באקארה (משחק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משטח וקלפים לבאקארה

באקארה (בצרפתית: Baccarat או Baccara) הוא משחק קלפים אותו משחקים בבתי קזינו. קיימות שלוש גרסאות נפוצות של המשחק: פונטו בנקו (Punto banco או "באקארה צפון אמריקני"), באקארה דה שמי דה פר (Chemin de fer או "שמי"),[1] ו"באקארה בנק" (או שתי טבלאות deux tableaux). בפונטו בנקו, המהלכים של כל שחקן נקבעים על פי הקלפים שחולקו לו. בשתי הגרסאות האחרות, לעומת זאת, שני השחקנים יכולים לבצע בחירות במהלכי המשחק. סיכויי הזכייה במשחק הם לטובת הבנק, עם יתרון בית שאינו פחות מאשר אחוז אחד.

באקארה הוא משחק של השוואת ערכי קלפים בין שתי ידיים, האחת מכונה "השחקן" והשנייה היא ה"בנקאי". לכל  סיבוב במשחק יש שלוש תוצאות אפשריות: "שחקן" (לשחקן יש ציון גבוה יותר), "בנקאי", ו "תיקו".

קיימת מחלוקת בין היסטוריונים באשר למקורותיו של המשחק, יש היסטוריונים הטוענים כי מקור המשחק במאה ה-19.[2][3]  מנגד יש הטוענים כי המשחק הובא מאיטליה לצרפת בסוף המאה ה-15 על ידי חיילים ששבו מן המלחמה בתקופת שלטונו של שארל השמיני.[4][5]

הערכת שווי יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבקרה מעריכים שווי קלפים בנקודות: קלפים מספר 2 עד מספר 9 שוויים בנקודות כערך הנקוב עליהם; לקלפי העשרות, נסיכים, מלכות ומלכים אין ערך בנקודות (כלומר שווים אפס); אסים שווים נקודה אחת; ג'וקרים אינם בשימוש במשחק זה. שווי היד זהה לשווי הספרה הימנית בסכום הקלפים. לדוגמה, אם ביד קיימים קלפים בערך נקוב של 2 ו-3, אזי שווי היד כולה יהיה 5, אולם אם ביד קלפים בערך נקוב של 6 ו-7, אז שווי היד כולה יהיה 3 (כיוון ש-3 היא הספרה הימנית בסיכום הנקודות שהוא 13).[6] לכן ערך היד הגבוה ביותר האפשרי בבאקארה הוא תשע (המכונה Natural).

פונטו בנקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוב המכריע של משחקי באקארה בבתי קזינו בארצות הברית, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, שוודיה, פינלנד, ומקאו הם בגרסת "פונטו בנקו" ומכונים בפשטות "באקארה". כ-91% מסך הכנסות בתי הקזינו במקאו בשנת 2014 הגיעו ממשחק פונטו בנקו.[7] בפונטו בנקו הקזינו הוא שמשלם הימורים זוכים במשחק כל הזמן, ומתחייב למשחק בשתי ידיים בהתאם לכללים קבועים מראש, המכונים "הטבלה", זאת בניגוד למשחקי באקארה היסטוריים בהם בכל אחת מן הידיים ("שחקן" ו"בנקאי") יש שחקן המקבל החלטות באשר למשיכת קלפים. השחקן ("פונטו") והבנקאי ("בנקו") מציינים צד בכל אחת משתי הידיים שמחלקים בכל סיבוב משחק, המניבות שתי תוצאות שבהן המהמר יכול לתמוך; ליד המכונה ה"שחקן" אין קשר מיוחד עם מהמר, כך גם ליד ה"בנקאי" אין קשר עם בית הקזינו.

במדינות מסוימות גרסה זו של המשחק מכונה "טבלה" או "לוח" (tableau).

