עדנה גורן

**עדנה גורן**
	עדנה גורן, יולי 2018
לידה	27 באוקטובר 1943 (בת 80); תל אביב, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1959
עיסוק	זמרת
שפה מועדפת	עברית

עדנה גורן (נולדה ב-27 באוקטובר 1943) היא זמרת ישראלית. עיקר הצלחתה היה בשנות השישים והשבעים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורן נולדה וגדלה בתל אביב בשם עדנה בדיחי להורים שעלו מתימן^[1]. הוריה היו שחקנים ודודתה, אחות אמה, הייתה הזמרת אסתר גמליאלית. את דרכה המקצועית החלה בגיל 16, כשהזמר בני ברמן גילה את כישרונה^[1]. בשנת 1961 התגייסה לצבא ושירתה כסולנית של להקת חיל האוויר^[1]. ב-1966 הקליטה גורן תקליטון בשם "עדנה" ובו 4 שירים, שאותם כתב חיים קינן, כולם גרסאות עבריות ללהיטים אמריקנים פופולריים באותם ימים. השירים באלבום הם "ללילה יש צבע אחר", "לו", "את העולם חילקו לשניים" ו"חלום רחוק". בגיל 22, בתחילת שנת 1966, שרה בסרט "שני קוני למל" את שלושת השירים של הדמות הנשית הראשית ליבל'ה - "הוא יהיה לי בעל", "אבי אומר שהחתן" ו"סליחה רבותי". באותה שנה השתתפה גם בפסטיבל הזמר והפזמון וביצעה את השיר "לא פעם, בקיץ" של רחל המשוררת. בסוף אותה שנה, 1966, הופיעה כזמרת בדיסקוטק ששרה את השיר "מנדלבאום" בסרט "האם תל אביב בוערת?" שצולם ב-1967, ובסוף אותה שנה הוציאה אלבום סולו ראשון בשם "כי מדברות עיניך". בשנת 1969 הקליטה את השיר "בלדה לאיש הפשוט" לפסקול הסרט תעלת בלאומילך.

הצמד עם קובי רכט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1968 חברה לקובי רכט, חייל משוחרר, והקליטה יחד איתו את האלבום "משירי סשה ארגוב"^[2]. באלבום כלולים השירים "זמר המפוחית", "לילה בדרום", "למה בוכים גשמי החורף" ו"לפנות ערב", המזוהה עם גורן במיוחד. ב־1969 הופיעו השניים יחד בפסטיבל הזמר בשיר "מכתבי אהבה". השניים מופיעים ביחד עד היום מפעם לפעם בביצוע שירי סשה ארגוב^[3].

הצלחה בשנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 ביצעה גורן את "כוכבים בדלי" לסירוגין עם צילה דגן, ושרה בפסטיבל שירי הילדים הראשון את "שיר לנמלה". בשנת 1973 הופיעה בפסטיבל הזמר המזרחי בשיר "אהובי ישן בזרועותי", וב-1975 בפסטיבל השישי של שירי הילדים עם השיר "חלום בצבעים". ב-1976 העלתה מופע עם שייקה אופיר.

ב-1978 הקליטה אלבום בשם "התחדשות" שכלל שירי ג'אז חדשים ובהם "אל נא תגידי לי שלום" שהוקדש לדודתה, הזמרת אסתר גמליאלית. את סגנון הג'אז הכיר לה ידידה, הפסנתרן זיגי סקרבניק, כבר באמצע שנות ה-60. באותה שנה השתתפה בתוכנית הטלוויזיה של רלף ענבר "אולפן קיץ עם ג'וזי כץ".

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורן לא הרבתה להופיע בשנות ה-80. ב-1982 הופיעה במחזמר "ילדי הכרך" בבימויו של צדי צרפתי שיצא לאור גם כאלבום^[4]. ב-1984 העלתה מופע ג'אז בליווי מנחם ויזנברג, אלי מגן ופפו לוי^[5].

בשנת 1989 הופיעה במופע שהוקדש לסשה ארגוב שנקרא "זר לסשה ארגוב" בו ביצעו את שיריו אמנים שונים.

שנות התשעים ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 הופיעה בפסטיבל ערד. גורן שבה מדי פעם להופעות באותה תקופה, בעיקר במועדון ג'אז שהקים בני אמדורסקי^[1].

ב-1997 הוציאה אלבום בשם "קולות", שלא זכה להצלחה, על אף השירים הבולטים "אתה רחוק ממני", "קולות" ו"יש לך חבר".

בשנת 1995 יצא אוסף עם מיטב להיטיה של גורן.

ב-2006 הופיעה גורן במופע איחוד שלה ושל קובי רכט בשם "שוב בשניים", והשניים התארחו בתוכנית של חינוכית 23 "מוזיקה היום".

בשנת 2010, לראשונה מאז הוצאת האלבום "קולות", הוציאה גורן אלבום חדש בשם "סתיו". האלבום כולו משיריה של המלחינה חנה לוי, וגם כולל שירים באנגלית (את חלק מהמילים כתבה גם לוי עצמה).

ב-2011 הקליטה שני שירים חדשים ל"גוונים" - אלבום האוסף הכפול משירי חיים קינן: דואט עם ישראל גוריון בשם "ביחד, לטוב ולרע" (לחן: רן אלירן) ו"מקום" (לחן: חיים קינן).

ב-2014 דיבבה את גברת ג'וגינס בסרט "יצאת כוכב".

בשנת 2023 השתתפה גורן בפסטיבל "השיר הבא" 2023 בניהולו האומנותי של אלי ניסמן וזכתה בפרס מפעל חיים על תרומתה היחודית למוזיקה הישראלית.