אוטובוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אוטובוסים מודרניים בישראל
אוטובוס דו קומתי

אוטובוס הוא כלי רכב קרקעי ממונע וגדול, המיועד להסעת מספר רב של נוסעים. האוטובוס מיועד לנסיעה על כבישים, מה שהופך אותו לדינמי ביחס לכלי תחבורה אחרים המיועדים להסעת המונים. מרבית האוטובוסים משמשים כחלק ממערך תחבורה ציבורית עירוני או בינעירוני או למטרות תיירות.

סוגי אוטובוסים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אוטובוסים בישראל

במערך התחבורה הציבורית בישראל פועלים כ-14,400 אוטובוסים. מספר הנוסעים הממוצע ליום הוא 1.7 מיליון. בישראל גם פועלים אוטובוסים נמוכי רצפה (חברת "דן" משתמשת באוטובוסים כאלה ששמם "נידרפלור") המותאמים לתקן האירופאי משנת 2000, יורו 3 (euro 3), הקובע את רמת הזיהום של כלי הרכב. החל משנת 2011 פועלים בחברת קווים ובחברת מטרופולין אוטובוסים על תקן יורו 5 (euro 5).

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטובוסים בנויים לרוב משלדה עצמאית המשמשת כבסיס ומגוף תיבתי עליון המוצב על שלדת הבסיס ומהווה את תא הנוסעים. בדרך כלל בסיס הגלגלים של אוטובוס קטן ביחס לאורכו הכולל של הרכב. מאפיין זה יוצר נטיות היגוי אך מאפשר לאוטובוס רדיוס סיבוב קטן יותר, כנדרש בתנועה עירונית. כמו כן, הרחקת הגלגלים מקדמת האוטובוס מתאפשרת הצבת דלת כניסה לנוסעים שם.

מלבד אוטובוסים מוכנים נוהגים יצרני אוטובוסים למכור גם שלדות בסיס בלבד ולאפשר ללקוח לבנות את תא הנוסעים באופן עצמאי (כפי שמבוצע לעתים בישראל). כיום מרבית האוטובוסים בעולם ובישראל הם בעלי שלדה של היצרנים המקוריים ומרכב המורכב במפעלים שונים בהתאם לדרישות השונות של הלקוחות השונים. מפעלי הרכבת שלדות ידועים באירופה: איריזר (ספרד), ואנהול (בלגיה), יונקיר (בלגיה), סנסנדגוי (ספרד), נאופלן (גרמניה), איאטס (צרפת). מפעלי הרכבת שלדות אוטובוסים בישראל: הארגז ומרכבים.

מנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנועי אוטובוסים הם בדרך כלל מנועי דיזל בנפחים שבין 5,000 ל-12,000 סמ"ק. תצורת המנוע האופיינית היא 4 עד 6 צילינדרים בטור, והספקי המנוע נעים בין 200 ל-420 כוח סוס. ישנן מספר תצורות למיקום המנוע: קדמי, מרכזי ואחורי, אך שלדות בעלות מנוע אחורי הן הנפוצות ביותר.

בלמנוע (אגזוז ברקס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הבלמנוע היא לסייע בהאטת האוטובוס בירידות ארוכות וממושכות ובכבישים צרים כדי שהנהג לא יצטרך לשחוק את בלמי האוטובוס יתר על המידה. בלם זה קיים בכל כלי הרכב הכבדים ופותח עקב תאונות רבות שהתרחשו כתוצאה משימוש יתר בבלמי הרכב הכבד בירידות ממושכות. הבלם בנוי בצורת ידית הצמודה להגה האוטובוס והנהג יכול להחליט על מידת הבלימה לה הוא נדרש במשיכת הידית. הידית גורמת להפעלת הבלם המאט את סיבובי המנוע וכתוצאה מכך את מהירות האוטובוס. כעזרה, יכול הנהג להשתמש בבלמי האוטובוס הרגילים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטובוס בוויקישיתוף