ארמון יילדיז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארמון יילדיזטורקית: Yıldız Sarayı) הוא מתחם עצום של ווילות אימפריאליות עות'מאניות לשעבר בבישיקטאש, איסטנבול, טורקיה, שנבנה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. הארמון שימש למגורים של הסולטן העות'מאני וכן כבית המשפט של הסולטן בסוף המאה ה-19.

ארמון יילדיז

תולדות הארמון ושימושיו כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמון יילדיז, שמשמעותו "ארמון הכוכב", נבנה ב-1880 ושימש את הסולטן העות'מאני עבדול חמיד השני.[1] במקור הארמון נבנה על שטח של חורשות טבעיות שהפך לאחר מכן לנכס אימפריאלי בתקופת שלטון הסולטן אהמט הראשון (1603–1617). סולטאנים שונים לאחר אהמט הראשון נהגו לנפוש במקום, ביניהם הסולטן עבדול חמיד השני והסולטאן עבדילאזיז שהקימו בניינים על פני השטח. הביתן הראשון נבנה על ידי הסולטן סלים השלישי בין השנים 1798–1808, למען אמו, מיהרישה סולטן. [2] האזור המקיף את הארמונות הוא סדרה של ביתנים מבודדים בסביבה מיוערת[3] כשהוא ממוקם על שטח גדול של גבעות ועמקים. הארמון משמש כדוגמה לאדריכלות העות'מאנית המסורתית.

בסוף המאה ה-19, עזב הסולטן עבד אילחמיד השני את ארמון דולמאבהצ'ה שממוקם בחוף מצר הבוספורוס מכיוון הים מחשש שיותקף. הוא הרחיב את ארמון יילדיז והזמין את הארכיטקט האיטלקי ריימונדו ד'ארונקו לבנות בניינים חדשים במתחם הארמון. בהמשך הסולטאן עבר לגור בארמון יילדיז, וכך הפך הארמון למרכז השלטון הרביעי של האימפריה העות'מאנית (המקומות הקודמים היו ארמון העיר העתיקה Eski Saray באדירנה, וארמונות טופקאפי ודולמבהצ'ה באיסטנבול).

לאחר שהאימפריה העות'מאנית הובסה, שימש הארמון כקזינו מפואר ואחר כך הומר לבית הארחה לראשי מדינות ולמבקרים חשובים. כיום הארמון משמש כמוזיאון וגניו פתוחים בפני כלל קהל הציבור. בגניו של הארמון מתקיים גם יריד העתיקות של איסטנבול באולם סילהאנה (הנשקייה). המשרד האיסטנבולי של הארגון לשיתוף פעולה אסלמי (CIO) שוכן גם הוא במקום. חלק הארמון הממוקם במחוז בשיקטש (Beşiktaş) באיסטנבול, אינו פתוח יותר לקהל והוא משמש את נשיא טורקיה בלבד.[4]

תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמון יילדיז 1909

הארמון מורכב מבניינים שכוללים את הדירות המדיניות, ביתן Büyük Mabey, ביתן Şale, ביתן מלטה, ביתן Çadır, תיאטרון ובית האופרה של יילדיז, מוזיאון ארמון יילדיז והמפעל האימפריאלי לחרסינה.

ארמון יילדיז וגניו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמון יילדיז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The luxurious palaces of the Ottoman Empire, Daily Sabah, ‏2015-03-14
  2. ^ UNESCO World Heritage Centre, Yıldız Palace Complex, UNESCO World Heritage Centre (באנגלית)
  3. ^ John Freely, Istanbul : the imperial city, London ; New York : Penguin Books, 1998, ISBN 978-0-14-024461-8
  4. ^ Istanbul’s Yıldız Palace ‘allocated’ for Turkish president - Türkiye News, Hürriyet Daily News, ‏2015-11-08 (באנגלית)