הרמון
הרמון (בערבית: חרים حريم מהמילה حرم; בטורקית: Harem), הוא אגף בארמון המשמש למגורי נשותיו ופילגשיו של המלך (ולפעמים גם אנשי ממשל אחרים). תופעה זאת הייתה ידועה בכמה ממלכות בעת העתיקה. נשות ההרמון חיו בדרך כלל במסגרת ההרמון עצמו ולא הורשו לצאת לבדן מעבר לחומותיו. הגברים היחידים שעמם הן היו נפגשות, מלבד סריסים, היו המלך (או בעל ההרמון) אביהן ואחיהן. ידוע כי לבבלים ולפרסים הקדמונים היו הרמונות.
בביולוגיה משתמשים במילה הרמון כדי לתאר בעלי חיים המתקבצים בלהקות של נקבות תחת זכר שליט, כמו אצל האריה, אריות הים ופיל הים.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה הרמון היא מילה יחידאית בתנ"ך המופיעה בפסוק בספר עמוס "וְהִשְׁלַכְתֶּ֥נָה הַהַרְמֹ֖ונָה".[1] משמעות המילה לא ברורה אבל ברור שהשלכה להרמון היא ענישה לנשות שומרון. על פי רוב הפרשנים מדובר בשם של מקום.[2] יש שראו בה מילה זהה למילה ארמון בהחלפת האותיות א' ו-ה'. יש שפירשו שמדובר בחלק הארמון המיועד לפילגשי המלך.[3] פירוש זה נתקבע בעברית המודרנית כנראה בהשפעת המילה הלועזית Harem. מקור המילה מן השורש ה.ר.מ או לחלופין ח.ר.מ, שהקשרו בערבית (וכן בעברית) הוא של דבר אסור, מקודש או מרוחק, מה שאכן בא לידי ביטוי במגורי הנשים, שהיו נפרדים ומוצנעים משאר הארמון.
במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בֵּית הַנָּשִׁים במגילת אסתר, היה הבית, ההרמון, או המתחם, שבו התגוררו נשים אשר עמדו לרשותו של המלך אחשוורוש. ישנן מספר דעות בדבר זהותו של מלך זה, שעמד בראש האימפריה האחמנית. בית הנשים היה בשושן, עיר הבירה של האימפריה, וכנראה נמצא באזור מלכותי בקרבת בית המלך, או ארמונו. הנשים השונות, שנאספו מרחבי האימפריה עבור שעשועי המלך, דורגו, בהתאם להעדפות המלך, לנשים (במובן מעמדי, אשת המלך) ולפילגשים; החלוקה לשני מדורים שתוארה בכתובים אושרה בחפירות ארכאולוגיות בפרספוליס.[4] על פי המסופר במגילת אסתר, איסוף הנשים אל הבית נעשה בעצת עוזרי המלך, המכונים "נערים":[5]
”וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה: וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וְנָתוֹן תַּמְרוּקֵיהֶן:”
מלבד הנשים והפלגשים' אשר ביניהן נמנו ושתי ואסתר (המלכה). התגוררו בו סריסים שתפקידם היה לשמור על הנשים, לדאוג לתנאי הקיום ולציודן האישי, ולטיפוח החיצוני שלהן בתמרוקים ולהופעתן בפני המלך, כאשר נתקבלה הודעה ממנו. הסריסים, כנראה הראשיים בבית הנשים, ששמם הוזכר במגילת אסתר היו הֵגַי ושַׁעֲשְׁגַז.[6]
”וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ: בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי אֶל יַד שַׁעֲשְׁגַז סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים לֹא תָבוֹא עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם: וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ:”
המתחם היה סגור לכניסת זרים שאינם מדריו הקבועים.
בימינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימינו ההרמונות החלו להיעלם ברוב הארצות המוסלמיות, אף שעדיין יש שייח'ים עשירים ושליטים שיש להם הרמונות גדולים[דרוש מקור].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרמון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הרמונות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ספר עמוס, פרק ד', פסוק ג'
- ↑ על פי תרגום השבעים מדובר בארמניה. על פי פרשנים אחרים מדובר בשיבוש של החרמונה.
- ↑ פרוש מלבי"ם לפסוק בעמוס ד'
- ↑ הערך: בית הנשים, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 154
- ↑ מגילת אסתר, פרק ב', פסוקים ב'–ג'
- ↑ מגילת אסתר, פרק ב', פסוקים י"ג–ט"ו
