אשמן כלבי

אשמן כלבי
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
תת־סדרה:	דמויי נשפון
משפחה:	אשמניים
סוג:	אשמן כלבי
מינים
	5
שם מדעי
	Peropteryx; ‏פטרס, 1867

אשמן כלבי (שם מדעי: Peropteryx) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת האשמניים ובו 5 מינים שחיים בדרום ומרכז אמריקה. הסוג הוקם בשנת 1867 על ידי הזואולוג הגרמני וילהלם פיטרס והוא קרוי על שם פניו דמויות הכלב. הסוג חי בעיקר ביערות גשם וניזון מחרקים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאשמן הכלבי גוף גוצי שעיר, ראש כלבי חרוטי ומצח מוגבה שמכוסה לעיתים בפוני ארוך. החרטום הנפוח דמוי-חדק ומזדקף בחדות כלפי מעלה. האוזניים ארוכות, רחבות ועגולות עם רכסים רוחביים וצפירים קטנים דמויי גרזן; אצל מין אחד האוזניים מחוברות בבסיס בקרום עור ואצל השאר הן מופרדות זו מזו. העיניים גדולות ובולטות, השפתיים עבות והנחיריים צינוריים. הלוע רחב ושטוח, הניבים גדולים וארוכים ושאר השיניים קצרות וחדות.

בסמוך לחלק העליון של הכנפיים יש שקיקים עם בלוטות ריח שנפתחות כלפי חוץ. אורך הראש והגוף של מיני האשמן הכלבי 30–45 מ״מ, אורך הזרוע 38–54 מ״מ, אורך הזנב 12–18 מ״מ ומשקלם עד 11 גרם. הנקבה כבדה וארוכה יותר מן הזכר. ניתן להבדיל בין האשמן הכלבי לאשמן כנף-שקיק, בכך שהראשון חסר פסים בהירים על הגב ובעל חרטום נפוח וארוך יותר. הזנב מכוסה בקרום התעופה האחורי וקצהו החשוף מזדקף כזיז.

הפרווה של האשמן הכלבי צפופה, ארוכה וגסה. צבעה הכללי נע בין חום ערמוני לחום אדמדם, קפה עמוק, אוכרה, חום אפרורי או חום שחרחר, כשהגחון בהיר יותר מהגב והראש. סביב הכתף והצוואר יש לעיתים כתם שחרחר. הפנים והאוזניים חשופים וצבועים בשחור או בבורדו. הכנפיים בצבע שחור דהוי או פיח והזרועות והרגליים ורודים.

תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשמן הכלבי נפוץ באמריקה הדרומית והמרכזית; טווח התפוצה של הסוג כולל את דרום מקסיקו, בליז, גואטמלה, ניקרגואה, הונדורס, אל-סלבדור, קוסטה ריקה, פנמה, וונצואלה, אקוודור, קולומביה, סורינאם, גיאנה הצרפתית, גיאנה, פרו, צפון ומזרח בוליביה, צפון פרגוואי ומרבית ברזיל. באזור הים הקריבי הוא מצוי בטרינידד וטובגו בארובה ובגרנדה. בית הגידול של הסוג מורכב בעיקר מיער נשיר טרופי ויער מנגרובים, אך הם מופיעים גם ביער עננים מעל 1,000 מטר, בסוואנה טרופית או צחיחה למחצה, בתה דוקרנית ומישורי עשב.

האשמנים הכלביים פעילים בלילה ומבלים את היום במערות, נקיקים, חורבות, מכרות ועצים חלולים. הם חברותיים וחיים בקבוצות של 5–47 פרטים ועשויים לשהות בחברת עטלפים ממשפחות אחרות; הם נחשבים לעטלפים דרוכים ועירניים יחסית, וכאשר יש הפרעה בסמוך למקום הלינה הם נוטשים אותו במהירות. האשמנים נשכבים בעת המנוחה על משטח אנכי במקום להיות תלויים הפוך ושומרים על מרחק מינימלי קטן אחד מהשני. האשמנים יוצאים לתור אחר מזון בערב וחוזרים לפנות בוקר. הם ניזונים מחרקים ובפרט מחיפושיות וזבובים. אשמנים שחיים בסביבה אנושית מחפשים מזון לעיתים קרובות סביב פנסי רחוב. הטורפים העיקריים של האשמן הכלבי הם דורסי לילה וערפדים צמרירים.

הרבייה מתרחשת אחת לשנה ומשתנה מאזור לאזור. הזכר מקים הרמון קטן ומשתמש בבלוטות הריח בכנפיים כדי למשוך נקבות. לפני ההמלטה האשמנית פורשת למקום מבודד. האשמנית ממליטה גור יחיד מפותח יחסית ומניקה אותו עד גיל 40 יום. בגיל 55 יום הגור כבר מסוגל לעוף בכוחות עצמו והוא הופך לעצמאי זמן קצר לאחר מכן. רוב הגורים עוזבים את המושבה שבה נולדו ולא חוזרים אליה.