הונדורס

רפובליקת הונדורס
República de Honduras

דגל סמל
הבירה טגוסיגלפה
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	חופשי, ריבוני ועצמאי
המנון לאומי	Tu bandera es un lampo de cielo המנון
ממשל
משטר	רפובליקה נשיאותית
ראש המדינה	נשיא הונדורס
ראש הרשות המבצעת	נשיא הונדורס
נשיא הונדורס	נסרי עספורה
שפה רשמית	ספרדית
עיר בירה	טגוסיגלפה 14°6′N 87°13′W (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	הקונגרס הלאומי של הונדורס
גאוגרפיה
יבשת	אמריקה, אמריקה המרכזית
שטח יבשתי	112,090 קמ"ר (104 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC -6
היסטוריה
הקמה
- עצמאות - הוכרזה - הוכרה	מספרד 15 בספטמבר 1821 1823
ישות קודמת
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בספטמבר 2026)	11,220,405 נפש (87 בעולם)
צפיפות	100.10 נפש לקמ"ר (114 בעולם)
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 80 בגיל 0–14 30.62% בגיל 15–24 19.59% בגיל 25–54 39.92% בגיל 55–64 5.45% בגיל 65 ומעלה 4.42%
כלכלה
תמ"ג (2025)	39.6 מיליארד דולר (106 בעולם)
תמ"ג לנפש	3,529 דולר (155 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2023)	0.645 (139 בעולם)
מדד ג'יני	48.2 (נכון ל־2019)
מטבע	למפירה‏ (HNL)
בנק מרכזי	הבנק המרכזי של הונדורס
שונות
סיומת אינטרנט	hn
קידומת בין־לאומית	504
www.honduras.travel/en/
(למפת הונדורס מוגדלת)   טגוסיגלפה לה סייבה סן פדרו סולה צ'ולוטקה קומאיאגואה ניקרגואה אל סלבדור גואטמלה בליז הים הקריבי האוקיינוס השקט הונדורס (למפת הונדורס רגילה)   טגוסיגלפה לה סייבה סן פדרו סולה צ'ולוטקה קומאיאגואה ניקרגואה אל סלבדור גואטמלה בליז הים הקריבי האוקיינוס השקט הונדורס

סמל הונדורס במונומנט Torch of Friendship בשדרת ביסקיין , דאונטאון מיאמי

רפובליקת הונדורס (בספרדית: República de Honduras, הגייה בספרדית: [reˈpuβlika ðe onˈduɾas], רֶפּוּבְּלִיקָה דֶה אוֹנְדוּרָס) ובקיצור הוֹנְדוּרָס (בספרדית: Honduras - אוֹנְדוּרָס) היא מדינה באמריקה המרכזית הגובלת במערב בגואטמלה ואל סלוודור, בדרום בניקרגואה והאוקיינוס השקט, ובצפון במפרץ הונדורס והים הקריבי.

היסטוריה

לפני הכיבוש הספרדי היה השטח הנוכחי של הונדורס מיושב על ידי ילידים שאופיינו בשני סוגים תרבותיים שונים, שנוצרו כתוצר מההגירות שאכלסו את יבשת אמריקה בתקופה הטרום קולומביאנית. המאיה ותרבויות האצטקים נשלטו על ידי מה שמכונה "אופן הייצור האסייתי"^{[דרוש מקור]}, שהמאפיין הבולט ביותר שלו היה קיומה של כלכלה בישיבה, המבוססת על ייצור חקלאי, כאשר יחסי ייצור קולקטיביים ריכזו בכוח אחד שהופעל על ידי כוח יחיד^{[דרושה הבהרה]}. קבוצה של פקידים אזרחיים, דתיים וצבאיים^{[דרושה הבהרה]}. לכן^{[דרושה הבהרה]} הם לא היו חברות שוויוניות. החלוקה המעמדית הוקמה בין אלה שהפעילו כוח לרוב העם. בשנת 1502 הגיע לחופי הונדורס כריסטופר קולומבוס, במסעו הרביעי והאחרון לאמריקה. לאחר מכן הפכה הונדורס לחלק מן האימפריה הספרדית ושויכה לממלכת גואטמלה. עד אז חיו בהונדורס שבטים אינדיאנים, צאצאי שבטי המאיה.

