בית קמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית קמה
שלט בכניסה לבית קמה
שלט בכניסה לבית קמה
מחוז הדרום
מועצה אזורית בני שמעון
גובה ממוצע[1] ‎238‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים הונגריה ופולין
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,445 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.2%‏ בשנה עד סוף 2017
נתוני קיבוץ
תנועת אם הקיבוץ הארצי
ענפי ייצור חברה לייבוא ושיווק סיכות ומכשירי הידוק בשם "אשלים", עבודות חוץ, גידולי שדה
http://www.beitkama.org.il

בֵּית קָמָה הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי במועצה אזורית בני שמעון שעלה על הקרקע בשנת 1949 על ידי עולים מהונגריה ופולין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערים עובדים בבית קמה, שנות ה-50.

קיבוץ בית קמה עלה על הקרקע בתאריך 19 באפריל 1949 במסגרת "הקיבוץ הארצי" ונקרא תחילה בשם "ספיח". המייסדים עלו מהונגריה במסגרת תנועת "השומר הצעיר" וישבו, לפני עלייתם על הקרקע, במושבה הדר (כיום חלק מהוד השרון)[2].

בטקס העלייה על הקרקע, נכתב במגילת העלייה של הקיבוץ:"היום [ ... ] אנו חברי קבוץ השומר הצעיר 'ספיח' מפליטת הגולה אשר בהונגריה, מניחים את היסוד לביתנו, להיותו ישוב של קבע בערבות הנגב המשוחרר באדמות תל אל מליחה. יהי ביתנו זה אשר יקום לנו, לבנינו, ולנדחי הגולה אשר יבואו לארוג יחד אתנו מסכת חיים, בניין ויצירה. ועל זאת באנו על החתום במעמד נציגי הקיבוץ הארצי השומר הצעיר המוסדות המיישבים, באי כוח המדינה והצבא"[3]

ביוני 1951 הוחלף שם הקיבוץ ל"בית קמה"[4]. השם בית קמה מציין את שדות הקמה, התבואה המשתרעים בסביבה זו[5].

ביולי 1951, נחנך בקיבוץ מפעל "אשלים" המייצר ציוד משרדי ממתכת[6]. באוגוסט 1951 צורף למועצה האזורית בני שמשון שזה עתה הוקמה[7].

בשנים שלאחר הקמתו קלט הקיבוץ קבוצות השלמה ("גרעינים") מפולין, ארגנטינה, צרפת וישראל. כמו כן, נקלטו בקיבוץ בוגריהן של שתי חברות נוער שהתחנכו בקיבוץ ובני קיבוץ, שהצטרפו אליו כחברים.

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-2000 גדל מספר התושבים בבית קמה. התושבים החדשים השתלבו היטב בחברה הקיבוצית ורבים מהם פעילים בחיי התרבות והחברה בבית קמה. גם ילדיהם השתלבו היטב במערכת החינוך ובפעילות התרבותית בקיבוץ והם כבני קיבוץ לכל דבר.

בית קמה הוא קיבוץ שיתופי. חדר האוכל בקיבוץ פעיל ומתפקד וכך גם המועדון, המשמש לפעילות תרבותית ופעולות חברתיות שונות. כיום נמצא הקיבוץ בעיצומו של מהלך הרחבה קהילתית.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת החינוך בקיבוץ ענפה, איכותית, יציבה ומבוקשת. במסגרת מערכות החינוך הרך והחינוך החברתי ביישוב מתחנכים כ-380 ילדים. בית הספר היסודי האזורי "ניצני הנגב", השייך למועצה האזורית "בני שמעון", נמצא בשטח הקיבוץ וכולל את הכיתות א'-ו'. ילדי הקיבוץ בגילאי ז'-י"ב מתחנכים בבית הספר התיכון "מבואות הנגב" בקיבוץ שובל. ילדי הקיבוץ בשכבות ד'-י"ב פעילים בקן המקומי של תנועת השומר הצעיר, בו פעילים כ-150 חניכים ומדריכים.

חקלאות, שירותים ותעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי החקלאות של הקיבוץ כוללים שני תאגידים בשיתוף עם קיבוץ משמר הנגב. תאגיד גידולי השדה "שקמה" ותאגיד הרפת "משמר קמה". רפת החולבות המשותפת נמצאת בבית קמה. ענף חקלאי נוסף בבית קמה הוא לול פיטום.

בקיבוץ פועלים כסדרם כל ענפי השירותים המסורתיים: נגריה, חשמליה, מסגריה, נוי, מכבסה, מרפאה, מרפאת שיניים וחנות כל-בו.

בקיבוץ פעלה חברת קמהפארם אשר נרכשה על ידי חברת קמהדע בשנת 1990. בשנת 1999 מכר הקיבוץ את מניותיו בחברה. פעילות הייצור של חברת קמהדע ממשיכה להתבצע במתקנים בשטח הקיבוץ[8].

מספר רב מחברי הקיבוץ מועסקים בעבודות חוץ שונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ שבתי קפלן, "ספיח‭ ,"‬משרידי הונגריה, עלה בשערי הנגב, על המשמר, 19 באפריל 1949
  3. ^ רוניכוכבי-נהב, אתרים במחוזות הזיכרון : ספרי יובל של קיבוצים, יד טבנקין - המרכז המחקרי תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית יד יערי, 2006, עמוד: 151
  4. ^ ספיח - בית קמה, הארץ, 21 ביוני 1951
  5. ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמודים 114-115
  6. ^ מפעל תעשייתי של קיבוץ ספיח בנגב נחנך אתמול, על המשמר, 25 ביולי 1951
  7. ^ ! 3 מועצות אזוריות יוקמו בנגב, קול העם, 14 באוגוסט 1951
  8. ^ יורם גביזון, קמהדע מציבה אתגר חדש לכישורי החיתום של צלניר, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2005
    גתית פנקס, ‏מימון מארגנטינה, פיתוח בקיבוץ בית קמה, באתר גלובס, 12 בינואר 2005