ביוטה (אקולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יער גשם טרופי במדגסקר בו ביוטה אנדמית, הן של מגוון בעלי חיים והן של מגוון צמחים.

בִּיּוֹטָה (על פי האקדמיה ללשון העברית: יְצוּרָה[1]) הוא מונח באקולוגיה המציין את סך כל האורגניזמים באזור גאוגרפי מסוים. הביוטה משמשת כמונח יסוד באקולוגיה, גאולוגיה, ביולוגיה, הידרוביולוגיה, פלאונטולוגיה, ביוגיאוכימיה ועוד. משמעות השם הוא מהמונח ביוטופ - מכלול החיים בבית גידול ספציפי (מיוונית: "bios" - חיים ו-"topos" - מקום).

הביוטות הם הבסיס של הביומות לאורך כל מערכת אקולוגית לאורך הכדור אך אלה אינם כוללים את השטח הסביבה עצמו. לרוב המונח משמש גם למערכות גדולות כמו "ביוטה יבשתית", "ביוטה ימית" או "ביוטה של כדור הארץ".

הביוטה מורכבת מכלל האורגניזמים וביניהם מחיידקים, ארכאונים ואיקריוטים שונים וביניהם בעלי חיים, צמחים, פטריות, פרוטיסטים ועוד ולעיתים המונח מתייחס גם לנגיפים, וירואידים ופריונים. ישנם מספר ביומות מוגדרות למשל הפאונה היא הביומה של בעלי החיים והפלורה היא הביומה של הצמחים.

שימושים נוספים במונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר הקשרים המונח קשור לסך האורגניזמים במשך יחידת זמן גאולוגית בגיל כדור הארץ (לפי השערות ממאובנים של יצורים) ולפעמים גם במובן של יצורים לאורך ההיסטוריה כולה. המונח דומה למונח חברה ביוטית (Biocoenosis), אך אינו מחייב יחסים אקולוגים בין היצורים ביניהם.

המונח משמש גם לשמות מערכות קטנות ביותר, למשל המיקרוביוטה היא ה"ביוטה של היצורים החיים בתוך גוף".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביוטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.