ארטור מאס

ארטור מאס
Artur Mas i Gavarró
לידה	31 בינואר 1956 (בן 70); ברצלונה, ספרד
שם לידה	Artur Mas i Gavarró
מדינה	ספרד
השכלה	אוניברסיטת ברצלונה; Aula Escola Europea; Lycée Français de Barcelone ;
מפלגה	ההתכנסות הדמוקרטית של קטלוניה, המפלגה הקטלונית האירופית הדמוקרטית
השקפה דתית	נצרות קתולית
בת זוג	Helena Rakòsnik i Tomé (מ-1982)
חתימה
	presidentmas.gencat.cat
	27 בדצמבר 2010 – 12 בינואר 2016; (5 שנים)
	→ José Montilla קרלס פוג'דמון ←
	15 ביוני 1995 – 20 ביולי 1997; (שנתיים וחודש)
	→ Jaume Roma Pere Macias ←
	5 בדצמבר 1995 – 24 באוגוסט 1999; (3 שנים ו־8 חודשים)
	5 בנובמבר 1999 – 23 בספטמבר 2003; (3 שנים ו־10 חודשים)
	5 בדצמבר 2003 – 8 בספטמבר 2006; (שנתיים ו־9 חודשים)
	17 בנובמבר 2006 – 5 באוקטובר 2010; (3 שנים ו־10 חודשים)
	16 בדצמבר 2010 – 2 באוקטובר 2012; (שנה ו־9 חודשים)
	17 בדצמבר 2012 – 4 באוגוסט 2015; (שנתיים ו־7 חודשים)
	26 באוקטובר 2015 – 13 בינואר 2016; (חודשיים ו־19 ימים)
	Fabián Mohedano ←
	10 ביוני 1987 – 28 במאי 1995; (8 שנים)
	18 ביולי 1991 – 5 ביולי 1995; (4 שנים)
	17 בינואר 2001 – 20 בדצמבר 2003; (3 שנים)
	→ Josep Tarradellas i Joan Josep-Lluís Carod-Rovira ←
	2000–2012; (כ־12 שנים)
	→ Pere Esteve i Abad Oriol Pujol i Ferrusola ←
	25 במרץ 2012 – 8 ביולי 2016; (4 שנים ו־3 חודשים)
	→ ז'ורדי פוז'ול Jacint Borràs i Manuel ←
	23 ביולי 2016 – 9 בינואר 2018; (שנה ו־5 חודשים)
	Neus Munte Fernandez ←
	20 בדצמבר 2003 – 27 בדצמבר 2010; (7 שנים)
	→ פסקואל מרגל Joaquim Nadal i Farreras ←
	30 ביולי 1997 – 19 בינואר 2001; (3 שנים ו־5 חודשים)
	→ Macià Alavedra i Moner Francesc Homs ←

ארטור מאס אי גווארו (בקטלנית: Artur Mas i Gavarró, נולד ב-31 בינואר 1959) הוא פוליטיקאי קטלוני, ממערך מפלגות המרכז-ימין הלאומני הקטלוני CiU ("איגוד ואיחוד"). בין השנים 2010 - 2015 היה נשיא הז'נרליטט דה קטלוניה, תפקיד הדומה לראש ממשלה בקטלוניה.

ביוגרפיה

מאס הוא אחד מארבעת בניה של משפחת תעשיינים קטלונית. הוא למד בבית ספר צרפתי בברצלונה, ולמד כלכלה באוניברסיטת ברצלונה. אחרי לימודיו עבד במגזר הפרטי, ובמגזר הציבורי בעידוד יזמות. בין השנים 1987 ל-1995 היה חבר מועצת העיר ברצלונה מטעם מפלגת "ההתכנסות הדמוקרטית של קטלוניה" (CDC - שהיא המרכיב המוביל ב-CiU). בשנים 1995–2003 מילא תפקידים שונים בממשלות קטלוניה: שר לעבודות ציבוריות (1995 - 1997), שר הכלכלה והכספים (1997 - 2001), וראש הממשלה (תפקיד שהוא למעשה סגן ראש הממשלה, מתחת לנשיא, 2001 - 2003).

ב-2003 פרש מהפוליטיקה ז'ורדי פוז'ול, שהיה נשיא ממשלת קטלוניה מאז ייסוד הקהילה האוטונומית ב-1980. מאס ירש אותו כמנהיג מפלגת ה-CDC ומועמד ה-CiU לנשיאות הממשלה. בבחירות לפרלמנט הקטלוני שנערכו באותה שנה זכה ה-CiU במספר המושבים הגדול ביותר, אולם המפלגה הסוציאליסטית הספרדית, שזכתה במספר הקולות הגדול ביותר בבחירות, הצליחה להקים קואליציה עם מפלגות שמאל אחרות, ומאס נשאר כראש האופוזיציה. גם אחרי הבחירות שנערכו ב-2006 הצליחו הסוציאליסטים להקים את הקואליציה, אף על פי שהיו המפלגה השנייה בגודלה, גם מבחינת מושבים וגם מבחינת קולות. בבחירות לפרלמנט הקטלוני ב-28 בנובמבר 2010, שנערכו בצל המשבר הכלכלי העולמי שפגע בספרד, ולאחר שבית המשפט לחוקה של ספרד פסל ביוני חלקים מהחוקה החדשה של קטלוניה שאושרה ב-2006,^[1]^[2] זכה ה-CiU ב-62 מתוך 135 מושבי הפרלמנט, ומאס הצליח להקים קואליציה ונכנס לתפקידו כנשיא הממשלה ב-27 בדצמבר.

