מחוזות יוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחצו כדי להקטין חזרה
אטיקהאטיקהמרכז יווןמרכז מקדוניהמחוז כרתיםמזרח מקדוניה ותראקיהמחוז כרתיםאפירוסהאיים היונייםמזרח מקדוניה ותראקיהצפון הים האגאיצפון הים האגאיפלופונסוסדרום הים האגאידרום הים האגאיתסליהמערב יווןמערב מקדוניההר אתוס (אוטונומי)GreeceWithoutNumbersPerepheries.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מחוזות יוון. למידע על מחוז, לחצו עליו

מחוזות יווןיוונית: περιφέρειες; בתרגום מילולי: פריפריות) הם הרמה הראשונה של החלוקה המנהלית של יוון. קיימים 13 מחוזות שונים, כאשר תשעה מהם מתפרסים על יוון היבשתית, בחצי האי הבלקני ובחצי האי פלופונסוס, וארבעה על איי יוון (שניים באיי הים האגאי, אחד בכרתים ואחד באיים היוניים). 13 המחוזות מתחלקים כיום ל-74 יחידות אזוריות. היחידות האזוריות החליפו חלוקה מוקדמת יותר ל-51 נפות, חלוקה שהייתה נהוגה עד לשנת 2011.

המחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם בירה שטח[1]
(בקמ"ר)
אוכלוסייה[2]
(2011, בנפש)
צפיפות
(בנפש לקמ"ר)
פיתוח אנושי[3]
(2017)
תמ"ג לנפש[4]
(2011, בדולרים)
מס' יחידות
אזוריות
אטיקה
Αττικής
אתונה 3,808 3,828,434 1,005.4 0.893 26,968 8
מרכז יוון
Στερεάς Ελλάδας
למיה 15,549 547,390 35.2 0.836 19,007 5
פלופונסוס
Πελοποννήσου
טריפולי 15,490 577,903 37.3 0.836 16,581 5
תסליה
Θεσσαλίας
לאריסה 14,037 732,762 52.2 0.848 15,772 5
מרכז מקדוניה
Κεντρικής Μακεδονίας
סלוניקי 18,811 1,882,108 100.1 0.866 16,559 7
מזרח מקדוניה ותראקיה
Ανατολικής Μακεδονίας και Θράκης
קומוטיני 14,157 608,182 43.0 0.833 16,559 6
מערב מקדוניה
Δυτικής Μακεδονίας
קוזני 9,451 283,689 30.0 0.866 18,786 4
מערב יוון
Δυτικής Ελλάδας
פטרס 11,350 679,796 59.9 0.852 14,332 3
אפירוס
Ηπείρου
יואנינה 9,203 336,856 36.6 0.865 14,221 4
כרתים
Κρήτης
הרקליון 8,336 623,065 74.7 0.868 18,421 4
האיים היוניים
Ιονίων Νήσων
קורפו 2,307 207,855 90.1 0.863 17,726 5
צפון הים האגאי
Βορείου Αιγαίου
מיטילנה 3,836 199,231 51.9 0.860 16,638 5
דרום הים האגאי
Νοτίου Αιγαίου
ארמופוליס 5,286 309,015 58.5 0.831 24,828 13

בנוסף למחוזות, קיים המחוז האוטונומי הר אתוס, או "ההר הקדוש", שמהווה מדינת נזירים תחת ריבונות יוונית. מחוז אוטונומי זה נמצא בחצי האי המזרחי ביותר מבין שלושת חצי האיים של כלקידיקי.

יחידות אזוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מתאריך ה-1 בינואר 2011, 13 המחוזות מחולקים ל-74 יחידות אזוריות (περιφερειακές ενότητες):

Kallikratis dioikisi numbers.png
מזרח מקדוניה ותראקיה:

1. אברוס
2. רודופי
3. קסנתי
4. דרמה
5. קוולה
6. תסוס

מרכז מקדוניה:

7. סרה
8. קיליקיס
9. סלוניקי
10. כלקידיקי
11. פלה
12. אימאתיה
13. פיאריה

מערב מקדוניה:

14. פלורינה
15. קוזני
16. קסטוריה
17. גרוונה

אפירוס:

18. יואנינה
19. תספוריטקון
20. פרוזה
21. ארטה

תסליה:

