בימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בימה עשויה מאבן מתכת וזכוכית, בהיכל ישיבת איתמר, יצירת האמן אסף קדרון

בימה היא מבנה או שולחן שנמצא בבית כנסת. הבימה משמשת בעיקר להנחת ספר התורה עליה בשעת קריאת התורה. בקרב עדות המזרח משמשת הבימה גם כעמוד התפילה, ולפיכך מכונה גם "תיבה", המונח התלמודי לעמוד התפילה.

הבימה עשויה בדרך כלל מעץ או משיש.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבימה מופיעה בספר נחמיה[1], כ"מגדל עץ" שנעשה לצורך קריאת התורה. בתלמוד מופיע תיאור של בית הכנסת באלכסנדריה שבימה של עץ הייתה במרכזו. הרמב"ם פוסק שיש להניח בימה במרכז בית הכנסת לצורך קריאת התורה ודרשות מוסר[2].

צורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתי כנסת רבים כיום, הבימה היא שולחן עץ מרובע. בעבר בדרך כלל הבימה הייתה בנויה משיש, מוגבהת מרצפת בית הכנסת. בקהילות רבות היה נהוג לעשות שלוש מדרגות לבימה. בספר הזוהר נאמר שאין לעשות יותר מ-6 מדרגות לבימה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש העיקרי בבימה הוא להנחת ספר התורה בשעת קריאת התורה. שימושים נוספים הם עמידת ה"בעל תוקע" בראש השנה, הקפתה בחג הסוכות בשעת אמירת ההושענות והקפתה עם ספרי תורה בחג שמחת תורה.

פולמוס מיקום הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה ה-19 שינו הרפורמים את מקום הבימה לחזית בית הכנסת, בסמוך לארון הקודש, כחלק מסדרת שינויים שערכו בסדרי בית הכנסת. רבנים רבים תקפו את ההנהגה הזו, מכיוון שהיא נעשתה במטרה לחקות את הכנסיות. כך למשל רבי יחזקאל לנדא כתב: "המשנים מנהגים ישנים בשביל שרוצים להדמות לבתי הגויים, קורא אני עליהם שכח ישראל עושהו ויבן היכלות"[3]. דבריו הועתקו גם בביאור הלכה[4] ובערוך השולחן[5]. החתם סופר[6] התנגד גם בנימוק שהנהגה זו תבטל את מנהגי ההקפות בסוכות ושמחת תורה.

הנצי"ב כתב[7] שארון הקודש הוא זכר לארון הברית, והבימה היא זכר למזבח הפנימי שעמד במרכז ההיכל. כך גם כתב החתם סופר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בימה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ח, ד.
  2. ^ יד החזקה, אהבה, תפילה פרק י"א הלכה ג'.
  3. ^ נודע ביהודה, אורח חיים כ"ה.
  4. ^ סימן קנ"ט.
  5. ^ שם.
  6. ^ שו"ת אורח חיים, סימן כ"ח.
  7. ^ משיב דבר חלק א' סימן ט"ו.