אריך טייך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריך טייך
Erich Teich young.jpg
לידה 1908 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1983 (בגיל 75 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, מנצח
שיתופי פעולה בולטים תזמורת חיל האוויר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אריך טייך עם תזמורת חיל האוויר, שנות ה-50

אריך טייך (19086 במאי 1983) היה מוזיקאי ומנצח ישראלי, מייסד תזמורת חיל האוויר ומנצחהּ במשך 34 שנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טייך נולד ב-1908 בהמבורג שבגרמניה. מגיל ארבע הראה כישרון מוזיקלי וניגן על כינור, פסנתר, אקורדיון ומספר כלי נשיפה. הוא למד בקונסרבטוריון ע"ש יוהנס ברהמס ובגיל 17 הקים תזמורת בשם "טייך אורקסטרה", שהופיעה ברחבי גרמניה. התמנה ליו"ר המנגנים היהודים בהמבורג.

באוקטובר 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, קיבל מכתב מרוברט ליי, ראש חזית העבודה הגרמנית, שבו נאסר עליו להופיע עם תזמורתו. בעקבות זאת, הוא פנה לסוכנות היהודית בבקשה לסרטיפיקט, בו הוא נרשם כ"חלוץ מוזיקאי".

טייך עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה, שם הקים תזמורת[1] שנגנה בבית הקפה אור עד שעלה בלהבות בדצמבר 1937[2], ובקזינו בת גלים. הוא הקים את ארגון המנגנים בארץ ישראל ועמד בראשו. ב-1941 עבר לתל אביב והופיע עם תזמורתו בצריף "The Ark", המועדון לחיילי בנות הברית שלאחר קום המדינה היה ל"תיבת נח".

ב-29 במאי 1948 ייסד טייך את תזמורת חיל האוויר[3]. בתחילה קיבל דרגת פקד אוויר (מקבילה לסגן-משנה), ועלה בדרגות עד שהיה לסגן-אלוף. התזמורת הופיעה בבסיסי חיל האוויר, במסדרי כנפיים, במועדון לחיילים "תיבת נח" ובתוכנית הרדיו תיבת נח ועוד. טובי הנגנים השתתפו בה בקטעי ג'אז ושירים ישראלים. טייך התאים את הרפרטואר לקהל. בין הנגנים והמבצעים היו דוד קריבושי, דני גוטפריד, אהרון קמינסקי, פרדי דורה, עדנה גורן, אודי שפילמן ואיתן מסורי. מפקדי חיל האוויר נהגו לומר על עצמם כי הם מתחלפים כל ארבע שנים ואילו אריך טייך נשאר לעד.[4]

באפריל 1982, בעת שנסע עם אשתו אלזה לנפוש בפסח, איבד את השליטה על רכבו ליד צומת בית קמה ופגע באוטובוס. אשתו נהרגה במקום ואילו הוא נפצע קשה. הוא אושפז זמן ממושך בבית לוינשטיין אך לא התאושש, ונפטר לאחר כשנה. נטמן לצד אשתו בבית הקברות קריית שאול.[5] במותו הותיר שלושה ילדים - בת ושני בנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריך טייך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ש. אלבך, לא להכרית את פת לחמם של המנגנים העברים!, דבר, 17 בפברואר 1937
  2. ^ דליקה בחיפה, הצופה, 20 בדצמבר 1937
  3. ^ עיתון חי מס' 1 של חיל האוויר, הצופה, 25 בנובמבר 1948
  4. ^ טל בר-אל, למנצח שיר מזמור, בטאון חיל האוויר, 159 (260) (25 באוקטובר 2004), באתר חיל האוויר.
  5. ^ אריך טייך באתר חברה קדישא ת"א–יפו.