בשנת 1821 הכריזה הונדורס על עצמאות ביחד עם שאר מדינות מרכז אמריקה. ב-1822 היא הפכה לחלק מהאימפריה המקסיקנית הראשונה של אגוסטין דה איטורבידה, ושנה מאוחר יותר התרחשה מהפכה והשלטון המקסיקני נפל. מדינות מרכז אמריקה הפכו לפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה. ב-1838 התפרק האיחוד והונדורס הפכה למדינה עצמאית.

בשנת 1888 נסללו פסי רכבת שעברו דרך כל הקריביים, פסי הרכבת תוכננו להיסלל עד לבירה, טגוסיגלפה, אך עקב מחסור בתקציב הגיעו פסי הרכבת רק עד סן פדרו סולה והיא הפכה למרכז המסחר של הונדורס, ולעיר השנייה בגודלה. בסוף המאה ה-19 שלטו בהונדורס שליטים טוטליטריים, בעזרת אמצעים צבאיים.

בתחילת המאה ה-20 היו רוב האזרחים במדינה איכרים עניים שגידלו בננות.^{[דרוש מקור]} בשנים אלו החלו תאגידי פירות אמריקאיים, ביניהם "חברת הפירות המאוחדת", לגלות את הפוטנציאל הכלכלי במדינות הללו ולקחת חלק בייבוא מוצרים מהונדורס. ב-1907 פלשה ניקרגואה למדינה וכפתה עליה ממשלת בובות, אך יצאה משם בעקבות התערבותם של כוחות אמריקאים שפעלו למען האינטרסים המשותפים של ארצות הברית ושל תאגידי הפירות. בשנת 1910 הבינו ראשי תאגידי הפירות שמיגל דווילה, נשיא הונדורס, לא מתכוון לשתף פעולה עם האינטרסים שלהם, ומימנו כוח צבאי שביצע הפיכה בשלטון, ביולי 1910. המהפכה החליפה את דווילה במנואל בונילה, אשר שיתף פעולה נמרצות עם דרישת התאגידים, וסיפק להם ביד רחבה הקלות מס, אדמות ותחבורה. במשך שני העשורים הבאים, התערבו כוחות אמריקאים בבחירות בהונדורס, והפעילו לחץ כדי לכפוף את הונדורס לאינטרסים הכלכליים-פוליטיים של ארצות הברית ושל תאגידי הפירות. התערבותה של חברת הפירות בהונדורס בפרט ושל תאגידים דומים במדינות האזור היא המקור לכינוי רפובליקת בננות.

בשנת 1929 המפלגה הקומוניסטית של הונדורס יזמה התאגדות של פועלי הבננה. בתחילת שנות ה-30 החל מרד אשר כלל עימותים אלימים בין פועלי הבננה לבין הצבא. המרד הופסק בשנת 1931 עם לכידתו וחיסולו של מנהיג המרד, גרגוריו פררה.

בשנת 1949 ויתר הדיקטטור טיבורסיו אנדינו על המשך שלטונו, והעביר אותו מרצון לחואן מנואל גלבז, שיזם מספר רפורמות סוציאליסטיות, כמו הגבלת יום העבודה ל-8 שעות, ומגבלות נוספות על עבודתם של ילדים ונשים.

