הרמון
[1]הרמון (בערבית: חרים حريم מהמילה حرم; בטורקית: Harem), הוא אגף בארמון המשמש למגורי נשותיו ופילגשיו של המלך (ולפעמים גם אנשי ממשל אחרים). תופעה זאת הייתה ידועה בכמה ממלכות בעת העתיקה. נשות ההרמון חיו בדרך כלל במסגרת ההרמון עצמו ולא הורשו לצאת לבדן מעבר לחומותיו. הגברים היחידים שעמם הן היו נפגשות, מלבד סריסים, היו המלך (או בעל ההרמון) אביהן ואחיהן. ידוע כי לבבלים ולפרסים הקדמונים היו הרמונות.
בביולוגיה משתמשים במילה הרמון כדי לתאר בעלי חיים המתקבצים בלהקות של נקבות תחת זכר שליט, כמו אצל האריה, אריות הים ופיל הים.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המילה הרמון היא מילה יחידאית בתנ"ך המופיעה בפסוק בספר עמוס "וְהִשְׁלַכְתֶּ֥נָה הַהַרְמֹ֖ונָה".[2] משמעות המילה לא ברורה אבל ברור שהשלכה להרמון היא ענישה לנשות שומרון. על פי רוב הפרשנים מדובר בשם של מקום. [3] יש שראו בה מילה זהה למילה ארמון בהחלפת האותיות א' ו-ה'. יש שפירשו שמדובר בחלק הארמון המיועד לפילגשי המלך. פירוש זה נתקבע בעברית המודרנית כנראה בהשפעת המילה הלועזית Harem. מקור המילה מן השורש ה.ר.מ או לחלופין ח.ר.מ, שהקשרו בערבית (וכן בעברית) הוא של דבר אסור, מקודש או מרוחק, מה שאכן בא לידי ביטוי במגורי הנשים, שהיו נפרדים ומוצנעים משאר הארמון.
בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]
התורה (חוק המלך) אוסרת על המלך ריבוי נשים, לפי הפסוק בספר דברים: ”ולא ירבה לו נשים“ (י"ז, טז). חרף זאת, שלמה המלך למשל נודע ב-700 נשותיו ו-300 פילגשיו.[4]
במגילת אסתר מתוארים אחדים מנוהלי ההרמון, "בית הנשים", של אחשוורוש, שעם המתגוררות בו נמנו ושתי ואסתר המלכה. האחראי על הרמונו של אחשוורוש היה הגי.
בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימינו ההרמונות נעלמים ברוב הארצות המוסלמיות, אף שעדיין יש עשירים ושליטים שיש להם הרמונות גדולים[דרוש מקור].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרמון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרמונות, דף שער בספרייה הלאומית
