 2011, בכפר בפיליפינים הצליחו הנשים להשכין שלום בין משפחות יריבות לאחר סכסוך עקוב מדם[1].
האסטרואיד 897 Lysistrata (אנ') שהתגלה על ידי מקס וולף קרוי על שם המחזה.
הפקות בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענת גוב כתבה מחזה קומי המבוסס על מחזה זה, בשם "ליססטרטה 2000"[2].
בשנת 2013 עלה המחזה ב"הבימה" בתרגום אלי ביז'אווי ובבימוי אודי בן-משה[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Lysistrata המחזה בשלמותו (באנגלית)
- "האם ליזיסטרטה הוא מחזה אנטי מלחמתי או מחזה אנטי נשים?"- מתוך הפודקאסט "עושים רוח"
- פרטים על ההפקה הראשונה בישראל, מתוך אתר ארכיון "הבימה"
- ליסיסטרטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ליסיסטרטה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלינור פוקס, רק סקס יביא שלום, באתר מאקו, 18 בספטמבר 2011
- ^ עירית נחמני, כי גברים הרי לא יכולים בלי מין, באתר גלובס, 2 באפריל 2001
- ^ ביקורות:
מיכאל הנדלזלץ, "ליזיסטרטה": בסוף השלום נדפק, כרגיל, באתר הארץ, 23 באפריל 2013
רון שוורץ, קומדיה דלה-שמאטה, באתר גלובס, 25 באפריל 2013
מרב יודילוביץ', "ליזיסטרטה" של הבימה: לא מספיק רק להצחיק, באתר ynet, 24 באפריל 2013
| מחזות אריסטופאנס | ||
|---|---|---|
|