בשנת 1954 החל מרד גדול של פועלי תעשיית הפירות המקומית, שדרשו את שיפור תנאי העסקתם ומשכורתם. המרד הגיע לשיאו הראשון בשביתה של 25,000 איש, ששיתקו 15% מכוח העבודה של הונדורס. בתוך שבועיים התפשטה השביתה לפועלים נוספים, ולתעשיות נוספות, כאשר הצטרפו לשביתה כורים, עובדי טקסטיל ומבשלות ועובדים של תאגידים שונים. תוך זמן קצר הופר כלל ותיק של הונדורס, לפיו תאגידים אמריקאים לא נושאים ונותנים עם איגודי עובדים, והתאגידים הסכימו לשפר את תנאי העסקתם ואת משכורתם. למרות זאת, עובדי חברת הפירות המאוחדת, אשר קיבלו תנאים נחותים מעובדי התעשיות האחרות, הקשיחו את עמדתם, והשביתה נמשכה, הפעם של 100,000 פועלים. לאחר כחודשיים מתחילת השביתה, הגיעו לבסוף הצדדים להבנות, והפועלים חזרו לעבוד, אף על פי שחלק מדרישותיהם לא נענו (למשל, הם דרשו תוספת שכר של 72%, וקיבלו 21% תוספת).

בשנת 1969 התרחשה מלחמת הכדורגל, בין הונדורס לאל סלוודור. באותו הזמן היה מתח מדיני בין שתי המדינות, בייחוד אחרי שנשיא הונדורס האשים את אל סלוודור בכלכלה הרעועה של הונדורס, בגלל הגירה לא חוקית של תושבי אל סלוודור להונדורס. שיא העימות בין המדינות פרץ במוקדמות מונדיאל מקסיקו 1970, נבחרת אל סלוודור ניצחה במשחק שנערך באל סלוודור, וחודש לאחר מכן פלשה אל סלוודור להונדורס, במלחמה שנמשכה 100 שעות.

בשנות ה-80 החזיקה ארצות הברית נוכחות צבאית בהונדורס, על מנת לתמוך באל סלוודור במאבקה נגד שלטון הסנדיניסטה השמאלני בניקרגואה. בכירים בצבא הונדורס אומנו בבית הספר הצבאי אמריקאי בפנמה ולאחר 1984 בג'ורג'יה. בשנת 1982 ביקר רייגן בהונדורס, ונפגש עם נשיא גואטמלה ריוס מונט, שעלה לשלטון בהפיכה והביע את תמיכתו בו, על אף שהיה אחראי לטבח עשרות אלפי כפריים. בהונדורס התאגדו חברי המשמר הלאומי לשעבר של רודן ניקרגואה המודח סומוסה, ותכננו את עלייתם לשלטון. הם קראו לעצמם "מהפכני הנגד" - קונטראס. הקונגרס האמריקאי אסר על מימון הקונטראס. על מנת להשיג מימון בכל זאת, נרקמה פרשת איראן-קונטראס שנחשפה ב-1987.

פוליטיקה

פועלים שובתים ומפגינים בטגוסיגלפה

המשטר בהונדורס הוא רפובליקה נשיאותית. ראש המדינה, שעומד גם בראש הרשות המבצעת, הוא הנשיא, שנבחר בבחירות ישירות לתקופת כהונה בת ארבע שנים. על-פי החוקה הנוכחית, הנשיא מוגבל לתקופת כהונה יחידה. את הרשות המחוקקת מהווה הקונגרס הלאומי של הונדורס, פרלמנט בן בית אחד שמונה 128 חברים, הנבחרים לתקופת כהונה של ארבע שנים. משנת 2021 עד 2025 כיהנה סיומרה קסטרו כנשיאה.

בבחירות שנערכו בסוף נובמבר 2021 ניצחה מועמדת מפלגת השמאל סיומרה קסטרו והמפלגה זכתה למספר המושבים הגדול ביותר בקונגרס. קסטרו התמודדה פעמיים לנשיאות מאז שבעלה הודח בהפיכה של 2009 בהונדורס.

בבחירות שנערכו ב-30 בנובמבר 2025 ניצח מועמד הימין עצפורה בבחירות וזכה לרוב בפרלמנט.

חלוקה מנהלית

18 מחוזות הונדורס

ערך מורחב – מחוזות הונדורס

הונדורס מחולקת ל-18 מחוזות (départements) ו-298 מחוזות משנה.

המחוזות הם: אטלנטידה, צ'ולוטקה, קולון, קומאייגואה, קופאן, קורטס, אל פאראיסו, פרנסיסקו מורזן, גרסיאס א דיוס, ינטיבקה, איסלאס דה לה באהיה, לה פאס, למפירה, אוקוטיפקווי, אולנצ'ו, סנטה ברברה, ואלה, ויורו.

