ארתור מקארתור האב
 | |||||
| לידה |
26 בינואר 1815 גלאזגו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד   | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 1896 (בגיל 81) אטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי, ארצות הברית .svg){kind=small} | ||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות רוק קריק | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת וסליין | ||||
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
  | |||||
ארתור מקארתור האב (באנגלית: Arthur MacArthur Sr.; 26 בינואר 1815 – 26 באוגוסט 1896) היה מהגר, עורך דין ושופט סקוטי-אמריקאי. הוא היה המושל הרביעי של ויסקונסין והיה שופט עמית של בית המשפט העליון של מחוז קולומביה. הוא היה אביו של הגנרל ארתור מקארתור הבן, וסבו מצד אביו של הגנרל דאגלס מקארתור.
השכלה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארתור מקארתור נולד ב-26 בינואר 1815 בגלאזגו, סקוטלנד.[1] הוריו היו שניהם משבט מקארתור ממערב ההיילנדס הסקוטיים, אך אביו מת לפני לידתו. אמו, שרה, נישאה בשנית לאלכסנדר מגט, ובשנת 1828, המשפחה היגרה לארצות הברית, והתיישבה ליד אוקסברידג', מסצ'וסטס.
מקארתור למד באוקסברידג' ובאמהרסט, אך עזב את בית הספר כדי לעזור למשפחה במהלך השפל של 1837. בסופו של דבר הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת ווסליאן, בקונטיקט, ב-1840. הוא למד משפטים בניו יורק, והתקבל ללשכת עורכי הדין בניו יורק ב-1841.[1] הוא גם החל להתעניין בפוליטיקה בזמן שהותו בניו יורק, והצטרף למפלגה הדמוקרטית.
בזמן שהותו בניו יורק, הוא פגש והתאהב באאורליה בלכר, ששכנעה אותו לעבור למסצ'וסטס. הוא נכנס למשרד עורכי דין פרטי בספרינגפילד, מסצ'וסטס,[1] וב-1843 נהיה מנהל ציבורי במחוז המפדן.[1] בסביבות 1844, הוא התחתן עם אורליה, ובסיוע כספי מאביה, הרחיב את עריכת הדין שלו. הוא עסק בהצלחה בעריכת דין בניו יורק ובמסצ'וסטס במשך כמה שנים, ובשנת 1849 עבר עם אשתו ובנו למילווקי, במדינת ויסקונסין החדשה.
השירות הציבורי בוויסקונסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוויסקונסין המשיך מקארתור לעסוק בעריכת דין מ-1849 עד 1851, וחידש את התעניינותו בפוליטיקה עם המפלגה הדמוקרטית בעיר. ב-1851 הוא הפך לתובע העירייה של מילווקי. בבחירות של 1855, מקארתור היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לסגן מושל ויסקונסין, והתמודד לצד המושל המכהן ויליאם א. ברסטו. הוא ניצח את צ'ארלס שולס הרפובליקאי מקנושה כדי להפוך לסגן המושל החמישי של המדינה.[2]
מחלוקת בחירות 1855[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבחירות של 1855, לעומת זאת, יצרו גם מחלוקת עם בחירתו מחדש לכאורה של ברסטו ב-157 קולות בלבד. יריבו הרפובליקני של ברסטו, סנטור מדינת ויסקונסין קולס בשפורד, טען להונאה וערער על התוצאות. ב-7 בינואר 1856, גם בשפורד וגם ברסטו הושבעו כמושל ויסקונסין בטקסים נפרדים.[3]
התובע הכללי היוצא, ג'ורג' בולדווין סמית', הגיש הליך Quo-warranto כדי להדיח את ברסטו, והתיק "בשפורד נגד ברסטו" הגיע עד מהרה הגיע לבית המשפט העליון של ויסקונסין. ברסטו ניסה בתחילה לערער על סמכות השיפוט של בית המשפט לגבי תוצאות הבחירות, אך לבסוף התרצה, וב-21 במרץ 1856 שלח את התפטרותו לבית המחוקקים של ויסקונסין.[3]
בעקבות כך, מקארתור הפך למושל בפועל של ויסקונסין. ארבעה ימים לאחר מכן, בית המשפט העליון של ויסקונסין החליט פה אחד לטובת בשפורד, וקבע כי התוצאות מכמה אזורים ממחוזות צפון נידחים נראו כמזויפים. מקארתור, למרות שבהתחלה החליט לכהן בתפקיד המושל ללא קשר להחלטת בית המשפט, שקל מחדש את החלטתו וויתר על משרת המושל לבאשפורד.[3]
הוא חידש את תפקידיו כסגן מושל, ונשאר באופן רשמי בתפקיד זה עד סוף כהונתו, ינואר 1858.[3]
בית המשפט המחוזי בוויסקונסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1856, שופט בית המשפט המחוזי בוויסקונסין, לוי האבל, התפטר ממושבו במעגל השני, המכסה את מחוזות מילווקי ו-וואקשה. אלכסנדר רנדל מונה למלא את המושב באופן זמני, אך נקבעו בחירות חדשות לאפריל 1857 כדי למלא את יתרת הקדנציה. [4] רנדל לא התמודד בבחירות למשך כהונה מלאה; מקארתור, בזמן ששימש כסגן מושל, התמודד על התפקיד ונבחר לתפקיד ללא התנגדות, ונכנס לתפקידו בשנה שלאחר מכן. [5] [6] הוא נבחר מחדש ב-1863 והתפטר בסתיו 1869. [7][3]
