אריק הלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריק ג' הלר
Eric J. Heller
לידה 10 בינואר 1946 (בן 78)
וושינגטון הבירה, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
ענף מדעי מכניקת הקוונטים, אמנות דיגיטלית, פיזיקה כימית, כימיה תאורטית, פיזיקה קוונטית, quantum theory, מכניקת הזורמים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כימאי תאורטי, פיזיקאי
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ויליאם ריינהרדט
מוסדות
תלמידי דוקטורט דוד טנור
פרסים והוקרה
  • פרס החברה האמריקאית לכימיה תאורטית (2005)
  • עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית
  • מלגת גוגנהיים
  • Camille Dreyfus Teacher-Scholar Awards עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
פיתוח פורמליזמים ושיטות במכניקת הקוונטים התלויה בזמן, חקר כאוס קוונטי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריק ג'ונסון "ריק" הלראנגלית: Eric Johnson "Rick" Heller; נולד ב-10 בינואר 1946) הוא כימאי תאורטי ופיזיקאי אמריקאי, פרופסור באוניברסיטת הרווארד. ידוע בזכות עבודותיו בתחום מכניקת הקוונטים התלויה בזמן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלר נולד בוושינגטון הבירה. אביו היה הכלכלן האמריקאי וולטר הלר, לימים ראש מועצת הכלכלנים המייעצת לנשיא ארצות הברית ג'ון קנדי.

הלר למד לתואר ראשון באוניברסיטת מינסוטה, אותו השלים בשנת 1968, ואת לימודיו לתואר שלישי בפיזיקה כימית עשה באוניברסיטת הרווארד בהנחיית פרופ' ויליאם ריינהרדט. עבודת הדוקטורט שלו הוגשה בשנת 1973. לאחר מכן היה לעמית בתר-דוקטורי באוניברסיטת שיקגו בהנחיית פרופ' סטיוארט רייס (אנ'), ובסיום תקופה זו הצטרף כחבר סגל לאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

בשנת 1981, נסע הלר לשבתון במעבדה הלאומית לוס אלמוס ושהה שם כחוקר כשלוש שנים, לאחריהן התמנה כחבר סגל באוניברסיטת וושינגטון. ב-1993 שב להרווארד כפרופסור לפיזיקה וכמנהל המכון לפיזיקה אטומית ומולקולרית (ITAMP). ב-1998 השלים את כהונתו ומונה גם כפרופסור לכימיה בהרווארד. כיום הוא מחזיק במשרת פרופסור לכימיה ולפיזיקה ע"ש אבוט וג'יימס לורנס.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלר היה חלוץ בכל הקשור לשימוש בחבילות גלים כגודל פיזיקלי מרכזי במכניקת הקוונטים, דבר אשר אפשר את חקר דינמיקת המצבים המעוררים של מערכות קוונטיות גדולות מבלי צורך בחישוב המצבים העצמיים שלהן. כמו כן, הניח את היסודות להבנת תאורטית של פמטוכימיה (אשר הפכה למדע ניסיוני בזכות עבודתו של אחמד זוויל).

יחד עם סו-יינג לי, שהיה עמית בתר-דוקטורי שלו, פיתח הלר גישה תלויה בזמן לספקטרוסקופיית ראמאן ברזוננס. הוא תרם למתודולוגיה של שימוש ב"גאוסיאנים קפואים" (frozen Gaussians), שהם למעשה מצבים קוהרנטיים של פוטנציאל הרמוני, ככלי מפתח בייצוגים סמי-קלאסיים המבוססים על תנאי התחלה (IVR) לצורך פתרון של מערכות קוונטיות, בראשם פרופגטור הרמן-קלוק.

כפיזיקאי, הלר ידוע בזכות עבודותיו בתחום הכאוס הקוונטי ובפרט צלקות קוונטיות. רבות מעבודותיו בתחום זה מושפעות ממחקרים מוקדמים שלו במכניקת הקוונטים התלויה בזמן. מעבר למחקר היומיומי, ידוע הלר בהיותו אמן דיגיטלי המפיק יצירות המבוססות על חישוביו, וכן כחובב של אקוסטיקה ופסיכו-אקוסטיקה (נושא עליו פרסם ספר).

ברבות השנים פרסם כ-300 מאמרים בכתבי עת שפיטים. עם תלמידיו נמנה פרופ' דוד טנור ממכון ויצמן למדע, אף הוא מומחה למכניקת הקוונטים התלויה בזמן.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלגת סלואן (1976)
  • פרס סיבורג (1981)
  • פרס הרברט מק'קוי (1981)
  • מלגת הומבולדט (1985)
  • מענק יצירתיות מיוחד מטעם הקרן הלאומית האמריקאית למדע (1987)
  • מלגת גוגנהיים (1992)
  • חבר האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים ואמנות (1994)
  • פרס ג'וזף א' הירשפלדר (2003)
  • פרס החברה האמריקאית לכימיה (2005)
  • עמית אסטור באוניברסיטת אוקספורד (2005)
  • חבר האקדמיה הבינלאומית למדע מולקולרי קוונטי
  • חבר האקדמיה הלאומית למדעים
  • חבר האגודה האמריקאית לקידום המדע
  • חבר האגודה האמריקאית לפילוסופיה
  • מלגת החברה האמריקאית לפיזיקה

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר המדע הבדיוני "השושן הקוונטי" (The Quantum Rose), שראה אור בשנת 2001 וזכה בפרס נבולה, מבוסס בחלקו על עבודותיו של הלר, והוא אף מוזכר בספר זה. הסופרת, קתרין אסארו (אנ'), הייתה תלמידתו של הלר והיא הקדישה לו ולנוספים את ספרה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Eric J. Heller, Why You Hear What You Hear: An Experiential Approach to Sound, Music, and Psychoacoustics, Princeton University Press, 2013, ISBN 9780691148595
  • Eric J. Heller, The Semiclassical Way (to dynamics and spectroscopy), Princeton University Press, 2018, ISBN 9780691163734

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריק הלר בוויקישיתוף