במשחק פונטו בנקו מחלקים קלפים מתוך מתקן המכונה "נעל" המכיל 6 או 8 חפיסות קלפים מעורבבות יחד. כמות של 8 חפיסות קלפים ב"נעל" היא הנפוצה ביותר. כרטיס חיתוך בגודל קלף משחק (בדרך כלל בצבע צהוב) העשוי פלסטיק, ממוקם מול הקלף השביעי מסוף החבילה, הוצאת קלף החיתוך מן הנעל מסמנת את הסיבוב האחרון לנעל המשחק. בכל סיבוב משחק שולפים שני קלפים לכל יד ומניחים על השולחן עם הפנים כלפי מעלה (כאשר ערכם גלוי), קלף ראשון ל"שחקן" ואחר כך לסירוגין בין שתי הידיים. איש המקצוע המחלק את הקלפים ("קרופיה" או "דילר") עשוי לקרוא בקול את ערכי הקלפים (למשל: "חמש שחקן, שלוש בנקאי"). אם בשלב זה בצד השחקן, או הבנקאי, יש יד ששוויה 8 או 9, הסיבוב מסתיים והתוצאה מוכרזת: ניצחון שחקן, או ניצחון בנקאי, או תיקו. אם אף לא אחת מן הידיים מכילה קלפים בשווי 8 או 9, מיישמים את כללי המשחק כדי לקבוע האם יש לתת קלף שלישי לשחקן, או לבנקאי. לאחר מכן, בהתבסס על הערך של הקלף שנמשך מן הנעל לשחקן, מיישמים את הכללים כדי לקבוע האם גם הבנקאי צריך לקבל קלף שלישי. בשלב זה מסתיים הסיבוב, מחלק הקלפים מכריז על התוצאה והימורים זוכים משולמים למהמרים והימורים מפסידים נאספים לקופת הקזינו.

טבלת כללי משיכת קלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם אין ביד של השחקן או הבנקאי סך של 8 או 9 נקודות לאחר שהונחו שני קלפים הראשונים (קלפים בסך 8 או 9 נקודות מכונים "נאטורל" natural), המשחק ממשיך להתנהל בהתאם לכללי הטבלה, תחילה הכלל לשחקן ואז הבנקאי.

כלל השחקן
אם סך הקלפים לשחקן נע בין אפס לחמש, הוא מושך קלף שלישי. אם סך הקלפים לשחקן הוא 6 או 7, אזי אין מוסיפים לו קלף.
כלל הבנקאי
אם השחקן לא קיבל קלף נוסף (כלומר, יש בצד השחקן רק שני קלפים), הבנקאי מתייחס רק לערך היד שלו ופועל על פי כלל הזהה לזה של שחקן: הבנקאי ימשוך קלף שלישי כאשר ערך שני הקלפים הוא 0–5 ולא ימשוך קלף נוסף אם ערך הקלפים הוא 6 או 7.

אם שחקן משך קלף שלישי, הבנקאי פועל על פי הכללים המורכבים הבאים:

  • אם הקלף השלישי לשחקן הוא בשווי 2 או 3, הבנקאי מושך קלף שלישי אם שני הקלפים שבידו הם בשווי 0–4 ונותר עם שני קלפים אם שווים 5–7.
  • אם הקלף השלישי לשחקן הוא בשווי 4 או 5, הבנקאי מושך קלף שלישי אם שני הקלפים שבידו הם בשווי 0–5 ונותר עם שני קלפים אם שווים 6–7.
  • אם הקלף השלישי לשחקן הוא בשווי 6 או 7, הבנקאי מושך קלף שלישי אם שני הקלפים שבידו הם בשווי 0–6 ונותר עם שני קלפים אם שווים 7.
  • אם הקלף השלישי לשחקן הוא בשווי 8, בנקאי מושך קלף שלישי אם שני הקלפים שבידו הם בשווי 0–2 ונותר עם שני קלפים אם שווים 3–7.
  • אם הקלף השלישי לשחקן הוא אס, 9, 10, או קלף מצויר (נסיך, מלכה, מלך) הבנקאי מושך קלף שלישי אם שני הקלפים שבידו הם בשווי 0–3 ונותר עם שני קלפים אם שווים 4–7.

