צ'ט ווקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ט ווקר
Chet Walker
לידה 22 בפברואר 1940 (בן 84)
בית לחם שבמיסיסיפי
עמדה סמול פורוורד
גובה 1.98 מטר
מכללה אוניברסיטת בראדלי
דראפט בחירה מספר 12, 1962
סירקיוז נשיונלס
היכל התהילה נבחר כשחקן בשנת 2012
קבוצות כשחקן
1962 – 1969
1969 – 1975
סירקיוז נשיונלס/פילדלפיה 76'
שיקגו בולס
הישגים כשחקן
אליפות ה-NBA‏ (1967)
7 בחירות למשחק האולסטאר (1964, 1966, 1967, 1970, 1971, 1973, 1974)
חמישיית הרוקיז של העונה (1963)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'סטר "צ'ט" ווקראנגלית: Chester "Chet" Walker; נולד ב-22 בפברואר 1940) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1962–1975. בעונת 1967 זכה באליפות ה-NBA כשחקן פילדלפיה 76', ולאורך הקריירה השתתף 7 פעמים במשחק האולסטאר של ה-NBA. ממוצעי הקריירה שלו הם 18.2 נקודות, 7.1 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים למשחק.[1] בשנת 2012 הוצג כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווקר נולד בבית לחם שבצפון מיסיסיפי, וגדל בעיר בנטון הארבור שבמישיגן. בין השנים 1959–1962 למד באוניברסיטת בראדלי אשר בפאוריה, אילינוי, ובשלוש עונותיו כשחקן קבוצת האוניברסיטה רשם ממוצעים של 24.4 נקודות ו-12.8 ריבאונדים למשחק. בעונת הפרשמן שלו נבחר לחמישייה השנייה של ליגת המכללות, ובשתי העונות העוקבות נבחר לחמישיית העונה הראשונה (First Team All-American).[3]

סירקיוז/פילדלפיה 76'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווקר נבחר בבחירה ה-12 של דראפט ה-NBA לשנת 1962, על ידי קבוצת סירקיוז נשיונלס.[4] בעונת הרוקי שלו קלע 12.3 נקודות בממוצע למשחק ונבחר לחמישיית הרוקיז של העונה, ובעונתו השנייה, בה עברה הקבוצה לפילדלפיה, שיפר את תפוקתו הממוצעת ל-17.3 נקודות ו-10.3 ריבאונדים למשחק והשתתף לראשונה במשחק האולסטאר של ה-NBA. במהלך עונת 1964/1965 הצטרף לקבוצה הסנטר הדומיננטי וילט צ'מברלין, אשר הוליך את פילדלפיה בעונת 1966/1967 לקביעת מאזן הניצחונות הטוב בתולדות ה-NBA,‏ 68–13‏ (84.0%).[5] בסיום אותה עונה הובילו את הקבוצה ווקר, צ'מברלין, האל גריר ובילי קנינגהם לזכייה באליפות ה-NBA, לאחר שפילדלפיה גברה על סן פרנסיסקו ווריורס בסדרת הגמר.[6] בגמר האזור המזרחי הדיחה פילדלפיה את בוסטון סלטיקס, ובכך קטעה את רצף 8 האליפויות הרצופות בהן זכתה. באותו פלייאוף העמיד ווקר ממוצעים של 21.7 נקודות ו-7.6 ריבאונדים למשחק, כולל 23.3 נקודות ו-8.8 ריבאונדים לאורך סדרת הגמר. לאחר הזכייה באליפות נשאר ווקר בפילדלפיה שתי עונות נוספות, בהן הודחה הקבוצה בחצי גמר ורבע המזרח, בהתאמה.

שיקגו בולס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1969/1970 נשלח ווקר בטרייד לשיקגו בולס, במדיה שיחק ב-6 העונות הבאות. בתקופה זו הוביל את הבולס, לצד בוב לאב, ג'רי סלואן ונורם ואן ליר, ל-6 הופעות רצופות בשלב הפלייאוף, כולל שתי העפלות לסדרת גמר המזרח בעונות 1974 ו-1975. במדי הבולס נבחר ווקר ארבע פעמים להשתתף במשחק האולסטאר, ורשם ממוצעים כוללים של 20.1 נקודות, 6.1 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים למשחק. בסיום עונת 1974/1975 פרש ווקר ממשחק, בגיל 35.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך הקריירה קלע ווקר 18,831 נקודות בסך הכול, אשר הציבו אותו בעת פרישתו במקום התשיעי בתולדות ה-NBA.[7] באף אחת מ-13 עונותיו בליגה לא החמיץ יותר משישה משחקים, ובמהלך הקריירה השתתף ב-1,032 מתוך 1,057 המשחקים של קבוצותיו (97.6%). ווקר הצטיין הן בסחיטת עבירות והן בקליעת זריקות עונשין; ב-7 עונות שונות הוא סיים כאחד מעשרת הקלעים המובילים מקו העונשין, וב-6 עונות היה אחד מעשרת קלעי העונשין המדויקים ביותר. בעונת 1970/1971 הוביל ווקר את כל שחקני ה-NBA עם 85.9% קליעה מהקו, ולאורך הקריירה דייק ב-79.6% מזריקותיו.[8]

ב-24 בפברואר 2012, יומיים לאחר יום הולדתו ה-72, הוכרז על בחירתו של ווקר להיכלל בהיכל התהילה של הכדורסל. ב-7 בספטמבר 2012 הוא הוצג באופן רשמי כחבר היכל התהילה.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ט ווקר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סטטיסטיקות הקריירה של ווקר ב-NBA, באתר Basketball-Reference
  2. ^ 1 2 דף השחקן, באתר היכל התהילה
  3. ^ סטטיסטיקות המכללות של ווקר, באתר Sports-Reference
  4. ^ רשימת הנבחרים בדראפט ה-NBA‏ 1962, באתר Basketball-Reference
  5. ^ מאז שנת 1967 נשבר שיא זה מספר פעמים.
  6. ^ סיכום עונת 1966/1967 ב-NBA, באתר הרשמי של ה-NBA
  7. ^ רשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA, נכון לשנת 1975, באתר Basketball-Reference
  8. ^ המובילים הסטטיסטיים של עונת 1970/1971 ב-NBA, באתר Basketball-Reference