ארנסטו קנטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנסטו קנטו
Ernesto Canto Gudiño
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 באוקטובר 1959
מקסיקו סיטי
פטירה 20 בנובמבר 2020 (בגיל 61)
מקסיקו סיטי
מידע כללי
מקום קבורה מקסיקו סיטי
מדינה מקסיקומקסיקו מקסיקו
משקל 60 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.7 מטרים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף הליכה תחרותית
תקופת הפעילות 19741994 (כ־20 שנה)
מאמן Jerzy Hausleber
תפקידים נוספים מרצה
הישגים
שיאים אישיים 20 ק"מ: 1:19:37 שעות
50 ק"מ: 3:52:16 שעות
מאזן מדליות
מתחרה עבור מקסיקומקסיקו מקסיקו
המשחקים האולימפיים
זהב לוס אנג'לס 1984 20 ק"מ
אליפות העולם באתלטיקה
זהב הלסינקי 1983 20 ק"מ
אליפות העולם באתלטיקה באולם
ארד אינדיאנפוליס 1987 5000 מטר
המשחקים הפאן-אמריקאיים
זהב קראקס 1983 20 ק"מ
גביע העולם בהליכה
זהב ולנסיה 1981 20 ק"מ
כסף ברגן 1983 20 ק"מ
אליפות גביע פאן אמריקה בהליכה
זהב חלפה 1990 20 ק"מ
כסף מאר דל פלאטה 1988 20 ק"מ
אליפות אמריקה-איבריה באתלטיקה
כסף מקסיקו סיטי 1988 20 ק"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארנסטו קנטוספרדית: Ernesto Canto Gudiño;‏ 18 באוקטובר 1959 - 20 בנובמבר 2020) היה אתלט מקסיקני. אלוף אולימפי (לוס אנג'לס 1984), אלוף עולם (הלסינקי 1983) וזוכה מדליות זהב (ולנסיה 1981) וכסף (ברגן 1983) בגביע העולם בהליכה ל-20 ק"מ. נוסף לכך, זוכה מדליית ארד באליפות העולם באולם (אינדיאנפוליס 1987) בהליכה ל-5000 מטר.

קריירה ספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1980[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות הליכה ל-20 ק"מ השיג קנטו תוצאה של 1:19.01 שעות, הטובה בעולם, אך פציעה מנעה ממנו להשתתף באולימפיאדת מוסקבה.

1981[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגביע העולם בהליכה (אנ') שנערך בולנסיה, ספרד זכה קנטו במדליית זהב בהליכה ל-20 ק"מ בתוצאה של 1:23:52 שעות לפני רונלד ויזר (אנ') ממזרח גרמניה (1:24:12 שעות) ואלסנדרו פזטיני (אנ') מאיטליה (1:24:24 שעות)

1983[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בהלסינקי, פינלנד זכה במדליית זהב בהליכה ל-20 ק"מ בתוצאה של 1:20:49 שעות, לפני יוזף פריבלינץ מצ'כוסלובקיה (1:20:59 שעות) ויבגני יבסיוקוב מברית המועצות (1:21:08 שעות).

במשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו בקראקס, ונצואלה (אנ') זכה במדליית זהב בהליכה ל-20 ק"מ בתוצאה של 1:28:12 שעות, לפני ראול גונזלס בן ארצו (1:29:21 שעות) והקטור מורנו (אנ') מקולומביה (1:30:05 שעות).

בגביע העולם בהליכה (אנ') שנערך בברגן, נורווגיה זכה במדליית כסף בהליכה ל-20 ק"מ בתוצאה של 1:19:41 שעות, אחרי יוזף פריבלינץ מצ'כוסלובקיה (1:19:30 שעות) ולפני אנטולי סולומין (אנ') מברית המועצות (1:19:43 שעות).

1984[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת לוס אנג'לס זכה במדליית זהב בהליכה ל-20 ק"מ בתוצאה של 1:23:13 שעות, לפני ראול גונסאלס בן ארצו (1:23:20 שעות) ומאוריציו דמילנו מאיטליה (1:23:26 שעות). נוסף לכך, הוא סיים במקום עשירי בהליכה ל-50 ק"מ בתוצאה של 4:07:59 שעות.

1986[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגביע פאן אמריקה בהליכה (אנ') שנערך בסיינט ליאונרד (אנ'), קנדה הוא השתתף בהליכה ל-20 ק"מ אך לא סיים.

1987[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באולם (אנ') שנערכה באינדיאנפוליס, ארצות הברית זכה במדליית ארד בהליכה ל-5000 מטר בתוצאה 18:38.71 דקות, אחרי מיכאיל שצ'ניקוב (אנ') מברית המועצות (18:27.79 דקות) ויוזף פריבלינץ מצ'כוסלובקיה (18:27.80 דקות).

