אחמד זוויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אחמד זוויל
أحمد زويل
Ahmed Zewail.jpg
לידה 26 בפברואר 1946
דמנהור, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוגוסט 2016 (בגיל 70)
פסדינה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים מצרים, ארצות הברית
עיסוק כימאי, חוקר, מרצה באוניברסיטה, ממציא, פיזיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות המכון הטכנולוגי של קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרסים ואותות הוקרה
תרומות עיקריות
עבודתו החלוצית בחקר תגובות כימיות בטווחי זמן קצרים ביותר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אַחְמַד חַסַן זֶווֵילערבית: أحمد حسن زويل; באנגלית: Ahmed Hassan Zewail;‏ 26 בפברואר 19462 באוגוסט 2016[1]) היה כימאי מצרי-אמריקני שזכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1999 על עבודתו החלוצית בחקר תגובות כימיות בטווחי זמן קצרים ביותר. הוא כיהן כפרופסור בקתדרה לכימיה ע"ש לינוס פולינג, פרופסור לפיזיקה ומנהל המרכז לביולוגיה פיזית למדע וטכנולוגיה אולטרה-מהירים במכון הטכנולוגי של קליפורניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוויל נולד בדמנהור, 60 קילומטרים דרום-מזרחית לאלכסנדריה, וגדל בדאסוק במשפחה מוסלמית. הוא היה בנם של חסן זוויל, מכונאי במקצועו שעבד בהמשך כפקיד ממשלתי, ושל אשתו, רווחיה דאר. סיים תואר ראשון באוניברסיטת אלכסנדריה ואחר כך עבר לארצות הברית, שם קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת פנסילבניה. לאחר מחקר בתר-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, עבר בשנת 1976 למכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech) ומאז ועד מותו כיהן בו כחוקר. בשנת 1990 מונה לראש הקתדרה לכימיה פיזיקלית על שם לינוס פאולינג.

בעבודתו פיתח זוויל שיטה למעקב אחר אטומים ומולקולות במהלך התגובה הכימית, באמצעות הבזקי לייזר מהירים במרווחי זמן של פמטו-שניות (femtoseconds). כך התחקה במדויק אחר שבירתו של הקשר הכימי ויצירתו מחדש, והוכיח את קיומם של תוצרי ביניים שהיו תאורטיים בלבד לפני כן.

בשנת 1993 הוענק לאחמד זוויל, בישראל, פרס וולף לכימיה. בשנת 1999 היה למצרי השלישי שקיבל פרס נובל, אחרי אנואר סאדאת בשנת 1978 (פרס נובל לשלום) ונגיב מחפוז בשנת 1988 (פרס נובל לספרות). מאז עסק זוויל, לצד מחקרו, גם בפעילות ציבורית, א-פוליטית, להנחלת המחקר המדעי התקין במדינות מוסלמיות, במדינות ערב ובמיוחד במצרים.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחמד זוויל היה נשוי פעמיים. את אשתו הראשונה הכיר בעת לימודיו באוניברסיטת אלכסנדריה. הוא התגרש ב-1979 ובשנת 1989 התחתן שוב עם רופאה ממוצא סורי, דמה פאהם. נולדו לו 4 ילדים, שניים מכל מערכת נישואים.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלגת גוגנהיים (1987)
  • פרס נובל לכימיה (1999)
  • מדליית בנג'מין פרנקלין (1998)
  • מדליית דייווי (2011)
  • פרס וולף בכימיה (1993)
  • פרס במדעים כימיים של האקדמיה הלאומית למדעים (1996)
  • הפרס העולמי למדע על שם אלברט איינשטיין (2005)
  • מדלית פריסטלי (2011)
  • פרס המלך פייסל הבינלאומי במדעים (1989)
  • מסדר הנילוס (1999)
  • פרס טולמן (1997)
  • פרס קרל צייס (1992)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוזאן (1997)
  • מדליית מנדל (2012)
  • עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית (1982)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מדריד (2008)
  • פרס אדגר ברייט וילסון בספקטרוסקופיה (1997)
  • פרס ולש בכימיה (1997)
  • פרס הרברט פ. ברוידה (1995)
  • פרס ארל פלילר בסקטרוסקופיה מולקולרית (1993)
  • אביר בלגיון הכבוד (30 ביוני 2012)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פקין (2004)
  • חבר זר של החברה המלכותית (2001)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לונד (2003)
  • הסרט הגדול של מסדר הארז
  • קצין או קצינה במסדר ההצטיינות הלאומי
  • עמית האקדמיה האפריקאית למדעים (2001)
  • פרס ארנסט לורנס (1998)

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992 - The chemical bond: structure and dynamics
  • 1994 - Femtochemistry: ultrafast dynamics of the chemical bond שני כרכים
  • 2008 - Physical biology: from atoms to medicine

אוטוביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002 - Voyage through time. Walks of life to the Nobel Prize

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחמד זוויל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]