אריך מרקס
 | |
| אריך מרקס | |
| לידה |
6 ביוני 1891 ברלין, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
12 ביוני 1944 (בגיל 53) סן-לו, צרפת תחת שלטון גרמניה הנאצית  |
| מדינה |
הרייך הגרמני  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית  רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1910–1944 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל התותחנים (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה הקלה ה-101 מפקד הדיוויזיה ה-337 מפקד קורפוס המילואים ה-66 מפקד הקורפוס ה-87 מפקד הקורפוס ה-84 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל אריך מרקס (בגרמנית: Erich Marcks; 6 ביוני 1891 – 12 ביוני 1944) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה, ונהרג במהלך הפלישה לנורמנדי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרקס נולד ב-6 ביוני 1891 בברלין, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית לאריך מרקס שהיה היסטוריון מפורסם ולפרדריקה לבית פון זלין. בשנת 1910 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-76 (באדן ה-5), ובשנת 1911 הועבר לרגימנט הארטילריה ה-9 (שלזוויג - גנרלפלדמרשל גראף פון ולדרזה). בפרוץ מלחמת העולם הראשונה הועבר לרגימנט הארטילריה של המילואים ה-17, ולחם בשורותיו במהלך המלחמה, שבה נפצע כמה פעמים במהלך הקרבות. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף מרקס לפרייקור, ולאחר מכן הצטרף לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באוקטובר 1925 מונה מרקס לקצין מטה בדיוויזיה ה-3 של הרייכסווהר, ובשנים 1927–1928 הוא היה מפקד סוללה 14 ברגימנט הארטילריה ה-3 (הפרוסי). ב-1 באוקטובר 1929 מונה מרקס לאיש יחסי ציבור במשרד המלחמה, וב-1 בדצמבר 1929 הועלה לדרגת מיור. ב-1 באפריל 1933 הוא התמנה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הארטילריה ה-6, וב-1 באוקטובר 1933 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-1 בספטמבר 1935 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 באוקטובר 1935 מונה לראש מטה הקורפוס ה-8, וב-1 באפריל 1939 הועלה לדרגת גנרל מיור.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ המלחמה היה מרקס ראש מטה הקורפוס ה-8, שהיה חלק מהארמייה ה-14 במסגרת קבוצת ארמיות דרום, והשתתף עמו במהלך הפלישה לפולין. ב-25 באוקטובר 1939 מונה מרקס לראש מטה הארמייה ה-18, והשתתף עימה במהלך המערכה על צרפת כחלק מקבוצת ארמיות B. ב-10 בדצמבר 1940 מונה מרקס למפקד הדיוויזיה הקלה ה-101, וב-1 במרץ 1941 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. במהלך המערכה בבלקן לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-51 במסגרת הארמייה ה-12, ובמהלך מבצע ברברוסה לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-52 במסגרת הארמייה ה-17. ב-26 ביוני 1941 נפצע מרקס במהלך הקרבות, ואיבד עין ורגל, ועל כך קיבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל ואת אות הפציעה בזהב. לאחר החלמתו מונה מרקס ב-25 במרץ 1942 למפקד הדיוויזיה ה-337, שהייתה חלק מהקורפוס ה-45 במסגרת הארמייה הראשונה, וב-19 ביולי 1942 הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הקורפוס ה-25 במסגרת הארמייה השביעית.
ב-21 בספטמבר 1942 מונה מרקס למפקד קורפוס המילואים ה-66, שהיה מוצב בצרפת כעתודת קבוצת ארמיות D, וב-1 באוקטובר הועלה מרקס לדרגת גנרל חיל התותחנים. ב-5 בנובמבר 1942 מונה מרקס למפקד הקורפוס ה-87, שהיה מוצב בצרפת כחלק מהארמייה השביעית במסגרת קבוצת ארמיות D, וב-1 באוגוסט 1943 מונה מרקס למפקד הקורפוס ה-84, שהיה מוצב בנורמנדי כחלק מהארמייה השביעית במסגרת קבוצת ארמיות D, ולאחר מכן במסגרת קבוצת ארמיות B, ובמקומו מונה גוסטב-אדולף פון צנגן, שפיקד קודם לכן על הקורפוס ה-87.
מרקס היה מהקצינים הבודדים בוורמאכט שסברו שפלישת בעלות הברית לצרפת תהיה בנורמנדי, והוא השתדל להעלות את רמת המוכנות של קציניו לכך. ב-6 ביוני 1944 עם פלישת בעלות הברית, פיקד מרקס על הקורפוס ה-84 בלחימה בחצי האי קוטנטן. ב-12 ביוני נפגע מרקס מתקיפה אווירית במהלך סיור שעשה בקו הקדמי באזור סן-לו, וכעבור זמן קצר מת. על פעולותיו בקרבות, הוענק למרקס לאחר מותו תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריך מרקס(הקישור אינו פעיל) באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)