בגביע העולם בהליכה (אנ') שנערך בניו יורק, ארצות הברית סיים במקום חמישי בהליכה ל-20 ק"מ בתוצאה 1:20:35 דקות.

במשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו באינדיאנפוליס הוא לא סיים את תחרות ההליכה ל-20 ק"מ.

באליפות העולם שנערכה ברומא, איטליה הוא נפסל בתחרות הליכה ל-20 ק"מ ולא הצליח להגן על תוארו.

בעקבות חוסר הצלחותיו בשנה זו הודיע קנטו על כוונתו לפרוש מפעילות ספורטיבית אך נשיא הוועד האולימפי של מקסיקו שיכנע אותו להאריך את הקריירה שלו. בהמשך הקריירה ניסה שוב לפרוש ושוב שוכנע להמשיך בפעילותו.

1988[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אמריקה-איבריה באתלטיקה (אנ') שנערכה במקסיקו סיטי, מקסיקו זכה במדליית כסף בהליכה תחרותית|הליכה ל-20 ק"מ בתוצאה של 1:24:29 שעות, אחרי קרלוס מרסנריו (אנ') בן ארצו שקבע שיא אליפות חדש של 1:21:47 שעות ולפני (אנ') מספרד (1:27:23 שעות).

באולימפיאדת סיאול נפסל במהלך תחרות הליכה ל-20 ק"מ ולא הצליח להגן על תוארו.

בגביע פאן אמריקה בהליכה (אנ') שנערכה במאר דל פלאטה, ארגנטינה זכה במדליית כסף בהליכה ל-20 ק"מ בתוצאה של 1:25:15 שעות, אחרי קרלוס מרסנריו (1:24:00 שעות) ולפני גיליאם לבלנק (אנ') מקנדה (1:27:08 שעות).

1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגביע פאן אמריקה בהליכה (אנ') שנערכה בחלפה, מקסיקו זכה במדליית זהב בהליכה ל-20 ק"מ בתוצאה של 1:21:46 שעות, לפני ג'ואל סנצ'ז בן ארצו (אנ') (1:22:09 דקות) וקרלוס מרסנריו (1:22:25 שעות).

במשחקי הרצון הטוב (אנ') שנערכו בסיאטל, ארצות הברית זכה במדליית זהב בהליכה ל-20 ק"מ[1] בשיא משחקים חדש של 1:23:13.12 שעות, לפני מיכאיל שצ'ניקוב (אנ') מברית המועצות (1:23:22.34 שעות) וברנד גומלט (אנ') ממזרח גרמניה (1:23:29.61 שעות).

1991[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגביע העולם בהליכה (אנ') שנערכה בהוואנה, קובה סיים את התחרות בהליכה ל-20 ק"מ במקום חמישי בתוצאה של 1:28:22 שעות.

1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת ברצלונה סיים את התחרות בהליכה ל-20 ק"מ במקום 29 בתוצאה של 1:33:51 שעות.

1994[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה בברגן, נורווגיה במאי 1994 קבע בהליכה ל-20,000 מטר על מסלול תוצאה של 1:18.40.0 שעות, המציבה אותו במקום השלישי ברשימת התוצאות הטובות ביותר במקצוע זה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי הקריירה הספורטיבית שלו ולאחר סיום פעילותו זכה קנטו לשלל אותות ותארי כבוד:

  • מועמד לאתלט המקסיקני הטוב ביותר בהיסטוריה מטעם ESPN (2017)
  • פרס הספורט הלאומי מטעם ממשלת הרפובליקה (1981)
  • עיטור הכפתור האולימפי של הוועד האולימפי הבינלאומי מ-1984 עד 1992
  • נושא דגל המשלחת המקסיקנית למשחקי הספורט של מרכז אמריקה והקריביים ב-1986 וב-1990
  • פרס "אל הרלדו דה מקסיקו" (El Heraldo de México) בשנים 1990, 1989, 1986, 1984, 1983, 1982
  • פרס משרד החינוך של ממשלת ספרד לספורטאי מצטיין (1983) - הספורטאי הראשון שאינו ספרדי
  • פרס הספורטאי הטוב ביותר במקסיקו של "ערוץ 13" המקסיקני (1983)

קנטו נפטר ב-2020 מסרטן הלבלב[2][3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התחרות נערכה באצטדיון ולא ברחבי העיר כמקובל
  2. ^ Fallece a los 61 años Ernesto Canto, באתר eluniversal.com.mx, ‏20 בנובמבר 2020 (ספרדית)
  3. ^ הודעה על מותו של ארנסטו קנטו, באתר athleticsnacac.org, ‏23 בנובמבר 2020