אריה גילאי
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
אריה גילאי (16 ביוני[1] 1938 - 9 במרץ 2013) היה נוירופיזיולוג קליני, חוקר ישראלי ומומחה לאבחון פגיעות ומחלות בשרירים ובעצבים. הקים וניהל את המכון לאבחון נוירולוגי במרכז הרפואי שערי צדק, ואת המחלקה לנוירופיזיולוגיה קלינית בבית החולים אלי"ן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ד"ר גילאי היה דור חמישי לילידי ירושלים. בתחילת שנת 1956 התנדב לשרת בצנחנים והשתתף בצניחה במתלה במבצע קדש. בשנת 1962 השלים את לימודיו בלונדון אנגליה. את כל לימודיו האקדמיים סיים באוניברסיטה העברית בירושלים: ובהם לימודי תואר בוגר אוניברסיטה (B.Sc), תואר מוסמך אוניברסיטה (M.Sc) ותואר שלישי - דוקטורט (Ph.D) בביופיזיקה של תאי שריר. בשנים 1974 עד 1978 שימש עמית מחקר בביופיזיקה של תאי שריר באוניברסיטת פרדו[2] באינדיאנה. והתמחה בנוירופיזיולוגיה קלינית במרכז הרפואי של אוניברסיטת "רש"[3] בשיקגו ארצות הברית.
בין השנים 1988 – 1993 שימש כיו"ר האגודה הישראלית לנוירופיזיולוגיה קלינית. בשנת 1989 מונה כנשיא הכינוס הבינלאומי ה-9 לנוירופיזיולוגיה קלינית ובשנת 1993 מונה כנשיא החברה הבינלאומית לאלקטרומיוגרפיה (EMG) ממוחשבת[4]. פרש לגמלאות והקים את "המרכז לאספנות" בירושלים. כתב, ערך ובנה אתרי אינטרנט רבים בנושאים מגוונים.
אריה גילאי הלך לעולמו בכ"ח באדר תשע"ג. היה נשוי לרות גילאי ואב לשני ילדים.
ממחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גילאי נודע בעיקר בזכות עבודתו לברור התכונות הביופיזיקליות של ממברנות בתוך תאי שריר והבנת המנגנון המביא להתכווצות השריר. כמו כן נודעה עבודתו על שיכלול השיטה החשמלית לאבחון מוקדם של מחלות ניוון שרירים וניוון עצבים בילדים ובבני נוער. גילאי הוא חתן פרס לנדאו למחקר ופרסם עשרות מאמרי מחקר. גילאי זכה במענקים מקרנות מחקר על הישגיו המדעיים ובהם: מענק האגודה לניוון שרירים של אמריקה[5], קרן דיסאוטונומיה[6], ואגודת "לב" בשיקגו[7].
מפרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימת חלק מהפרסומים המדעיים בתחום הביופיזיקה והנוירופיזיולוגיה.