בתי הקזינו מפרסמים את רשימת הכללים בנוסח המקל על זכירתו:

  • אם שווי הקלפים אצל הבנקאי הוא 2 או פחות, אזי הבנקאי מושך קלף, ללא קשר לשווי הקלף השלישי של השחקן.
  • אם שווי הקלפים אצל הבנקאי הוא 3, אזי הבנקאי מושך קלף שלישי, אלא אם כן הקלף השלישי של השחקן היה בשווי 8.
  • אם שווי הקלפים אצל הבנקאי הוא 4, אזי הבנקאי מושך קלף שלישי אם שווי הקלף השלישי של השחקן היה 2, 3, 4, 5, 6, 7.
  • אאם שווי הקלפים אצל הבנקאי הוא 5, אזי הבנקאי מושך קלף שלישי אם שווי הקלף השלישי של השחקן היה 4, 5, 6, או 7.
  • אם שווי הקלפים אצל הבנקאי הוא 6, אזי הבנקאי מושך קלף שלישי אם שווי הקלף השלישי של השחקן היה בן 6 או 7.
  • אם שווי הקלפים אצל הבנקאי הוא 7, אז הבנקאי אינו מושך קלף שלישי.

מחלק הקלפים יפעל על פי כללי החלוקה ויכריז על היד המנצחת: שחקן או בנקאי. ההימורים שהפסידו ייאספו על ידי המחלק וסכומי הזכייה ישולמו על פי הכללים של הבית. בדרך כלל, ישולם יחס של 1 ל–1 ישולם על הימור על שחקן ו-95% או 19 ל-20 על הימורים על בנקאי (1 ל-1 לאחר הפחתת "5% עמלה לבית על הזכייה").[8]

אם הבנקאי והשחקן הם בעלי אותו ערך בסוף הסיבוב, מחלק הקלפים יכריז "égalité -הימורים על שוויון זוכים." כל ההימורים על שוויון ישולמו ביחס של 8 ל-1 ואילו כל ההימורים על שחקן או בנקאי ישארו על השולחן ויהיו בתוקף למשחק הבא (בהתאם לכללי הקזינו ייתכן והמהמר יכול לחזור בו מהימור במקרה כזה).

יתרון הבית (ב"נעל" עם 8 חפיסות קלפים)[9]

אם הבנקאי זוכה 1.06%
אם השחקן זוכה 1.24%
תיקו (תשלום 8 ל-1) 14.4%
תיקו (תשלום 9 ל-1) 4.85%

מיקום המשחק בבית הקזינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתי קזינו בארצות הברית פונטו בלנקו נמצא בדרך כלל באזור התחום בחבל בשולי בית הקזינו, או בחדרים פרטיים המופרדים מאולם המשחקים הראשי. משחק הבאקארה אהוב על מהמרים כבדים, העשויים להמר עשרות ואפילו מאות אלפי דולרים על יד בודדה. הימור מינימלי על יד באקארה הוא בדרך כלל בסכום גבוה יחסית, לעיתים קרובות בין 100 ל-500 דולר. תקרת ההימור במשחק מותאמת בדרך כלל למהמר. בחלק מבתי הקזינו יש גם שולחנות מיני-באקארה, בהם מוצב מחלק קלפים אחד והם מוצבים באולם המשחקים הראשי, בשולחנות אלה סכומי המינימום להימור נמוכים יותר.[10]

כיוון שמשחק הבאקארה מושך בדרך כלל מהמרים עשירים, בית קזינו עשוי להרוויח או להפסיד מיליוני דולר בכל לילה של משחק, דבר העשוי להשפיע ישירות על מאזן הרווח וההפסד של החברה בעלת הקזינו. משכך, בדוחות הרבעוניים של חברות הימורים ציבוריות, הנסחרות בבורסה, ניתן למצוא לעיתים קרובות אזהרות רווח ודיווחים על הפסדים וזכיות משמעותיות במשחקי באקארה.