22. טריקלה
23. קרדיצה
24. לאריסה
25. מגנסיה
26. האיים הספורדיים

מרכז יוון:

27. אביה
28. בויאוטיה
29. פתיאוטיס
30. אבריטניה
31. פוקיס

מערב יוון:

32. אטוליה-אקארנאניה
33. אכאיה
34. אליס

פלופונסוס:

35. קורינתוס
36. ארקאדיה
37. ארגוליס
38. לאקוניה
39. מסיניאה

האיים היוניים:

40. קורפו
41. לפקדה
42. קפלוניה
43. איתקה
44. זקינתוס

כרתים:

45. חניה
46. רתימנון
47.אירקליון
48. לסיטי

צפון הים האגאי:

49. למנוס
50. לסבוס
51. כיוס
52. איקריה
53. סאמוס

דרום הים האגאי:

54. אנדרוס
55. סירוס
56. קיאה-קיתנוס
57. טינוס
58. מלוס
59. מיקונוס
60. נקסוס
61. פארוס
62. תירה
63. קלימנוס
64. קרפאתוס
65. קוס
66. רודוס

אטיקה:

67. האיים
68. מערב אטיקה
69. מזרח אטיקה
70. פיראוס
71. צפון אתונה
72. מערב אתונה
73. מרכז אתונה
74. דרום אתונה

הר אתוס:

75. הר אתוס

מחוזות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנת 2011 החלוקה המנהלית המשנית של יוון הייתה ל-51 מחוזות משנה מנהליים (νομός, "נומוס" ביחיד; νομοί, "נומי" ברבים). במסגרת רפורמת קליקרטיס, בוטלה החלוקה הישנה למחוזות משנה שהוחלפו ביחידות אזוריות. רוב היחידות האזוריות החדשות זהות בתחום שיפוטם למחוזות המשנה הישנים. השינוי העיקרי היה במסגרת המחוזות של אטיקה ושל דרום הים האגאי, שבהם הרפורמה יצרה 18 יחידות מנהלתיות חדשות. מחוזות המשנה הישנים היו:

Prefectures of Greece Numbered.png
מזרח מקדוניה ותראקיה:

1. אברוס
2. רודופי
3. קסנתי
4. דרמה
5. קוולה

מרכז מקדוניה:

6. סרה
7. קיליקיס
8. סלוניקי
9. כלקידיקי
10. פלה
11. אימאתיה
12. פיאריה

מערב מקדוניה:

13. פלורינה
14. קוזני
15. קסטוריה
16. גרוונה

אפירוס:

17. יואנינה
18. תספוריטקון
19. פרוזה
20. ארטה

תסליה:

21. טריקלה
22. קרדיצה
23. לאריסה
24. מגנסיה

מרכז יוון:

25. אביה
26. בויאוטיה
27. פתיאוטיס
28. אבריטניה
29. פוקיס

מערב יוון:

30. אטוליה-אקארנאניה
31. אכאיה
32. אליס

פלופונסוס:

33. קורינתוס
34. ארקאדיה
35. ארגוליס
36. לאקוניה
37. מסיניאה

האיים היוניים:

38. קורפו
39. לפקדה
40. קפלוניה
41. זקינתוס

כרתים:

42. חניה
43. רתימנון
44.אירקליון
45. לסיטי

צפון הים האגאי:

46. לסבוס
47. כיוס
48. סאמוס

דרום הים האגאי:

49. האיים הקיקילאדיים
50. האיים הדודקאנסיים

אטיקה:

51. אטיקה[5]

הר אתוס:

52. הר אתוס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחוזות יוון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "STRUCTURE AND OPERATION OF LOCAL AND REGIONAL DEMOCRACY". 2012. p 13.
  2. ^ "2011 POPULATION AND HOUSING CENSUS HELLENIC STATISTICAL AUTHORITY". Piraeus, 12 September 2014.
  3. ^ "Subnational Human Development Index (SD-2019)". Institute for Management Research, Radboud University.
  4. ^ "Regions of Greece", www.geogreece.gr
  5. ^ אטיקה היווה "נומוס על", שמתחתיו הייתה חלוקה נוספת לארבע יחידות משנה: פיראוס, אתונה, מערב אתיקה ומזרח אתיקה.