ביסקו פוינט
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שטח |
0.6 קמ"ר  |
| מיקום | אזור הברית האנטארקטית, |
| קואורדינטות | 64°49′07″S 63°46′32″W / 64.8186°S 63.7756°W |
|
(למפת אנטארקטיקה רגילה) | |
  | |
ביסקו פוינט או נקודת ביסקו (באנגלית: Biscoe Point) הוא כף באנטארקטיקה, המהווה את צדו הדרום-מזרחי של מפרץ ביסקו, צפונית לנקודת אקסס בצדו הדרומי של האי אונוור בארכיפלג פאלמר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשלחת הצרפתית לאנטארקטיקה בהנהגת ז'אן-בטיסט שארקו ערכה סקר לא-מדויק של החוף הדרום-מערבי של האי אנוורס בשנת 1904. הם נתנו את השם "Presqu'ile de Biscoe" לחצי אי קטן בצדו הדרום-מזרחי של מפרץ ביסקו, מחווה של כבוד לג'ון ביסקו, שאולי ירד לחוף בסביבה זו בשנת 1832. כשנערכה סקירה מחודשת של החוף על ידי שטחי החסות של איי פוקלנד בשנת 1955, נמצאו שני כפים סלעיים בערך במיקום זה; השם כף ביסקו ניתן לבולט בשניים.
אזור אנטארקטי מוגן במיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטח בן 630 דונם (63 הקטאר) בכף הוגרד כאזור אנטארקטי מוגן במיוחד (ASPA 139) בשל ערכיו הביולוגיים. הוא מכיל חלקות משמעותיות של שני זני הצמח הפורח של היבשת, Deschampsia antarctica|Antarctic ו-Colobanthus quitensis, עם מינים אחדים של טחב וחזזית. עוד יש על הכף מושבות של פינגווין אדלי ופינגווין לבן-אוזן.[1]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://www.ats.aq/documents/recatt/Att212_e.pdf ביסקו פוינט, האי אנוורס, ארכיפלג פלמר, תוכנית ניהול לאזור אנטראקטי מוגן במיוחד אזור מס' 139, בהוצאת מזכירות הברית האנטארקטית, 2004
