גולדן איי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גולדן איי
GoldenEye
גולדן-איי-פוסטר.jpg
מבוסס על דמותו של ג'יימס בונד מאת איאן פלמינג
בימוי מרטין קמפבל
הפקה ברברה ברוקולי
מייקל ג'י וילסון
תסריט ג'פרי קיין
ברוס פיירסטיין
עריכה טרי רוולינגס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים פירס ברוסנן
שון בין
רובי קולטריין
ג'ודי דנץ'
פמקה ינסן
איזבלה סקורופקו
אלן קאמינג
מוזיקה אריק סרה
צילום פיל מיהוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיץ MGM/UA Distribution Co
מדינה בריטניהבריטניהבריטניה
אולפן MGM
הקרנת בכורה 17 בנובמבר 1995
משך הקרנה 130 דקות
שפת הסרט אנגלית
הכנסות באתר מוג'ו goldeneye
סרט קודם רישיון להרוג (1989)
סרט הבא מחר לנצח (1997)
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גולדן אייאנגלית: GoldenEye, עין הזהב) הוא הסרט ה-17 בסדרת ג'יימס בונד והראשון בכיכובו של פירס ברוסנן. הסרט יצא לאקרנים בשנת 1995, והוא נעשה שש שנים לאחר הסרט הקודם בסדרה. העיכוב נגרם מסיבות משפטיות, והוא הסרט הראשון שנעשה לאחר התפרקות ברית המועצות. גולדן איי היה מעונו של איאן פלמינג בג'מייקה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט מדברת על סוכן 006 (שון בין - בתפקיד אלק טרווליאן), אשר ג'יימס בונד חשבו למת כש"נהרג" בתחילת הסרט (קטע מקדים משנת 1986- לפני התפרקות ברית המועצות), שחבר לגנרל אורומוב מהצבא הרוסי וברשותו מתקן להפעלת לוויין מיוחד ששמו "גולדן איי", שמסוגל לייצר EMP - פולס אלקטרומגנטי רב-עוצמה שמשבית כל מכשיר אלקטרוני ברדיוס של קילומטרים ממוקד הפגיעה.

קסנייה אונטופ, החברה בארגון של גנרל אורומוב, נשלחת לגנוב מסוק מיוחד בעל מערכת למניעת השבתה אלקטרומגנטית, במהלך טקס הסרת הלוט מעל אב טיפוס של מסוק מסוג זה, בו נוכח גם בונד.

לאחר מכן מגיע גנרל אורומוב לבסיס סודי ברוסיה בו הוא מפעיל את המתקן באמצעות תקשורת לוויינית ל"גולדן איי" ומכוון את הפגיעה לבסיס עצמו, כאשר הוא מחסל את מפעילי הבסיס ובורח מהמקום באמצעות המסוק, המוטס על ידי קסנייה. נטליה סימיונובה היא הניצולה היחידה.

ג'יימס בונד מגיע לסנקט פטרבורג ובעזרת "ידיד" ותיק, ולנטין זוקובסקי, סוכן קג"ב לשעבר (השחקן רובי קולטריין), מגיע אל ראש ארגון יאנוס, 006 לשעבר אלק. אלק כולא אותו ואת נטליה במסוק אותו גנב (הטייגר) ומפוצץ אותו. שניהם בורחים, ונתפסים על ידי צבא רוסיה.

חוקר צבאי משוכנע שג'יימס הוא הגנב של המסוק, אבל נטליה מספרת לשניהם שה"חפרפרת" מבפנים היא גאון מחשבים בשם בוריס, שברח מהבסיס הסודי שניות לפני שאורומוב הופיע. גנרל אורומוב בעצמו מתפרץ לחדר לפתע, הורג את החוקר ולוקח את נטליה. ג'יימס גונב מהבסיס טנק ורודף אחריו ברחובות העיר.

בונד משיג את אורומוב ואונטופ בזמן נסיעתם ברכבת מיוחדת להעברת טילים בליסטיים שהייתה בשימוש הצבא הרוסי. על הרכבת נמצא גם המסוק המיוחד והמתכנתת סימיונובה. אלק הורג את אורומוב ומשאיר את בונד וסימיונובה ברכבת, העומדת להתרסק.

בזמן שבונד מנסה לחלץ את עצמו ואת סימיונובה מהרכבת, הם עולים על עקבות הארגון של אורומוב וטרווליאן בקובה, ומנסים לאתר את צלחת הלוויין המפעילה את מתקן ה-EMP. בסופו של דבר הם מגלים אותו בזמן הפעלתו מתוך אגם קטן באזור.

