בדמייך חיי (מאגר דם טבורי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנק דם טבורי ציבורי בדמייך חיי

בְּדָמַיִךְ חֲיִי הוא מאגר ציבורי לדם טבורי בישראל. הוקם בשנת 2006 על ידי אגודת דור ישרים, כדי לענות על צרכים רפואיים של האוכלוסייה הכללית וקבוצות מיעוט אתניות בפרט. עד סוף שנת 2010 נתרמו למעלה מ-9,000 מנות דם טבורי למאגר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאגר הציבורי נוסד כדי לתת מענה לציבור החולים בישראל הזקוקים להשתלה, ליהודים בעולם בכלל אשר אינם מיוצגים כראוי במאגרי הדם הטבורי העולמיים, ובפרט לאוכלוסיות מיעוט[1]. המאגר מסונף למאגר הציבורי הכללי העולמי ומנות הדם הטבורי משמשות חולים בישראל ובעולם. מנות הדם מגיעות למאגר מתוך תרומה חופשית של יולדות.

בישראל מתגלים מדי שנה 600 מקרים של סרטן הדם (לוקמיה)[2] וחלקם מטופלים בעזרת השתלת מח עצם. השתלות מדם טבורי מהוות חלופה לטיפול זה.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאגר אוסף, מעבד, שומר ומאחסן את מנות הדם הטבורי לצורך שימוש בהשתלות דם טבורי לחולים הזקוקים לכך. האיסוף מתבצע בבתי החולים. המאגר הציבורי עורך קורסי הכשרה לשלב "אספנים" בתהליך איסוף הדם. במאגר מועסקות (נכון לתחילת שנת 2011) שמונה אוספות מקצועיות בשני בתי חולים והאיסוף מתבצע 24 שעות ביממה, ממוצאי שבת ועד ליום חמישי בבוקר.

בד בבד, מתקיים איסוף מנות דם טבורי כ"תרומות ייעודיות" עבור חולה במשפחה, על פי המלצת רופאים מומחים וללא תשלום מצד המשפחה. נכון לסוף שנת 2010 נאספו והוקפאו במאגר 49 מנות ייעודיות, שמתוכן בוצעו מספר השתלות בהצלחה[3].

אנשי המאגר פועלים למען העלאת המודעות של נושא הדם הטבורי בקרב רופאים, יולדות ומיילדות, ובציבור הרחב. לצורך כך הוקם אתר אינטרנט המכיל מידע בנושא, ומתעדכן בחדשות בתחום. הפעילות נעשית יחד עם מנהיגי עדות כדי לקדם את איסוף הדם בקרב עדות אלו.

אנשי המאגר מנסים לקדם את חוק הדם הטבורי בישראל.

תהליך עיבוד ואחסון המנות מתבצע במעבדת 'בדמייך חיי', תוך שיתוף פעולה נרחב עם מעבדות נוספות. מחקר העלה כי יצירת מאגר של כ-70,000 מנות יוכל לספק את צורכי הציבור המגוון בישראל. נכון לתחילת 2011, מספר המנות שנתרמו למאגר הציבורי עומד על כ-9,000 מנות, ומספר המנות שהוקפאו הוא כ-3,000 מנות. עד לסוף שנת 2010 נמצאו 138 התאמות בין מנות מהמאגר הציבורי עבור חולים בעולם (52 מתוכן בשנת 2010). מנות להשתלה יצאו למרכזים רפואיים בישראל, בארצות הברית ובצרפת. בכל ההשתלות דווח על קליטת התאים.

כ-50 מנות שנמצאו לא מתאימות להשתלה נמסרו לצורכי מחקר ופיתוח לטכניון, להדסה, לבר-אילן ולחברת גמידה-סל. המאגר הציבורי מעסיק נערות הסובלות מתסמונת דאון, פיגור שכלי ולקויות אחרות. במסגרת ריפוי בעיסוק הן מכינות את ערכות האיסוף.

בפעילות המאגר תומכים רבנים חרדיים בולטים[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קבוצות כגון מזרחים, ערבים ויוצאי אתיופיה - סובלות מייצוג לקוי ראו: nrg.
  2. ^ נתוני 2006 של האגודה למלחמה בסרטן.
  3. ^ המחלות עבורן בוצעו השתלות מהמאגר הציבורי: לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) ולוקמיה לימפוציטית חריפה (ALL) - סוגי לוקמיה. פנקוני אנמיה, Severe combined immunodeficiency SCID (ילדי הבועה)
  4. ^ מכתב הרבנים באתר המאגר