גולדן איי
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | דמותו של ג'יימס בונד מאת איאן פלמינג |
|---|---|
| בימוי |
מרטין קמפבל  |
| הופק בידי |
ברברה ברוקולי, מייקל וילסון |
| תסריט |
מייקל פראנס, ברוס פיירסטיין, קווין וייד, ג'פרי קיין |
| עריכה |
טרי רוולינגס |
| שחקנים ראשיים |
פירס ברוסנן שון בין רובי קולטריין ג'ודי דנץ' פמקה ינסן איזבלה סקורופקו אלן קאמינג |
| מוזיקה |
אריק סרה |
| צילום |
פיל מיהוקס |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, ארצות הברית |
| חברת הפקה | MGM |
| חברה מפיצה | MGM/UA Distribution Co |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 17 בנובמבר 1995 |
| משך הקרנה |
130 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
מותחן אקשן, סרט ריגול, סרט פעולה |
| הכנסות באתר מוג'ו | goldeneye |
| סרט קודם | רישיון להרוג (1989) |
| סרט הבא | מחר לנצח (1997) |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
גולדן איי (באנגלית: GoldenEye, עין הזהב) הוא סרט קולנוע בריטי-אמריקאי וה-17 בסדרת ג'יימס בונד והראשון בכיכובו של פירס ברוסנן. הסרט יצא לאקרנים בשנת 1995, והוא נעשה שש שנים לאחר הסרט הקודם בסדרה. העיכוב נגרם מסיבות משפטיות, והוא הסרט הראשון שנעשה לאחר התפרקות ברית המועצות. גולדן איי היה מעונו של איאן פלמינג בג'מייקה.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילת הסרט מדברת על סוכן 006 (שון בין - בתפקיד אלק טרווליאן), אשר ג'יימס בונד חשבו למת כש"נהרג" בתחילת הסרט (קטע מקדים משנת 1986 - לפני התפרקות ברית המועצות), שחבר לגנרל אורומוב מהצבא הרוסי וברשותו מתקן להפעלת לוויין מיוחד ששמו "גולדן איי", שמסוגל לייצר EMP - פולס אלקטרומגנטי רב-עוצמה שמשבית כל מכשיר אלקטרוני ברדיוס של קילומטרים ממוקד הפגיעה.
קסניה אונטופ, החברה בארגון של גנרל אורומוב, נשלחת לגנוב מסוק מיוחד בעל מערכת למניעת השבתה אלקטרומגנטית, במהלך טקס הסרת הלוט מעל אב טיפוס של מסוק מסוג זה, שבו נוכח גם בונד.
לאחר מכן מגיע גנרל אורומוב לבסיס סודי ברוסיה בו הוא מפעיל את המתקן באמצעות תקשורת לוויינית ל"גולדן איי" ומכוון את הפגיעה לבסיס עצמו, כאשר הוא מחסל את מפעילי הבסיס ובורח מהמקום באמצעות המסוק, המוטס על ידי קסניה. נטליה סימיונובה היא הניצולה היחידה.
ג'יימס בונד מגיע לסנקט פטרבורג ובעזרת "ידיד" ותיק, ולנטין זוקובסקי, סוכן קג"ב לשעבר (השחקן רובי קולטריין), מגיע אל ראש ארגון יאנוס, 006 לשעבר אלק. אלק כולא אותו ואת נטליה במסוק אותו גנב (הטייגר) ומפוצץ אותו. שניהם בורחים, ונתפסים על ידי צבא רוסיה.
חוקר צבאי משוכנע שג'יימס הוא הגנב של המסוק, אבל נטליה מספרת לשניהם שה"חפרפרת" מבפנים היא גאון מחשבים בשם בוריס, שברח מהבסיס הסודי שניות לפני שאורומוב הופיע. גנרל אורומוב בעצמו מתפרץ לחדר לפתע, הורג את החוקר ולוקח את נטליה. ג'יימס גונב מהבסיס טנק ורודף אחריו ברחובות העיר.