משחק באקארה, פונטו בנקו, בקנה מידה מלא מתקיים ליד שולחן עגול גדול, בדומה לגרסת השמי (chemin de fer). שלושה אנשי צוות קזינו ניצבים ליד השולחן, קרופיה, המנהל את המשחק ושני מחלקים האוספים את ההימורים ומחלקים זכיות. סביב השולחן ניצבים עד 14 מהמרים, אולם המשחק יכול להתנהל אף עם מהמר בודד. ב"נעל" יש בדרך כלל 8 חבילות קלפים אותם מערבבים רק אנשי צוות הקזינו: הקרופייה והמחלקים. את ה"נעל" אוחז אחד המהמרים, אשר מחלק את הקלפים לפי הוראות שהוא מקבל מן הקרופיה ובהתאם לחוקי המשחק. בעת זכיית יד השחקן, הנעל עוברת לידי המהמר שזכה בסכום הגדול ביותר, או בכיוון תנועת השעון סביב השולחן, זאת בהתאם לכללי בית הקזינו. מהמר יכול לסרב לקבל את הנעל, או ניתן לבקש מן הקרופיה לחלק את הקלפים. בשולחנות באקארה קטנים ובהימורים נמוכים יותר, המחלק, עובד הקזינו, הוא היחיד המטפל בקלפים.[11]

סיכויי זכייה ואסטרטגיה בפונטו בנקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היתרון הניתן לבית הקזינו על פני המהמרים, בהימורים במשחק פונטו בנקו, הוא בין הקטנים בין משחקי הקלפים בקזינו, ובאותה עת אף בין הגדולים בין משחקי הקלפים בקזינו, זאת בהתאם לסוג ההימור. הימור על זכיית יד "שחקן" נותן לבית הקזינו יתרון של 1.24% לאורך זמן ואילו הימור על יד "בנקאי" נותן לקזינו יתרון זעיר של 1.06% על פני המהמר לאורך זמן (אף על פי שמן הזכייה נגבית עמלה של 5%).[12]

לעומת זאת, הימור על תוצאת תיקו, אשר מניבה תשלום על זכייה ביחס של 8 ל-1, נותנת לבית הקזינו יתרון של 14.4% על פני המהמר לאורך זמן. רוב בתי הקזינו בבריטניה משלמים על זכייה בהימור על תיקו ביחס של 9 ל-1, המפחיתה את יתרון בית הקזינו ל-4.85% לאורך זמן.

למרות היתרון הנמוך של בית הקזינו על פני המהמר במשחק הבאקארה בגרסת פונטו בנקו, לא ניתן במשחק זה להטות את היתרון לטובת המהמר בשיטת משחק מסוימת ולמרות קווי הדמיון שבין משחק באקארה לבלאק ג'ק, ספירת קלפים במשחק זה איננה יעילה.

Chemin de fer[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסת Chemin de fer (מילולית: "המסילה"), המכונה בקיצור "שמי", של המשחק הופיעה לראשונה במאה ה-19 ושמה נגזר מן העובדה שגרסה זו מאפשרת משחק מהיר יותר מן המשחק המקורי.[13] הכינוי "המסילה" בא כיוון שבתקופת פיתוח הגרסה היה זה אמצעי התחבורה המהיר ביותר. זוהי הגרסה הפופולרית ביותר בצרפת.

בגרסה זו מעורבבות שש חפיסות קלפים. המהמרים יושבים בסדר אקראי ליד שולחן אובלי; הקלפים בהם כבר נעשה שימוש במשחק נצברים באמצע השולחן. המשחק מתחיל מימינו של הקרופיה וממשיך בניגוד לכיוון השעון. בתחילת המשחק הקרופיה ולאחריו המהמרים, מערבבים את קלפי המשחק לפי סדר. לבסוף הקרופיה מערבב את הקלפים בפעם האחרונה והמהמר שלשמאלו "חותך" את החבילה.