וושינגטון די סי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירות משפט פדרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקארתור מונה על ידי הנשיא יוליסס ס. גרנט ב-15 ביולי 1870, לבית המשפט העליון של מחוז קולומביה (כיום בית המשפט המחוזי של ארצות הברית למחוז קולומביה), למושב שופט עמית חדש..[1] הוא אושר על ידי הסנאט של ארצות הברית ב-15 ביולי 1870, וקיבל את הוועדה שלו באותו יום.[1] הוא כיהן בבית המשפט במשך 17 שנים, ופרש ב-1 באפריל 1887.[1]
אחרית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקארתור נשאר חבר בולט בחברה בוושינגטון הבירה בשנותיו האחרונות. הוא היה תומך נלהב של האוניברסיטה הלאומית, ושימש כנאמן, נשיא מועצת העוצר והקנצלר של האוניברסיטה. הוא גם היה נשיא האגודה למניעת צער בעלי חיים וילדים.[8]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסביבות 1844, מקארתור התחתן עם אורליה בלכר (1819–1864), בתו של תעשיין עשיר.[8] נולדו להם שני בנים, ארתור הבן, שנולד בצ'יקופי פולס, מסצ'וסטס, ב-1845, ופרנק, נולד בוויסקונסין ב-1853.[8]
עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית, ארתור הבן, אז בן שש עשרה, הפך להוט בעניין האיחוד. מקארתור פנה ישירות לנשיא אברהם לינקולן כדי להבטיח מינוי עבור ארתור הבן באקדמיה הצבאית של ארצות הברית, אבל הילד היה כל כך להוט להצטרף למטרה של האיחוד, שהוא דחה את האקדמיה להתנדב לשירות. מקארתור סייע לבנו אז בן ה-17 בקבלת נציבות ודרגת לוטננט ראשון ברגימנט הרגלים המתנדבים ה-24 של ויסקונסין, בפיקודו של קולונל צ'ארלס ה. לאראבי.[9] ארתור הבן זכה בעיטור מדליית הכבוד על מעשיו במלחמת האזרחים, ופתח קריירה בצבא, בסופו של דבר הגיע לדרגת לוטננט גנרל (שלושה כוכבים), ושימש כמושל הכללי האמריקני של הפיליפינים. ארתור הבן היה גם אביו של גנרל הצבא האמריקאי בעל וגיבור מלחמת העולם השנייה דאגלס מקארתור.[9]
לאחר מותה של אשתו, אורליה, מקארתור התחתן עם מרי אי (ווילקאט) הופקינס (1824–1899), אלמנתו של בנג'מין פ. הופקינס.[8]
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקארתור מת ב-26 באוגוסט 1896 באטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 "MacArthur, Arthur - Federal Judicial Center". www.fjc.gov.
- ^ "The Official Canvass". Daily Free Democrat. 19 בדצמבר 1855. p. 2. נבדק ב-18 בדצמבר 2020 – via Newspapers.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 "McArthur, Arthur 1815 – 1896". Wisconsin Historical Society. נבדק ב-18 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "April Session of the Circuit Court - Meeting of the Bar - A Pleasing Occasion". Wisconsin State Journal. 22 באפריל 1857. p. 2. נבדק ב-18 בדצמבר 2020 – via Newspapers.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Janesville Standard". The Daily Milwaukee News. 29 במרץ 1857. p. 2. נבדק ב-18 בדצמבר 2020 – via Newspapers.com.
Lieut. Gov. McArthur has consented to be a candidate for Circuit Judge in the 2d Judicial Circuit; of course he will be elected...
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Free Democrat". Richland County Observer. 15 באפריל 1857. p. 2. נבדק ב-18 בדצמבר 2020 – via Newspapers.com.
Arthur McArthur, by default of the Republican party, has been elected without opposition, Judge of the 2d Judicial Circuit, for the next six years.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Democratic Nominee for Circuit Judge". Semi-Weekly Wisconsin. 31 במרץ 1863. p. 4. נבדק ב-18 בדצמבר 2020 – via Newspapers.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 Reed, Parker McCobb (1882). The Bench and Bar of Wisconsin: History and Biography, with Portrait Illustrations. P. M. Reed. pp. 128–130. נבדק ב-9 ביוני 2019.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 Perret, Geoffrey (1996). Old Soldiers Never Die: The Life of Douglas MacArthur. New York City: Random House, Inc. p. 3. ISBN 9780679428824. נבדק ב-9 ביוני 2019.
{{cite book}}: (עזרה)Perret, Geoffrey (1996). Old Soldiers Never Die: The Life of Douglas MacArthur. New York City: Random House, Inc. p. 3. ISBN 9780679428824. Retrieved June 9, 2019.