המחוז הגדול ביותר בגודל השטח הוא מחוז אולנצ'ו. והגדול ביותר בגודל האוכלוסייה הוא המחוז פרנסיסקו מורזן שבירת הונדורס טגוסיגלפה נמצאת בו. המחוז הקטן ביותר בשטח ובאוכלוסייה הוא איסלאס דה לה באהיה.

פשיעה

במדינה פועלות כנופיות רבות העוסקות, בין היתר, בסחר והברחת סמים. הגדולה בהן היא מארה סלבטרוצ'ה. רמת הפשיעה בהונדורס היא מהגבוהות בעולם - שיעור הרצח השנתי הוא מעל 90 על כל 100,000 תושבים, יותר מאשר בכל מדינה אחרת בעולם שלא נמצאת במצב מלחמה^{[דרושה הבהרה]}. העיר סן פדרו סולה נחשבת לעיר המסוכנת ביותר בעולם, עם שיעורי הרצח הגבוהים ביותר המגיעים כמעט ל-200 לכל 100,000 תושבים.

צבא

הכוחות המזוינים של הונדורס כוללים 53,000 חיילים וקצינים.

כלכלה

שער תחנת הכוח ההידרואלקטרית Central hidroeléctrica Francisco Morazán בקורטס

כ-60% אחוז מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני.

במהלך שנות ה-60 חלה הגירה גדולה של אזרחים מאל סלוודור להונדורס אשר הובילה לפגיעה בכלכלת הונדורס. ממשלת הונדורס החליטה להלאים את השדות החקלאיים שברשותה ולחלקם מחדש לחקלאיים ולכן ביקשה טרם לכן לגרש את החקלאים הסלוודוראיים. בין היתר בעקבות כך החליטה אל-סלוודור לאחר ניצחונה על הונדורס במונדיאל לתקוף את האחרונה. וכך החלה בשנת 1969 "מלחמת הכדורגל" שנמשכה 100 שעות.

כלכלת הונדורס היא בין החלשות במרכז אמריקה: 28% מאזרחיה הם מובטלים. זוהי גם אחת מהמדינות בעלות החוב הגבוה ביותר. עקב כך קיבלה הונדורס ב-2005 מהבנק העולמי הקלה בתשלום החוב. שירותי החשמל והטלפון הם מונופולים המסובסדים בידי הממשל. הנפט ומוצרים אחרים במדינה הם בעלי מחיר נקוב. הונדורס חתומה על הסכם של סחר חופשי יחד עם עוד מדינות: ניקרגואה, אל סלוודור, קוסטה ריקה, גואטמלה וארצות הברית. המטבע של הונדורס הוא למפירה והוא מונפק על ידי הבנק המרכזי של הונדורס.

בהונדורס מגדלים חסילונים ודגים ומייצרים חשמל מאנרגיה הידרואלקטרית.

גאוגרפיה

מפה טופוגרפית של הונדורס

הונדורס גובלת בניקרגואה מדרום, באל סלוודור מדרום-מערב ובגואטמאלה ממערב. היא שוכנת לחוף הים הקריבי מצפון, ויש לה קטע חוף קצר באוקיינוס השקט מדרום-מערב.

בליז נמצאת כ-75 ק"מ מעבר למפרץ הונדורס בנקודות הקרובות ביותר בין שתי המדינות.

81% מהשטח הוא הררי. באזור לה-מוסקיטה נמצא נהר פלאטַנו. אזור זה הוכרז כשמורת טבע ביוספרית על ידי "אונסק"ו" ב-1980.

אקלים ואסונות טבע

האקלים הוא טרופי או טרופי מתון. אזורי המרכז והדרום הם חמים יותר ולחים פחות מאזורי הצפון.

את הונדורס פקדו הוריקנים רבים, ביניהם הוריקן פיפי ב-1974 והוריקן מיץ' ב-1998, שהחריב כליל את כלכלת הונדורס.

