בגד גוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המחליקה האמנותית סשה כהן עם בגד גוף וחצאית מחוברת אליו במהלך ביצוע תרגיל באליפות העולם בהחלקה על הקרח ב-2004

בגד גוף (Leotard או Bodysuit) הוא בגד יוניסקס המתוח על העור ועשוי יחידה אחת המכסה את פלג הגוף העליון, אך משאירה את הרגליים לא מכוסות. בגד הגוף מיוצר ממגוון חומרי ניילון וספנדקס ומבדי כותנה. מי שמזוהה עם פרסומו הוא האקרובט הצרפתי ז'ול ליאוטרד, ששם משפחתו משמש לשם הבגד בלועזית.

בבגדי גוף משתמשים אקרובטים, מתעמלים, רקדנים, מחליקים אמנותיים, ספורטאים, שחקנים ואמני קרקס כבגדי אימון וכתלבושות בהופעות. לעתים קרובות הם נלבשים יחד עם חצאיות בלט ומעל גרביונים. בנוסף, קיימים בגדי גוף עם שרוולים קצרים וארוכים. וריאציה שלהם היא בגדי ים או חליפות שחייה המכסות גם את הרגליים.

את בגדי הגוף לובשים על ידי כניסה דרך פתח הצוואר, קיימים בגדי גוף ובהם קליפסים באזור המפשעה המאפשרים ללבוש את הבגד כפי שלובשים חולצה, אולם בגדי גוף קלאסיים מאפשרים את כניסת הגוף על ידי הפתח שילוב של פתח רחב באזור הדקולטה ואלסטיות של הבגד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-20, בגדי גוף היו מוגבלים בעיקר למופעי קרקס ואקרובטיקה. בשנות ה-20 וה-30 בגדי הגוף השפיעו על סגנונם של בגדי הים ונשים לבשו בגדי ים שלמים העשויים מיחידה אחת שדמו במראיהם לבגדי גוף, אך היו עמידים יותר לנזקי המים.

בגדי גוף נלבשו על ידי רקדנים מקצועיים כגון רקדניות בהופעות בברודוויי, כאשר שימוש של בגד גוף על הבמה לווה פעמים רבות עם גרביונים או טייץ.

בשנות ה-50 בגדי גוף המשיכו להיות חלק מהלבוש של אמני במה ושחקני קרקס, אך כבר נכנסו לאופנת הלבוש הפונקציונלי לצורכי אימונים ספורטיביים, בעיקר במוסדות כמו בתי ספר ובאימונים במכוני כושר. בגדי גוף אלה היו כמעט תמיד שחורים ולוו בגרביונים עבים.

בין שנות ה-50 לשנות ה-70 בגדי הגוף נשארו במראה אחיד, אולם בשנות ה-70 נוספה להם צבעוניות והם הפכו לפופולריים בעיקר בבלט ובהתעמלות. החל מאותה התקופה הם הפכו לחלק מהלבוש היומיומי בתקופת הדיסקו, על צבעוניותו העזה, בשילוב של נוצצים ופאייטים. קלטות אימון בהן מככבות שחקניות כדוגמת ג'ין פונדה כשהן בבגד גוף הובילו להגדלת הפופולריות של המוצר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]