מרגע שהמשחק מתחיל, אחד המהמרים מקבל את תפקיד "הבנקאי" והוא זה שמחלק את הקלפים. שאר המהמרים הם "שחקנים". תפקיד הבנקאי עובר בין המהמרים לפי סדר ישיבתם בניגוד לכיוון השעון. בכל משחק הבנקאי מהמר על הסכום שבו הוא רוצה לשחק. לאחריו מכריזים שאר המהמרים אם הם יהמרו כנגד ההימור של הבנקאי על ידי השוואת סכום ההימור. אם איש מן המהמרים אינו מהמר כנגד הבנקאי, אזי המהמרים מכריזים איש איש על הימוריהם. אם סך ההימורים אינו משתווה לגובה ההימור של הבנקאי, יכולים אף צופים במשחק להצטרף ולהמר כך שהסכום ישתווה לזה של הבנקאי. אם סך הימורי המהמרים גבוה מזה של הבנקאי, הוא יכול להגדיל את סכום ההימור כך שישתווה לזה של השחקנים. הם הוא עושה כך, אזי ההימורים העודפים מוסרים מן השולחן ומוחזרים לשחקנים בסדר הפוך לזה של הצבת ההימורים.

הבנקאי מחלק ארבעה קלפים כשפניהם כלפי מטה: שניים לעצמו ושניים לשאר השחקנים. השחקן עם סכום ההימור הגבוה ביותר מבין השחקנים, מייצג את שאר השחקנים. שני הצדדים נוטלים את הקלפים ובודקים אותם. אם לאחד הצדדים סך נקודות כולל של 8 או 9, מכריזים על כך והקלפים מגולים לכל המהמרים. אם אף לא אחת מן הידיים מכילה 8 או 9 נקודות, השחקן יכול לקחת, או לסרב, לקלף שלישי. אם הוא לוקח קלף שלישי הרי שזה מונח על השולחן עם פניו מעלה. המנהג הוא לקחת תמיד קלף שלישי אם סך הנקודות הוא בין 0 ל-4 ולסרב תמיד לקלף נוסף בסכום נקודות של 6 או 7. לאחר שהשחקן מחליט, הבנקאי רשאי לקבל או לסרב קלף שלישי. לאחר שהתקבלו ההחלטות, הקלפים מגולים לעיני שאר המהמרים ונקבע הזוכה בהימור.

אם סכום הנקודות ביד השחקן גבוה מזה של הבנקאי, כל אחד מן המהמרים בצד השחקן מקבלים חזרה את כספים וסכום יחסי מתוך הימור הבנקאי. תפקיד הבנקאי עובר למהמר הבא ליד השולחן, לפי הסדר. אם יד הבנקאי זוכה, כל ההימורים שביד השחקן משולמים לבנקאי והמהמר בתפקיד הבנקאי ממשיך בתפקידו גם בסיבוב הבא. אם יש תיקו, ההימורים נותרים על השולחן לסיבוב הבא.

אם הבנקאי מבקש לסיים תפקידו, הבנקאי החדש יהיה המהמר הראשון המוכן להמר על אותו הסכום הנמצא כעת בבנק. אם לא קיים מהמר כזה, אזי השחקן הבא בתור יקבל את תפקיד הבנקאי וסכום ההימור ישתנה לאותו סכום שהוא מוכן לסכן. במשחקים רבים נקבע סכום מינימום להימור.

Baccarat Banque[עריכת קוד מקור | עריכה]

להבדיל מגרסת "שמי", שם תפקיד הבנקאי מועבר למהמר אחר מיד לאחר זכייתו של הבנקאי בהימור, בגרסת ה"בנק" תפקיד הבנקאי הרבה יותר קבוע. בגרסה זו מערבבים שלוש חפיסות קלפים (שלוש חפיסות הוא המסמפר המקובל, עם זאת, מספר החפיסות עשוי להשתנות ל-4 ואף ל-2). הבנקאי - הפורש מתפקידו אך ורק מרצונו, או מכיוון שכילה את תקציבו - מחזיק בתפקיד לאורך כל סיבובי המשחק עד חלוקת כל הקלפים בחבילה שעורבבה.

