ארתור קורן
.jpg) | |
| לידה |
4 ביוני 1891 ברסלאו, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בנובמבר 1978 (בגיל 87) וינה, אוסטריה |
| תחום יצירה | אדריכלות |
  | |
ארתור קורן (באנגלית: Arthur Korn; 4 ביוני 1891 – 14 בנובמבר 1978) היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורן נולד בברסלאו שבגרמניה (כיום ורוצלב, בפולין). למד אדריכלות באקדמיה המלכותית לאמנות ולמלאכת יד בברלין (Königliche Kunst- und Kunstgewerbeschule) בין השנים 1909–1911.
אחרי מלחמת העולם הראשונה עבד, תקופה קצרה, עם אריך מנדלסון והצטרף לחבורת "Der Ring" מיסודו של האחרון, ששאפה לקדם את האדריכלות המודרנית. כאדריכל מודרני הושפע קורן מטכנולוגיות חדשות שנכנסו לתחום האדריכלות. אחד החידושים שהרשימו אותו במיוחד הייתה הזכוכית. ב-1929 פרסם ספר בשם "הזכוכית באדריכלות המודרנית", שהוגדר על ידי עמיתיו כ"ספר נבואי", ובו כלל עבודות וטכניקות הקשורות בחומר שהיה חדש כחומר בנייה.
אחרי עליית הנאצים לשלטון וחקיקת חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נשללה ממנו, כמו מיתר האדריכלים היהודים, הרשות לעבוד במקצועו, והוא היגר ליוגוסלביה ואחר כך, ב-1938 ללונדון. באנגליה הצטרף לקבוצת MARS, שדגלה בהטמעת האדריכלות המודרנית באנגליה. בין שאר פעילותיה של הקבוצה היה קורן יו"ר והרוח החיה בוועדה ששאפה לתכנן את "לונדון אחר המלחמה"; תוכנית שפורסמה ב-1942.
בין 1941 ל-1945 לימד בבית ספר לארכיטקטורה באוקספורד ואז החל ללמד בבית הספר לאדריכלות של איגוד האדריכלים AA (Architectural Association School of Architecture), מבתי הספר העצמאיים לאדריכלות הוותיקים ביותר בעולם.
ב-1966 היגר לאוסטריה, ושם גם נפטר.
מעבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1922–1924 – בית ג'נט גולדשטיין, לאחר מכן "הבית של הגימנסיה הגרמנית".
- 1923 – בית קרוגר מגורים.
- 1923 – תכנון מרכז מסחרי בחיפה (עם זיגפריד ויצמן).
- 1924 – בית מגורים בברלין.
- 1924 – הקמת מפעל נעליים בבורג ביי מגדבורג.
- 1924 – בית מגורים של ד"ר קרויאנקר (Krojanker) בבורג ביי מגדבורג.
- 1924 – בית גולדשטיין בברלין (עם זיגפריד ויצמן).
- 1924 – בית של פריץ וסרווגל בברלין.
- 1926 – שיקום בניין המשרדים של חברת אבטחה וניהול נכסים בברלין.
- 1927–1928 – בית מגורים של ד"ר מרטין אברהם, בברלין.
- 1928 – חנות של חברת קופ & יוסף בברלין.
- 1930–1931 – מפעל גומי של יוליוס פרום בברלין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כריסטיאן קוטר, ארתור קורן בפרויקט "אדריכלים בגלות 1933-45", המכון לתולדות האמנות והאדריכלות, מכון קרלסרוהה לטכנולוגיה (השכלה, משרות ופרויקטים) (בגרמנית)