באר ארטזית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
באר ארטזית
באר ארטזית, חתך (מתוך האנציקלופדיה האיקונוגרפית של מדע, ספרות ואמנות, 1851)

באר אַרטֶזית היא באר מים שהמים פורצים מתוכה בעצמם על פי חוק הכלים השלובים ללא צורך בשאיבה. המקור לשמה של התופעה הוא באזור ארטואה (Artois) בצרפת שבו בארות ארטזיות רבות.

אפשר לחפור באר ארטזית רק באזורים דמויי אגן קעור, אשר בהם שכבה של סלע נקבובי נתונה בין שכבות בלתי חדירות למים. ככל שהבאר נמצאת בנקודה עמוקה יותר של השקע, הלחץ גובר, המים פורצים בעוצמה רבה יותר, ושפיעתם נמשכת גם בשנים שחונות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לבאר ארטזית בישראל הוא "מפל איוב" בצפון הכנרת, שנוצר כתוצאה מקידוח של תה"ל במסגרת הפעולה להטיית המעינות שהמליחו את הכנרת. ספיקת הבאר היא כ-600 מ"ק לשעה ומליחותה – 800 מ"ג כלור לליטר. בשל מליחותה הנמוכה יחסית הוחלט להזרימה לכנרת, בניגוד לשאר המעיינות המלוחים המוזרמים בתעלה מיוחדת העוקפת את הכנרת. בארות ארטזיות נוספות הן חמי געש וחמי יואב, המשמשות לצורכי ריפוי ובידור.

מעיין העתק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג אחר של מקור מים הנובע מהאדמה בעצמו הוא מעיין העתק. מעיין העתק הוא מעיין שנובע לאורך העתק שדרכו עולים מי תהום אל פני השטח. בדומה לבאר ארטזית אין צורך בשאיבה ממנה, אך בניגוד אליה, במעיין העתק אין צורך בקידוח והמים פורצים החוצה באופן טבעי באזור ההעתק. מעיינות העתק בישראל הם המעיינות החמים בחמת גדר ומעיינות גן השלושה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באר ארטזית בוויקישיתוף
Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.