פאונה

בהונדורס אזורי ג'ונגלים רבים ובהם בעלי חיים רבים כמו נחשים, איגואנות, טפיריים, פומות, קופים ומגוון רחב של חרקים ועופות.

דמוגרפיה

אוכלוסיית הונדורס מונה כ-9.1 מיליון איש נכון ל-2018, כאשר 36.8% הם מתחת לגיל 15.

הרכב אתני

משפחה אירופית בסן פדרו סולה

על פי נתוני 2017(הקישור אינו פעיל), מרבית האוכלוסייה (90%) היא מסטיסו - תערובת של אירופים וילידים אינדיאנים, 7% אינדיאנים, 2% שחורים ו-1% לבנים.

בצפון ישנן קבוצות רבות של אוכלוסייה אפרו-לטינית. בניגוד לשאר האוכלוסיות האפריקאיות או האפרו-לטיניות במרכז אמריקה, האוכלוסייה הזאת בהונדורס מקורה במהגרים אפריקאים ולא בעבדים. קיימת אוכלוסייה אסייתית שמקורה בעיקר בסין וביפן. כמו כן יש מהגרים פלסטינים ולבנונים, רובם הגדול נוצרים, אשר הגיעו להונדורס בעת השלטון העות'מאני, בדרכונים טורקיים (ולכן הם נקראים בפי האוכלוסייה Turcos).

רבים מהשבטים האינדיאניים עדיין מתקיימים, בהם: צ'ורטי, פֵץ', פאיה, טולוּפן, חיקַקֵה, לנקה, סומו, טוואקה ומיסקיטו. רבים מהשבטים דוברי שפות שבטיות. ברוב המקרים אוכלוסיית האינדיאנים ענייה מאוד בשל הזנחה מצד הממשלה ובשל אזור מגוריהם המרוחק.

לאורך החופים הצפוניים חיים דוברי אנגלית אשר הצליחו להתקיים בנפרד משאר האוכלוסייה, חלקם מקורם בפיראטים שפלשו אל האי.

דת

חג המולד בטגוסיגלפה

האוכלוסייה ברובה היא נוצרית אדוקה, כמו בשאר מדינות מרכז אמריקה. הדת הדומיננטית בהונדורס היא הנצרות כאשר ישנם שני זרמים בולטים: פרוטסטנטים אשר מהווים 39% מהאוכלוסייה וקתולים אשר מהווים 37% מהאוכלוסייה. 21% חסרי דת / אתאיסטים / אגנוסטיקנים ו-2% בני דתות אחרות.

בהונדורס חיה אוכלוסייה יהודית קטנה. ישנם שני בתי כנסת במדינה - אחד בטגוסיגלפה ואחד בסן פדרו סולה.

תרבות

תושבי המדינה קרויים קטרצ'וס (catrachos), מקור השם הוא פלורנסיו קטרוץ' , גנרל שב-1857 הגן על שטחי המדינה מפני פלישת צבאו של ויליאם ווקר.

אחד מהסופרים הידועים ביותר המתגורר כיום בהונדורס הוא רמון אמיה אמדור. אוסקר אמיה רודריגז הוא חשמן אשר היה מועמד לתפקיד האפיפיור ב-2005. סלוודור מונוקאדה (ספ') הבריטי-הונדורי הוא פרמקולוג של תרופות קרדיולוגיות, והוא תרם לפיתוח הוויאגרה, הוא נשוי למארי אזמרלדה, נסיכת בלגיה .

הונדורס היא חלק מארגון המדינות האיברו-אמריקניות, בו משתפות מדינות איברו-אמריקאיות פעולה בנושאי חינוך, מדע ותרבות.

הספורט הפופולרי ביותר במדינה הוא הכדורגל.

ראו גם

• רפובליקת בננות
• חברת הפירות המאוחדת

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הונדורס
• הונדורס, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• הונדורס באתר למטייל
• רפובליקת בננות: מה באמת קורה בהונדורס?, באתר מאקו, 12 באפריל 2018 (הקישור אינו פעיל)
• הונדורס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)