ביל מלקיוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביל מלקיוני
Bill Melchionni
לידה 19 באוקטובר 1944 (בן 74)
פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית
עמדה רכז
גובה 1.85 מטרים
מכללה אוניברסיטת וילאנובה
דראפט בחירה מספר 19, 1966
פילדלפיה 76'
קבוצות כשחקן
1966–1968
1968–1969
1969–1976
פילדלפיה 76'
טרנטון קולוניאלס
ניו יורק נטס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1967)
2 זכיות באליפות ה-ABA‏ (1974, 1976)
חמישיית העונה ב-ABA‏ (1972)
3 בחירות למשחק האולסטאר של ה-ABA(1971–1973)

ויליאם "ביל" מלקיוניאנגלית: William "Bill" Melchionni; נולד ב-19 באוקטובר 1944) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגות ה-NBA וה-ABA בין השנים 19661976. לאורך הקריירה זכה באליפות ה-NBA כשחקן פילדלפיה 76' ובשתי אליפויות ה-ABA כשחקן ניו יורק נטס, וממוצעיו הכוללים בשתי הליגות הם 10.6 נקודות, 5.0 אסיסטים ו-2.0 ריבאונדים למשחק.[1]

בספטמבר 1976 הפריש מועדון הנטס את גופייתו, עם המספר "25".[2]

קריירת תיכונים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלקיוני נולד בפילדלפיה שבפנסילבניה, ובנערותו למד ב"תיכון בישופ יוסטס" אשר בניו ג'רזי. בשתי עונותיו האחרונות בקבוצת הכדורסל של בית הספר זכה עמה באליפות התיכונים של ניו ג'רזי.[3]

בין השנים 1962–1966 למד באוניברסיטת וילאנובה אשר בפנסילבניה, ובשלוש עונותיו בקבוצת הכדורסל שלה קלע ממוצע של 19.2 נקודות למשחק. בעונתו האחרונה, 1965/1966, היה אחד השחקנים הבולטים בליגת המכללות, כשקלע 27.6 נקודות בממוצע למשחק.[4]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילדלפיה 76'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA‏ 1966 נלקח מלקיוני בבחירה ה-19, על ידי פילדלפיה 76'.[5] בעונתו הראשונה בליגה שיתף פעולה עם ארבעה חברי היכל התהילה לעתיד – וילט צ'מברליין, האל גריר, בילי קנינגהם וצ'ט ווקר – אשר הובילו את פילדלפיה לזכייה באליפות ה-NBA. בעונה העוקבת הודחה הקבוצה בסדרת גמר האזור המזרחי, בו הפסידה מול בוסטון סלטיקס. בשתי עונותיו בפילדלפיה קלע מלקיוני ממוצע צנוע של 4.4 נקודות למשחק.

טרנטון קולוניאלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1968/1969 עבר לשחק בליגת הכדורסל המזרחית המקצוענית (EPBL) עבור קבוצת "טרנטון קולוניאלס", בעונתה האחרונה בטרם התפרקה.[3]

ניו יורק נטס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1969/1970 חתם על חוזה בניו יורק נטס מליגת ה-ABA. בארבע עונותיו הראשונות בניו יורק היה אחד השחקנים המובילים של קבוצתו, ואחד הרכזים הבולטים בליגה כולה; לאורך התקופה העמיד מלקיוני ממוצעים של 16.8 נקודות ו-7.5 אסיסטים למשחק, השתתף 3 פעמים במשחק האולסטאר, נבחר פעם אחת לחמישיית העונה, והוביל פעמיים את שחקני הליגה בממוצע אסיסטים למשחק. בעונות 1973/1974 זכה עם הקבוצה באליפות ה-ABA הראשונה בתולדותיה, לאחר שגברה בסדרת הגמר על יוטה סטארס (4–1). בעונת 1975/1976, האחרונה של ה-ABA בטרם התמזגה עם ה-NBA, זכו הנטס באליפות נוספת לאחר שגברו בגמר על דנוור נאגטס (4–2). בסיום אותה עונה פרש מלקיוני ממשחק, בגיל 31. לאורך הקריירה ב-ABA מסר מלקיוני 3,044 אסיסטים בסך הכול, אשר מציבים אותו במקום השלישי בתולדות הליגה.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סטטיסטיקות קריירת המשחק של מלקיוני, באתר basketball-reference.com
  2. ^ השחקנים הגדולים בתולדות הנטס: ביל מלקיוני, באתר הקבוצה, 22 באוגוסט 2018
  3. ^ 3.0 3.1 מלקיוני משחזר את ימי התהילה שלו, באתר mainlinemedianews.com,‏ 16 באוקטובר 2013
  4. ^ סטטיסטיקות המכללות של מלקיוני, באתר sports-reference.com
  5. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1966, באתר basketball-reference.com
  6. ^ מוסרי האסיסטים המובילים בתולדות ה-NBA וה-ABA, באתר basketball-reference.com