בתחילת המשחק נעשה מכרז על תפקיד הבנקאי והוא ניתן למהמר המוכן לסכן את סכום הכסף הגדול ביותר מבין המהמרים ליד השולחן. בחוגים מסוימים התפקיד ניתן לראשון שהציע להחזיק בו, והוא קובע את סכום ההימור.

משהוחלט על תפקיד הבנקאי, הוא תופס את מקומו לידי השולחן באמצע צידו האחד של השולחן האובלי, מול הקרופיה, סל הקלפים שבהם נעשה שימוש במשחק מוצב ביניהם. לשני צידי הבנקאי מתיישבים השחקנים (עשרה שחקנים מהווים שולחן מלא). כל שאר המהמרים המבקשים להצטרף למשחק עומדים מאחורי שורת השחקנים והם רשאים להמר אך ורק אם הסכום עליו מהמר הבנקאי, אינו מושווה על ידי השחקנים היישובים ליד השולחן.

לאחר שהקרופיה ערבב את הקלפים, כל אחד מהשחקנים בתורם מערבב את הקלפים והבנקאי רשאי לערבבם אחרון ולבחור בשחקן שיעשה את חיתוך החבילה. לאחר שכל אחד מן השחקנים הימר, הבנקאי מחלק שלושה קלפים, אחד לשחקן שלימינו, אחד לשחקן שלשמאלו ואחד לעצמו; הוא חוזר על אותה פעולה בפעם השנייה. חמשת המהמרים לימינו של הבנקאי זוכים או מפסידים בהימור בהתאם לקלפים שחולקו לצד שלהם, כך גם המהמרים לשמאלו של הבנקאי. הכללים לנטילת קלף שלישי, כמו גם כללי הזכייה, זהים לאלה של גרסת "שמי". השחקן המחזיק בקלפים, ממשיך בתפקידו זה על עוד הצד שלו זוכה, והתפקיד מועבר לבא בתורו מצידו, לאחר הפסד בהימור. כל מהמר רשאי להשוות את סכום ההימור המונח בבנק, זכות זו ניתנת ראשית לשחקן מימינו של הבנקאי ואחר לשחקן משמאלו וכך לסירוגין עד השחקן החמישי מכל צד. אם שני שחקנים מבקשים להשוות את סכום ההימור בבנק, אזי הם יתחלקו בסכום ההימור. במקרה שמהמר משווה את סכום ההימור לזה המונח בבנק ומפסיד, הוא יכול לשוב ולהמר עד שלוש פעמים ברצף בגובה זה ולא יותר.

מהמר הנוטל על עצמו את תפקיד הבנקאי חייב לשחק סיבוב אחד לפחות ולאחריו לבקש לפרוש מן התפקיד. בעת פרישתו מן התפקיד הוא חייב להצהיר מה היא יתרת הכספים שבידו. בחירת הבנקאי הבא תעשה לפי סדר הישיבה, לסירוגין מימין ומשמאל לאמצע, והבנקאי שפרש יתיישב במקומו של מי שמחליף אותו. "שבירת" הבנק, אינה מונעת מן הבנקאי להמשיך במשחק, בהנחה שיש בידו די כספים להמשיך ולהמר כשחקן מן השורה.

באקארה בתרבות העממית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שערוריית משחק הבאקארה המלכותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שערוריית משחק הבאקארה המלכותי התפרסמה בבריטניה בשנת 1891 לאחר תביעת דיבה שהגיש איש החברה הבריטי ויליאם גורדון קמינג, זאת לאחר שהמלך אדוארד השביעי, שהיה אז הנסיך מוויילס, הופיע כעד בתביעה ועורר עניין רב בעיתונות ובציבור. השערורייה פרסמה את קיומו של משחק הבאקארה בציבור הבריטי ועיתוני התקופה עסקו בחוקי המשחק ובפרטי הפרשה.[14] השערורייה הייתה לנושא בשירים ובמחזות.[15]