בונד משיג את אורומוב ואונטופ בזמן נסיעתם ברכבת מיוחדת להעברת טילים בליסטיים שהייתה בשימוש הצבא הרוסי. על הרכבת נמצא גם המסוק המיוחד והמתכנתת סימיונובה. אלק הורג את אורומוב ומשאיר את בונד וסימיונובה ברכבת, העומדת להתרסק.
בזמן שבונד מנסה לחלץ את עצמו ואת סימיונובה מהרכבת, הם עולים על עקבות הארגון של אורומוב וטרווליאן בקובה, ומנסים לאתר את צלחת הלוויין המפעילה את מתקן ה-EMP. בסופו של דבר הם מגלים אותו בזמן הפעלתו מתוך אגם קטן באזור.
בונד וסימיונובה חודרים למרכז ההפעלה של המתקן ומגלים את תוכניתו של אלק - העברת כסף מבנק אנגליה לכרטיס האשראי שלו באופן אלקטרוני וכיוון פגיעת הגולדן איי ללונדון. בונד וסימיונובה מצליחים לשבש את הפעלתו של הלוויין, תוך כדי הריסתו והריסת הצלחת. לאחר מכן בונד מצליח להפיל את אלק ולהשאיר אותו שם כדי שכל המתקן יתמוטט עליו ויהרוג אותו.
בסיום הסרט מאתרים כוחות מיוחדים בראשות זוקובסקי את בונד וסימיונובה שנחלצו מאזור הצלחת לאחר שהושמדה.
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר צאת הסרט הקודם בסדרה, "רישיון להרוג" ביולי 1989, החלו במאי 1990 הכנות לקראת סרט נוסף, זאת בעקבות חתימתו של השחקן טימותי דלטון לשלושה סרטים. הסרט היה אמור לצאת לאקרנים בסוף שנת 1991. בעקבות סכסוכים משפטיים צילומי הסרט לא יצאו אל הפועל, זאת לאחר שהחוזה עם דלטון פג בשנת 1990, והסכסוכים המשפטיים התארכו עד לשנת 1992.
במאי 1993 חברת MGM הכריזה על צילומי הסרט ה-17 בסדרה. את ההפקה הובילו המפיקים ברברה ברוקולי ומייקל וילסון, זאת לאחר ההידרדרות הבריאותית של המפיק אלברט ברוקולי, שאף נפטר כשבעה חודשים לאחר צאת הסרט לאקרנים. לאחר שהתסריט הושלם בינואר 1994, התפטר דלטון מתפקידו באפריל של אותה השנה.
לאחר התפטרות דלטון, ההפקה בחנה שחקנים חדשים, בהם פול מקגאן (שכמעט נבחר לתפקיד), ליאם ניסן ומל גיבסון. לבסוף נבחר השחקן פירס ברוסנן, אשר כמעט ושיחק את בונד עוד בשנת 1986. שכרו של ברוסנן היה גבוה מאוד- 1.2 מיליון דולרים (כ-2% מעלות ההפקה כולה). לתפקיד M נבחרה השחקנית ג'ודי דנץ' שירשה את מקומו של השחקן רוברט בראון. דנץ' הייתה האישה הראשונה לשחק את התפקיד.
אמנם רק שש שנים עברו מאז יציאת הסרט הקודם בסדרה, אך הפוליטיקה העולמית השתנתה מאוד בשנים אלו. "גולדן איי" היה הסרט הראשון בסדרה שיצא אחרי סתיו העמים, התמוטטות ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה. כתוצאה מכך עלו ספקות ברלוונטיות של דמותו של ג'יימס בונד, שעסק רבות באירועים אלו. היו אף שטענו כי הסדרה לא אמורה להתחדש לאחר אירועים פוליטיים אלו, אלא להישאר סמל של העבר.
