אשמן ערמוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאשמן ערמוני
Cormura brevirostris2.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: עטלפים
תת־סדרה: דמויי נשפון
משפחה: אשמניים
סוג: אשמן ערמוני
מין: אשמן ערמוני
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cormura brevirostris
וגנר, 1843
תחום תפוצה
Chestnut Sac-Winged Bat area.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אשמן ערמוני או אשמן ווגנר (שם מדעי: Cormura brevirostris) הוא מין עטלף קטן-בינוני במשפחת האשמניים שחי באמריקה הדרומית והמרכזית ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1843 על ידי הזואולוג הגרמני יוהאן אנדרס ווגנר ומשמעות שמו המדעי היא ״עטלף גדום-זנב קצר-פנים״. הוא קרוב גנטית ומורפולוגית לסוגים אשמן כנף-שקיק ואשמן כנף-ארנק.

תיאור ואנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשמן הערמוני בעל מבנה גוף קומפקטי, ראש מסיבי חרוטי וכנפיים צרות. החרטום הקצר והרחב מתחדד בקצהו, האף קטנטן והעיניים בינוניות ובולטות. האוזניים גדולות ומשולשות עם קצה מעוגל שפונה אחרונית בצורת מגל. צפירי האוזן קצרים והאפרכסות חרושות בקמטים. הזנב מכוסה בקרום תעופה אחורי מפותח, וקצהו השפיצי מבצבץ מהקרום ונראה כגדם (באורך של 1–3 מ״מ). על האמות יש שקיקים גדולים שמגיעים עד למרפק; השקיקים גדולים יותר אצל הזכרים ופולטים ניחוח חזק בעונת הרבייה כדי למשוך נקבות.

אורך הראש והגוף של האשמן הערמוני 58–72 מ״מ, אורך הזרוע 44–49 מ״מ, אורך האוזן 13–16 מ״מ ואורך הזנב 9–17 מ״מ; משקלו 7–11 גרם. הוא נבדל מאשמן כנף השקיק בכך שכפות רגליו קטנות יותר, בצבעו ערמוני, ובהיעדרם של הפסים הבהירים על הגב.

הפרווה של האשמן הערמוני ארוכה, צפופה ורכה ומשתרעת עד לאמצע הזרועות וחלק מהכנפיים; באזור הראש והגב יש לעיתים רעמת שיער בולטת. הצבע הכללי ערמוני, ארגמן מבריק או אדמדם כהה שהעניק למין את שמו, אך לעיתים עשוי להיות גם חום כהה עד שחרחר, אוכרה, זהוב או שילוב בין הצבעים הללו. הגחון חיוור במעט משאר הגוף, וסביב האוזניים והצוואר יש כתם שחרחר דהוי. הכנפיים, האוזניים והפנים בצבע שחור מבריק או פחם והזרועות והשוקיים בצבע בורדו.

תפוצה ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשמן הערמוני מצוי ביבשת אמריקה. טווח התפוצה שלו כולל מרבית סורינאם, גיאנה הצרפתית, גיאנה ווונצואלה, צפון ומרכז ברזיל צפון בוליביה, צפון ומזרח פרו, מזרח אקוודור, דרום ומרכז קולומביה, פנמה, קוסטה ריקה וניקרגואה. בית הגידול שלו כולל יער שפלה לח טרופי או סובטרופי, ויער עננים עד רום 1,000 מטר מעל פני הים.

האשמן הערמוני פעיל בעיקר בשעות הדמדומים בערב ובשחר. את שעות היום הוא מבלה בשינה בחללי עצים, על גזעים אנכיים או בבולי עץ שנפלו על קרקעית היער. האשמן חי בבדידות או בקבוצות קטנות של 2–5 פרטים שבהם האשמנים חיים באשכול צפוף זה על זה. הקבוצות מורכבות ממספר זכרים ונקבה אחת, ונקבות לעולם אינן חיות במשותף זו עם זו.

האשמן הערמוני ניזון מחרקים ומאתר את טרפו באמצעות איכון-הד; הקריאות שלו מורכבות משלוש פעימות קצרות בטווח 25–32 קילוהרץ בתדר עולה. פולסים בתדר זה יעילים יותר בגילוי חרקים לטווח רחוק. האשמן תר אחר מזון מעל ומתחת חופת היער, בקרחות, שטחים פתוחים ומעל גופי מים. למרות שהוא חי בחפיפה עם מינים של אשמן כנף-שקיק אין ביניהם תחרות משמעותית על מקורות מזון: האשמן הערמוני מחפש מזון בגובה גבוה יותר (10-5 מטר), מקפיד להתרחק מצמחייה, טס מהר יותר ומבצע טיסות מעגליות רחבות בהרבה (30-20 מטר). הרבייה מתרחשת בין אפריל למאי בפנמה, ובין אוגוסט לספטמבר בגיאנה הצרפתית; בשל כך, ההנחה היא שעונת הרבייה משתנה בהתאם למיקום הגאוגרפי. משך ההיריון ומספר הגורים אינו ידוע.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשמן הערמוני מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), לאור טווח תפוצתו הרחב והעדר אינדיקציות לירידה. האיום העיקרי על האשמן הוא כריתת יערות מתמשכת ביער האמזונאס, והוא נעלם בהדרגה באזורים הדרומיים של תפוצתו. האשמן מצוי במספר אזורים מוגנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשמן ערמוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אשמן ערמוני באתר הרשימה האדומה של IUCN