בוגי ווגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בוגי-ווגי (אנגלית: Boogie-woogie) הוא סגנון של בלוז המבוסס על תפקידים לפסנתר ומקורו בשיקגו שבארצות הברית. הסגנון היה פופולרי מאד בשנות השלושים ותחילת שנות הארבעים.

בניגוד לבלוז, שלרוב מטרתו היא להביע רגשות או לספר סיפור, הבוגי ווגי משמש בעיקר כמוזיקת ריקודים, ואפילו מילות השירים בסגנון לרוב יעסקו בהוראות לרוקדים.

המבנה ההרמוני של הבוגי ווגי לרוב דומה עד מאד לזה של הבלוז. מנוגן בסולם פנטטוני, ומבוסס על הטוניקה הסאבדומיננטה והדומיננטה, כשלעתים משתמשים גם בדומיננטות שניוניות. כמעט תמיד הקצב הוא ארבעה רבעים, וכל "סבב" של המהלך ההרמוני (בית של שיר) לוקח 12 תיבות, והטמפו מהיר.

בסגנון מורגשת מאד היד השמאלית של הפסנתרן, המנגן על פי רוב בס מהלך המדגיש את הדרגות של הסולם. יד ימין בעיקר מקשטת ומלווה. הסגנון התפתח כך שלעתים יכולים לנגן בו גם שלושה פסנתרים, וגם כלים אחרים מצטרפים. יש מי שמנגן בוגי ווגי בביג בנד.

אפשר לקטלג כמעט כל בלוז בטמפו מהיר ובלי סינקופות רבות לבוגי ווגי. במידה רבה הסגנון הוא אחד מאבותיו של הרית'ם אנד בלוז, והוא בהחלט מדגיש את הקצב ואת המבנה ההרמוני הפשוט (כמו הרית'ם אנד בלוז אחריו).

לסגנון הייתה חשיבות רבה ברבע השני של המאה העשרים, והוא השפיע רבות על עיצוב המוזיקה שבאה אחריו.

בין הנגנים הבולטים של הסגנון הם:

בס מהלך בדו מז'ור. הבס המהלך אופייני מאד לבוגי ווגי