צילומי הסרט החלו ב-16 בינואר 1995, והסתיימו ב-2 ביוני באותה השנה. צילומי האולפן נערכו בהרטפורדשייר שבדרום מזרח אנגליה. קפיצת באנג'י בתחילת הסרט צולמה בשווייץ. הסצנות שהתרחשו בסנקט פטרבורג צולמו למעשה בלונדון, זאת מתוך רצון להוזיל עלויות וחשש ביטחוני.
הסרט היה הראשון בסדרה שהאפקטים המיוחדים בו נוצרו על ידי מחשב. שיר הנושא נכתב על ידי בונו ודה אדג', ובוצע על ידי טינה טרנר. הפסקול הולחן על ידי המוזיקאי הצרפתי אריק סרה.
הפצת הסרט וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרנת הבכורה התקיימה באולם המוזיקה רדיו סיטי בניו יורק ב-17 בנובמבר 1995. כעבור כמה ימים התקיימה הצגת הבכורה הבריטית בנוכחות צ'ארלס, נסיך ויילס. ברוסנן החרים את הבכורה הצרפתית על מנת לתמוך במחאה של גרינפיס כנגד תוכנית הגרעין הצרפתית. מבחינה מסחרית, הסרט היה המצליח ביותר בסדרה מאז מונרייקר, והסרט הרביעי בהצלחתו בשנת 1995. הביקורות לסרט היו חיוביות מאוד. האתר Metacritic נתן לסרט ציון של כ-65%, בעוד שהאתר Rotten Tomatoes נתן לו ציון של כ-78%.האתר IGN דירג את גולדן איי כסרט החמישי הטוב ביותר בסדרה.
הסרט היה מועמד לפרס באפט"א לקולנוע עבור הסאונד הטוב ביותר והאפקטים הטובים ביותר, אך הפסיד לסרטים לב אמיץ ואפולו 13 בהתאמה. הסרט היה מועמד לפרס סאטורן עבור סרט הפעולה הטוב ביותר.
משחקי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – GoldenEye 007 (משחק וידאו, 1997)
משחק וידאו שמבוסס על הסרט יצא בשנת 1997 לקונסולת הנינטנדו 64, אשר זכה להצלחה רבה. ב-2010 יצא רימייק למשחק לקונסולת ה-Wii, ובהמשך ל-Xbox 360 ולפלייסטיישן 3 ב-2011, והפעם בכיכובו של דניאל קרייג.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"גולדן איי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"גולדן איי", באתר נטפליקס
"גולדן איי", באתר AllMovie (באנגלית)
"גולדן איי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"גולדן איי", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "גולדן איי", באתר Metacritic (באנגלית)
- "גולדן איי", באתר אידיבי
- "גולדן איי", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"גולדן איי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
| סרטי ג'יימס בונד | ||
|---|---|---|
| שון קונרי | ד"ר נו (1962) • מרוסיה באהבה (1963) • גולדפינגר (1964) • כדור הרעם (1965) • אתה חי רק פעמיים (1967) • יהלומים לנצח (1971) | 
|
| ג'ורג' לייזנבי | בשרות הוד מלכותה (1969) | |
| רוג'ר מור | חיה ותן למות (1973) • האיש בעל אקדח הזהב (1974) • המרגלת שאהבה אותי (1977) • מונרייקר (1979) • לעינייך בלבד (1981) • אוקטופוסי (1983) • רצח בעיניים (1985) | |
| טימותי דלטון | 007 באזור המסוכן (1987) • רישיון להרוג (1989) | |
| פירס ברוסנן | גולדן איי (1995) • מחר לנצח (1997) • העולם אינו מספיק (1999) • למות ביום אחר (2002) | |
| דניאל קרייג | קזינו רויאל (2006) • קוונטום של נחמה (2008) • סקייפול (2012) • ספקטר (2015) • לא זמן למות (2021) | |
| הפקות לא-רשמיות | קזינו רויאל (1967, דייוויד ניבן ואחרים) • לעולם אל תאמר לעולם לא (1983, שון קונרי) | |