ג'יימס בונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באקארה בגרסת "שמי" chemin-de-fer היא המשחק האהוב על ג'יימס בונד הסוכן החשאי, יציר הספרות של איאן פלמינג.[16] בונד משחק באקארה בכמה מסיפוריו של פלמינג, הבולט שבהם היה קזינו רויאל  משנת 1953, שבו ציר העלילה הוא משחק בין בונד לבין סוכן חשאי סובייטי. בגרסת הספר המקורית נכתב הסבר על משחק הבאקארה לטובת הקורא שאינו בקיא ברזי המשחק. משחק הבאקארה הופיע גם בשישה סרטי ג'יימס בונד, בהם קזינו רויאל, ד"ר נו, כדור הרעם, בשרות הוד מלכותה, לעינייך בלבד, וגולדן איי. בגרסת 2006 של הסרט קזינו רויאל הוחלף משחק הבאקארה במשחק הקלפים טקסס הולדם, עקב הפופולריות הגוברת של משחק זה בעת עשיית הסרט.[17]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Baccarat" in Chambers's Encyclopædia. London: George Newnes, 1961, Vol. 2, pp. 32-33.
  2. ^ Parlett, David. "Blackjack: Related face-count games". Gourmet Games. David Parlett. בדיקה אחרונה ב-9 בדצמבר 2017. 
  3. ^ Depaulis, Thierry (2010). "Dawson's Game: Blackjack and Klondike". The Playing-Card 38 (4): 238. 
  4. ^ "The Academy, Volume 41 page 207". Google Books. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2017. 
  5. ^ "Dictionnaire de la conversation et de la lecture page 336". Bibliotheque nationale de France. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2017. 
  6. ^ Mathematically, the value of a hand is the sum of its constituent cards modulo ten (with all numbers greater than ten, subtract 10 and return only the difference).
  7. ^ "Macau’s casinos have a dangerous addiction to baccarat" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-12 ביולי 2016. 
  8. ^ כך לדוגמה, תוצאת הימור מוצלח של 100 דולר על יד "שחקן" תניב השבת 100 הדולר דמי ההימור ועוד 100 דולר דמי הזכיה, סה"כ רווח של 100 דולר. תוצאת הימור מוצלח של 100 דולר על יד "בנקאי" תניב למהמר השבת 100 דולר דמי ההימור ועוד 95 דולר דמי הזכיה (100 דולר פחות 5% עמלת קזינו).
  9. ^ "Rules of core casino games in Great Britain". יוני 2011. 
  10. ^ "Baccarat - Wizard of Odds". wizardofodds.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-20 בנובמבר 2017. 
  11. ^ Scarne, John (1986). Scarne's new complete guide to gambling (מהדורה Fully rev., expanded, updated). New York: Simon & Schuster. ISBN 978-0671630638. 
  12. ^ Tutorial - How to play Baccarat. gamblinginfo.com
  13. ^ Quinola, Jean (1893). Nouvelle Academie des Jeux (in French). Paris: Garnier. p. 225. Le Chemin de Fer est un jeu d'invention récente, ainsi nommé à cause de la rapidité de sa marche." בתרגום חופשי: "שמי דה פה הוא פיתוח מן העת האחרונה של המשחק, שמו נקרא בגלל מהירות המשחק."
  14. ^ The Royal Baccarat Scandal at Tranby Croft. 10 July 2011.
  15. ^ WALES AND THE SCANDAL; THE PRINCE OWNED THE BACCARAT COUNTERS. HE WAS ACCUSTOMED TO CARRY THEM ON HIS VISITS TO THE COUNTRY – ANOTHER LIVELY DAY IN THE GORDON CUMMING TRIAL. The New York Times. 5 June 1891.
  16. ^ Griswold, J. (2006). Ian Fleming's James Bond: Annotations and Chronologies for Ian Fleming's Bond Stories. AuthorHouse. עמ' 320. ISBN 9781425931001. בדיקה אחרונה ב-7 בדצמבר 2014. 
  17. ^ Mark Bollman (13 ביוני 2014). Basic Gambling Mathematics: The Numbers Behind The Neon. CRC Press. עמ' 94. ISBN 978-1-4822-0893-1. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באקארה בוויקישיתוף