עם בחירתו, ועקב המרמור בקרב הציבור הקטלוני על כך שקטלוניה שהתוצר לנפש בה הוא הגבוה בספרד מממנת חלקים אחרים במדינה, הבטיח לפעול ליתר עצמאות כלכלית לקטלוניה (כולל גביית מיסים עצמאית), ולהפחית את סכום המיסים שהממשלה המרכזית לוקחת ממנה.^[3] בתחילת כהונתו המשיך מאס את הקו של מפלגתו שלא דרש עצמאות מלאה. אולם לאחר שנכשלו הדיונים על נושא המיסים עם ממשלת ספרד בתקופות כהונתם של ספאטרו ושל רחוי, ולאחר שב-11 בספטמבר 2012 כמיליון וחצי אנשים הפגינו בברצלונה למען עצמאות לקטלוניה, הצטרף גם מאס לדרישה. הוא הקדים את הבחירות לפרלמנט הקטלני בשנתיים, על מנת להשתמש בהן כמשאל עם בלתי רשמי בנושא הדרישה לעצמאות, דבר שאסור על פי חוקת ספרד.^[4] בבחירות שהתקיימו ב-25 בנובמבר ירד כוחה של מפלגתו ל-50 חברים. למקום השני עלתה מפלגת השמאל הרפובליקני של קטלוניה (ERC) שזכתה ב-21 מנדטים, שתומכת גם היא בשאיפות העצמאות.^[5] מאס הגיע להסכם עם ה-ERC, בו היא הבטיחה לתמוך בממשלתו מבחוץ, לתמוך במשאל העם וברוב הצעדים הכלכליים, זכה בהצבעת אמון ב-21 בדצמבר, והושבע לכהונה שנייה.^[6]

ב-9 בנובמבר 2014 ערכה ממשלתו משאל עם לא מחייב בקטלוניה בעניין העצמאות. משאל זה נערך חרף איסור הרשויות בספרד, ונגד מאס הוגש כתב אישום.

לאחר הבחירות בספטמבר 2015, לא קיבל מאס את תמיכת מפלגת השמאל הרדיקלי CUP בשל טענות לשחיתות במפלגתו. בינואר הושבע במקומו לנשיא קרלס פוג'דמון ממפלגתו. לאחר ההשבעה התפטר גם מהפרלמנט, אך נשאר בראשות מפלגת CDC. בכך ויתר על החסינות הפרלמנטרית שעמדה לו בעניין משאל העם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארטור מאס בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ארטור מאס (בקטלאנית)

ארטור מאס, ברשת החברתית פייסבוק
ארטור מאס, ברשת החברתית X (טוויטר)
ארטור מאס, ברשת החברתית אינסטגרם

הערות שוליים

↑ A nationality, not a nation, האקונומיסט, 1 ביולי 2010
↑ קטלוניה ניצחה את מדריד, במגרש הפוליטי, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2010
↑ רפאל מינדר, Catalonia Vote Reflects Desire for Less Obligation to Madrid, באתר הניו יורק טיימס, 28 בנובמבר 2010
↑ אדר פרימור, מנהיג הבדלנים בקטלוניה: בתוך כשנתיים נזכה בעצמאות, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2012
↑ בחירות בקטלוניה: מכה לנשיא התומך בעצמאות, באתר ynet, 25 בנובמבר 2012
↑ Mas is re-elected President of the Catalan Government and promises to call for a self-determination vote, באתר סוכנות הידיעות הקטלונית cna,‏ 21 בדצמבר 2012

[1] A nationality, not a nation, האקונומיסט, 1 ביולי 2010

[2] קטלוניה ניצחה את מדריד, במגרש הפוליטי, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2010

[3] רפאל מינדר, Catalonia Vote Reflects Desire for Less Obligation to Madrid, באתר הניו יורק טיימס, 28 בנובמבר 2010

[4] אדר פרימור, מנהיג הבדלנים בקטלוניה: בתוך כשנתיים נזכה בעצמאות, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2012

[5] בחירות בקטלוניה: מכה לנשיא התומך בעצמאות, באתר ynet, 25 בנובמבר 2012

[6] Mas is re-elected President of the Catalan Government and promises to call for a self-determination vote, באתר סוכנות הידיעות הקטלונית cna,‏ 21 בדצמבר 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

רשתות חברתיות	פייסבוק אקס (טוויטר) אינסטגרם
מאגרי מידע	IMDb
אנציקלופדיות	האנציקלופדיה הקטלאנית הגדולה
בקרת זהויות	PLWABN: 9810530052505606 BNE: XX1258965 CANTIC2: 981058519870506706 GND: 1015793231 ISNI: 0000 0001 1450 9893 LCCN: n2003043237 NSK: 000604271 SUDOC: 091935202 VIAF: 87021685 WorldCat (עם VIAF): 87021685