בונד וסימיונובה חודרים למרכז ההפעלה של המתקן ומגלים את תוכניתו של אלק - העברת כסף מבנק אנגליה לכרטיס האשראי שלו באופן אלקטרוני וכיוון פגיעת הגולדן איי ללונדון. בונד וסימיונובה מצליחים לשבש את הפעלתו של הלוויין, תוך כדי הריסתו והריסת הצלחת. לאחר מכן בונד מצליח להפיל את יאנוס ולהשאיר אותו שם כדי שכל המתקן יתמוטט עליו ויהרוג אותו.

בסיום הסרט מאתרים כוחות מיוחדים בראשות זוקובסקי את בונד וסימיונובה שנחלצו מאזור הצלחת לאחר שהושמדה.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר צאת הסרט הקודם בסדרה, "רישיון להרוג" ביולי 1989, החלו במאי 1990 הכנות לקראת סרט נוסף, זאת בעקבות חתימתו של השחקן טימותי דלטון לשלושה סרטים. הסרט היה אמור לצאת לאקרנים בסוף שנת 1991. בעקבות סכסוכים משפטיים צילומי הסרט לא יצאו אל הפועל, זאת לאחר שהחוזה עם דלטון פג בשנת 1990, והסכסוכים המשפטיים התארכו עד לשנת 1992.

במאי 1993 חברת MGM כריזה על צילומי הסרט ה-17 בסדרה. את ההפקה הובילו המפיקים ברברה ברוקולי ומייקל וילסון, זאת לאחר ההידרדרות הבריאותית של המפיק אלברט ברוקולי, שאף נפטר כשבעה חודשים לאחר צאת הסרט לאקרנים. לאחר שהתסריט הושלם בינואר 1994, התפטר דלטון מתפקידו באפריל של אותה השנה.

לאחר התפטרות דלטון, ההפקה בחנה שחקנים חדשים, בהם פול מקגאן (שכמעט נבחר לתפקיד) ליאם ניסן ומל גיבסון. לבסוף נבחר השחקן פירס ברוסנן, אשר כמעט ושיחק את בונד עוד בשנת 1986. שכרו של ברוסנן היה גבוה מאוד- 1.2 מיליון דולרים (כ-2% מעלות ההפקה כולה). לתפקיד M נבחרה השחקנית ג'ודי דנץ' שירשה את מקומו של השחקן רוברט בראון. דנץ' הייתה האישה הראשונה לשחק את התפקיד.

אמנם רק שש שנים עברו מאז יציאת הסרט הקודם בסדרה, אך הפוליטיקה העולמית השתנתה מאוד בשנים אלו. "גולדן איי" היה הסרט הראשון בסדרה שיצא אחרי סתיו העמים, התמוטטות ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה. כתוצאה מכך עלו ספקות ברלוונטיות של דמותו של ג'יימס בונד, שעסק רבות באירועים אלו. היו אף שטענו כי הסדרה לא אמורה להתחדש לאחר אירועים פוליטיים אלו, אלא להישאר סמל של העבר.

צילומי הסרט החלו ב-16 בינואר 1995, והסתיימו ב-2 ביוני באותה השנה. צילומי האולפן נערכו בהרטפורדשייר שבדרום מזרח אנגליה. קפיצת באנג'י בתחילת הסרט צולמה בשווייץ. הסצנות שהתרחשו בסנקט פטרבורג צולמו למעשה בלונדון, זאת מתוך רצון להוזיל עלויות וחשש ביטחוני.

הסרט היה הראשון בסדרה שהאפקטים המיוחדים בו נוצרו על ידי מחשב. שיר הנושא נכתב על ידי בונו ודה אדג', ובוצע על ידי טינה טרנר. הפסקול הולחן על ידי המוזיקאי הצרפתי אריק סרה.

הפצת הסרט וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנת הבכורה התקיימה באולם המוזיקה רדיו סיטי בניו יורק ב-17 בנובמבר 1995. כעבור כמה ימים התקיימה הצגת הבכורה הבריטית בנוכחות צ'ארלס, נסיך ויילס. ברוסנן החרים את הבכורה הצרפתית על מנת לתמוך במחאה של גרינפיס כנגד תוכנית הגרעין הצרפתית. מבחינה מסחרית, הסרט היה המצליח ביותר בסדרה מאז מונרייקר, והסרט הרביעי בהצלחתו בשנת 1995. הביקורות לסרט היו חיוביות מאוד. האתר Metacritic נתן לסרט ציון של כ-65%, בעוד שהאתר Rotten Tomatoes נתן לו ציון של כ-78%.האתר IGN דירג את גולדן איי כסרט החמישי הטוב ביותר בסדרה.

הסרט היה מועמד לפרס באפט"א לקולנוע עבור הסאונד הטוב ביותר והאפקטים הטובים ביותר, אך הפסיד לסרטים לב אמיץ ואפולו 13 בהתאמה. הסרט היה מועמד לפרס סאטורן עבור סרט הפעולה הטוב ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גולדן איי בוויקישיתוף