בארי מזור
 | |
| לידה |
19 בדצמבר 1937 (בן 87) ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| השכלה |
|
| מנחה לדוקטורט |
ראלף פוקס, ר. ה. בינג |
| תלמידי דוקטורט |
Leonid Positselski, David James Wright, John William Jones, רון ליבנה, Milja-Riitta Poe, David Harvey, עופר גאבר, Matthew Emerton, Mak Trifković, אבהינאב קומאר, Jordan Ellenberg, ויליאם ג'ון גורדון, ויליאם ג. מק'קלום, צ'ארלס פרנסיס דוראן, Fernando Q. Gouvêa, מייקל מק'קווילן, ויקטור ס. מילר, קתי או'ניל, Minhyong Kim, נועם אלקיס, Paul Vojta, נייג'ל בוסטון, מייקל האריס, דניאל קוברט, ג'ון וינפילד שאק, נעמי יוכנוביץ, וויין אייטקן, לורנס גורדון רוברטס, אנדרו דייוויד שוורץ, David Goss, בפסקה זו 24 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| בן או בת זוג |
Grace Dane Mazur |
| פרסים והוקרה |
|
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתחום גאומטריה ועקומים אליפטיים. | |
  | |
בארי מזור (באנגלית: Barry Mazur; נולד ב-19 בדצמבר 1937) הוא יהודי-אמריקאי, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת הרווארד.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארי מזור נולד בניו יורק. למד בתיכון ברונקס למדעים. קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון בשנת 1959. בשנה זו הצטרף לסגל של אוניברסיטת הרווארד. בשנת 1962 מונה למרצה בכיר, בשנת 1965 מונה לפרופסור חבר, ובשנת 1969 מונה לפרופסור מן המניין. עבודתו הראשונה הייתה בטופולוגיה גאומטרית. בהשפעת הגישה של אלכסנדר גרותנדיק לגאומטריה אלגברית, הוא עבר לעסוק בגאומטריה דיופנטית. תאוריית העיוות של מזור קשורה לעקומים אליפטיים. בשנת 1982 נבחר כחבר של האקדמיה הלאומית למדעים. קיבל את פרס ובלן בגאומטריה ואת פרס קול.
הוא ידוע גם בשל ההיכרות בין האידיאל של אייזנשטיין לאלגברה מתקדמת. רעיון זה היה בסופו של דבר אחד מן השלבים המוצלחים בהוכחתו של אנדרו ויילס למשפט האחרון של פרמה. מזור וויילס עבדו יחד קודם על מאמרים חשובים על בעיית תאוריית איווסווה בתחום השדות הממשיים לחלוטין.
מזור פיתח את תורת הדפורמציות של הצגות גלואה, המתארת באופן קטגורי את ההרמות של הצגות המוגדרות מעל שדה סופי של חבורות גלואה מסוימות, להצגות המוגדרות מעל חוג מקומי שלם ונותרי, שהשדה הסופי הוא שדה השאריות שלו.
מזור היה עורך כתב העת Inventiones Mathematicae לו הוגש מאמרו של אנדרו ויילס לפתרון המשפט האחרון של פרמה, והוא זה שמינה את צוות הבדיקה בן שישה בודקים.
בארי מזור הנחה למעלה מ-50 סטודנטים במהלך השנים, עם תלמידיו נמנים נועם אלקיס (כיום פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת הרווארד) והמתמטיקאי הישראלי רון ליבנה (כיום פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים).
במאמר מנחה, "תורת המספרים כזבוב הבקר", מזור מתאר את תורת המספרים כתחום:
מייצר, ללא מאמץ, בעיות רבות מספור שיש להן ריח תמים ומתוק, כפרחים מפתים; ועם זאת...תורת המספרים שורצת בחרקים, המחכים לנשוך את אוהבי הפרחים המפותים, אשר מרגע שננשכו, מקבלים השראה להמשיך במאמץ!
— בארי מזור
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיימון סינג, המשפט האחרון של פרמה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2000.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בארי מזור, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- בארי מזור, באתר MacTutor (באנגלית)
- בארי מזור, באתר dblp
- בארי מזור, באתר ResearchGate
